אלפי פלסטינים הפגינו בגבול עזה; הכבישים באזור נחסמו

כעשרת אלפים פלסטינים הפגינו היום (שישי) מול גדר המערכת בגבול רצועת עזה. חלק מהמפגינים מיידים אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים חשודים לעבר כוחות צה"ל, ובכלי התקשורת הפלסטיניים דווח כי 35 מהם נפצעו. לפי הדיווחים בין הפצועים נמנים עיתונאי וחובשת, שנפצעו שניהם מרימון גז.

המפגינים נצפו כשהם מניפים את דגל מלזיה, שסירבה לארח ספורטאים ישראלים. באחת התקריות, חיילים דיווחו על שני פלסטינים שהתקרבו לגדר המערכת, הניחו תיק חשוד צמוד לגדר ונמלטו.

על רקע המתיחות נחסמו לתנועה כבישים הסמוכים לגדר המערכת בגבול רצועת עזה, כאשר בין היתר לא היה ניתן לבצע סיור ממונע ליד ניר-עם. לוחמים של גדוד צבר מחטיבת גבעתי הסבירו שיש חשש מירי צליפה בגבול. את האזור מתגברים כוחות צנחנים, משטרה צבאית ואיסוף קרבי. שוטרים צבאיים אמרו כי "מדובר בשטח צבאי סגור בהוראת אלוף פיקוד דרום". בנוסף לכך, מערכת "כיפת ברזל" הוצבה במרחב אוגדת עזה.

ההפגנה נערכה הפעם בצל המחאה למען האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל ונגד תנאי כליאתם. זאת, בניסיון נוסף מצד חמאס לעודד את הציבור הפלסטיני להגיע להפגנות נגד ישראל בגבול.

עם התחדשות ההפגנות, צה"ל נדרש להפגין דריכות מפני תרחישים קיצוניים, כמו חדירה לשטח ישראל או פגיעה בכוחות, ובו זמנית גם להפעיל שיקול דעת ולנקוט רגישות כדי לא לדרדר את האזור להסלמה. חמאס רואה בהפגנות הללו סטארט-אפ של ממש: מצד אחד הוא מנקז עשרות אלפי מפגינים אל הגדר מדי שבוע, שמאות מהם פורקים את תסכולם במעשי אלימות וטרור, ומצד שני הנהגת הארגון וראשי השלטון לא משלמים על כך מחיר באופן אישי. באמצעות הפגנות אלה, חמאס שומר את הסוגיה הפלסטינית ברצועת עזה בראש סדר היום בישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל, ועל הדרך גורר את בכירי ישראל להתייחס לדרישותיו להסרת המצור ולהקמת שדה תעופה ונמל ימי.

מסיבות אלה, מי שחושב שההפגנות ייעלמו סתם כך - טועה ומטעה. חמאס רואה בהפגנות כלי להפעלת מנוף על ממשלת ישראל ועל המערכת הביטחונית, שמעוניינים בשקט במיוחד בתקופת הבחירות. בכך הארגון השולט ברצועה מווסת את גובה האלימות והטרור לפי האינטרסים השבויים שלו.

אחרי שחמאס החזיר את ההפגנות במהלך השבוע, ביום שני מול חוף זיקים בצפון הרצועה, נכנסה ביום חמישי משלחת קציני מודיעין מצריים לרצועת עזה כדי לצנן את הרוחות ולנסות להרגיע את השטח. מדובר במאמץ נוסף להעביר מסרים מישראל, אך גם להזהיר מההשלכות האפשריות אם ינסה הארגון להשפיע על מערכת הבחירות בישראל.

עושה רושם שחלוקת מיליוני הדולרים לציבור הפלסטיני עלי ידי מוסדות האו"ם ברצועת עזה מייצבת את השטח, אך יחד עם האוכל בא התיאבון. חמאס נמצא עכשיו במלכוד: הוא מודע היטב לכך שיו"ר הרשות הפלסטינית אורב לו בפתח עם חבילת סנקציות חדשות. בשלב זה, עושה רושם שאבו מאזן יתקשה לשלוף אותן מאחר שהוא זקוק כעת לישראל כדי למנוע את התיקון בחוק האמריקני להעברת הכספים עבור מנגנוני הביטחון. התיאום הביטחוני ישראלי-פלסטיני מהווה ציר אסטרטגי חשוב מאוד לשני הצדדים.

בנוסף לכך, בחמאס נערכים לציין את יום השנה לתחילת צעדות השיבה בחודש מרץ 2019. לא ברור איך תיראה עצרת כזאת ללא אלימות. אם לא די בכך, הבית הלבן הודיע כי יפרסם את תכניתו המדינית בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני אחרי הבחירות, אך לא בהכרח אחרי הרכבת הממשלה. אם חמאס לא יהיה מרוצה מהמתווה - כל האופציות פתוחות בפניו, כולל האלימות ובתוכה גם טרור מתגבר.

בנוסף לכך, אף אחד לא מתחייב שלא יפרוץ טרור על הגבול עד לחודש אפריל ושממשלת ישראל לא תעצור שוב את מיליוני הדולרים מקטאר לרצועת עזה. מכך עולה שלא הכול בשליטה ושהמצב שברירי במיוחד כרגיל. דבר אחד בטוח: חמאס ינסה לסחוט את הלימון עד הסוף ולנצל את הרגישות הישראלית כדי לרשום הישגים, גם אם יהיו זמניים. ארגון טרור, כמו ארגון טרור, מתפרנס גם ממאמצי תודעה ברחוב הפלסטיני ובעולם הערבי.

(עדכון ראשון: 8:55)