המחוקקים בצרפת העבירו חוק האוסר על מפגינים לכסות את פניהם במהלך הפגנות, זאת כחלק ממאצי הנשיא עמנואל מקרון לעצור את אלימות חלק מחברי תנועת המחאה "האפודים הצהובים". החוק, שצפוי לעבור סופית בשבוע הבא, מעניק סמכויות נרחבות יותר למשטרה כדי להרחיק עושי צרות פוטנציאליים מההפגנות. בדברים שנשא בפני האסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט, קרא שר הפנים כריסטוף קסטנה לחבריו "לעצור את הבהמות שמקשיבות רק לרעב שלהן לכאוס".
מתנגדי החוק ה"אנטי-חוליגני" מאשימים את הממשלה בפגיעה בחירויות אזרחיות. הדיון חשף פילוג גם בתוך מפלגת השלטון של מקרון, שמחזיקה ברוב מוצק בפרלמנט. "אנחנו לא מגבילים חירויות, אנחנו מבטיחים שניתן לשמור עליהן", אמרה היום אורור ברגר, דוברת של מפלגת "הרפובליקה בתנועה" של מקרון, לרשת BFMTB אחרי ההצבעה הלילית. "אנחנו לא מדברים על אזרחים צרפתים שנבחרו רנדומלית, אלא על מי שפוגעים באחרים, שרוצים להרוג ולהרוס רכוש".
באמצעות האיסור על לבוש מסכות, המחוקקים רוצים להקל על השימוש טכנולוגיות לזיהוי פנים. כל מי שיעבור על החוק עלול להישלח לשנת מאסר ולהיקנס ב-15 אלף אירו. עם זאת, מבקרי החוק אומרים שלא ניתן יהיה לאכוף אותו.
בנוסף לכך, הטקטיקה שנוקטת המשטרה ברחבי המדינה זוכה בתשומת לב רבה, במיוחד בשל הירי ברובים מיוחדים לפיזור מהומות, המכונים "פלאש בול". הם גרמו לפציעות קשות, כולל לעיוורון של אחד ממנהיגי המחאה.
תנועת "האפודים הצהובים" קמה בנובמבר במחאה עממית נגד מסי הדלק, אך הפכה למרד רחב יותר נגד אי-השוויון ונשיאותו של מקרון. היא לקחה את שמה מהאפודים שנהגים בצרפת מחויבים לשאת במכוניות. הנשיא נקט מאז כמה מהלכים כדי לפייס את הציבור, אך המחאה לא פסקה על אף שממדיה קטנו.
בשיאה של המחאה התפרעו מפגינים בפריז, הציתו מכוניות, ניפצו חלונות של חנויות יוקרה והשחיתו את שער הניצחון. היה זה המרי האזרחי החריף ביותר שחוותה הבירה מאז מרד הסטודנטים ב-1968.עימותים אלימים עם המשטרה נמשכים בשולי ההפגנות השבועיות בבירה, בטולוז, בבורדו ובערים אחרות.