בהיסטוריה של מעשי הטבח ההמוניים בארצות הברית היא ממש לא בצמרת. ברנדה אן ספנסר הצליחה לרצוח רק שני בני אדם, ולפצוע עוד תשעה כשפתחה באש לפני 40 שנה ברובה ציד מחלון ביתה לעבר בית הספר היסודי הסמוך. היא הייתה רק בת 16.
היא רחוקה מאד ממעשי הטבח המאוחרים יותר, כמו זה בלאס וגאס, במועדון באורלנדו ובבית הכנסת בפיטסבורג, ומדי שבוע יש בארצות הברית מעשי רצח המוניים, אך היא בכל זאת נכנסה להיסטוריה. מרבית הרוצחים המפורסמים בארצות הברית הותירו מידע על שנאתם לחלקים מסוימים בחברה לפני הרצח, פרט לסטיבן פאדוק, הקטלני ביותר בהם שטבח במבלים בהופעה בלאס וגאס.
כשנשאלה מדוע פתחה באש ענתה - "אני לא אוהבת ימי שני". אחר כך הוסיפה שלא היה שום מניע, זה היה פשוט כיף. להקת "עכברושי בומטאון", בראשות בוב גלדוף, כתבה שיר, שזה היה שמו. השיר הושמע רבות, אך נאסר רבות להשמעה.
סרט תיעודי על מסע ההרג
אנחנו מחפשים משמעות. אנו מחפשים הסבר. אנו לא יכולים לקבל את הסתמיות שבה בחורה צעירה - או אדם מבוגר - אוגרים כלי נשק ויוצאים לרצוח רנדומלית. דת היא הסבר, טירוף הוא הסבר. התעללות מתמשכת היא הסבר. לא נימוק ולא הצדקה, אבל הסבר. ברנדה אן ספנסר, שהיה לה עבר של התעללות בצעירים ממנה ובעלי חיים, ניסתה להוסיף הסברים - סמי הזיה שלקחה, התעללות מינית שעברה, אבל היא נדונה למאסר עולם, ועדיין מרצה אותו.
מאז הטבח שלה השתכללו כלי הנשק, רוצחים בפוטנציה מתאמנים במטווחים וירטואליים ובמשחקי מחשב וקונים רובים ואקדחים בסופרמרקט הקרוב, איגוד הרובאים הלאומי (NRA), שיש לו תמיכה מוחלטת למעשה במפלגת השלטון הרפובליקנית, מסרב לכל פיקוח שהוא. זה מצב שאין לו שום אח ורע בעולם, ועל התוצאות מדווחת התקשורת בארצות הברית ובעולם כולו בקביעות. הפתרון לדעת תומכי הנשק הכם לכל אדם? עוד כלי נשק.
אז ברנדה אן ספנסר לא אוהבת ימי שני. ושני בני אדם איבדו את חייהם בשל כך - ואילו הייתה מצליחה המספר היה גבוה בהרבה. עוד קורבנות במלחמה המתמדת של אמריקה עם עצמה.