דעה | מודעת הנגטיב

  • בחירות
זלמן שובל

מהצילום הקצת אפרורי ניבטת אלינו ממודעות הענק בעיתון ומשלטי החוץ העוד יותר ענקיים דבוקה של שבע דמויות שצולמו כאילו מאחורי מסך, על רקע מגן דוד וקריאת-כיוון ש"בלי איחוד הקול אבוד". יש במודעה עוד טקסטים, כולל המילים "פאק איט" שמנסחי המודעה כנראה למדו מחברת הקונגרס הפלסטינית האמריקנית החדשה, רשידה טאליב, ששילחה אותן בנשיא טראמפ, וגם הקריאה "לשים את המדינה בראש הרשימה" — ועוד מליצות כהנה וכהנה. הצילום נראה קצת מיושן, כמו הנגטיבים של פעם — ואולי זה משקף גם את המסר הנגטיבי של המודעה עצמה. יש שם גם משפט שאומר "אז אם אחים לנשק אתם, (מדוע) לא מתחברים?" כלומר שהמאבק הפוליטי נגד ראש ממשלת ישראל הנבחר והמתמודד גם בבחירות הקרובות, משול למלחמה עם אויב במלחמה נגד מדינת-ישראל.

לא ברור אם מישהו מהדמויות הינחה את מפרסמי (ומממני) המודעה או אם נתבקש להסכים לתוכנה, אבל אם לא, עדיף שהנ"ל יתנערו ממנה בפומבי ובמהירות, שכן נודף ממנה ריח פוטשיסטי, וגרוע מזה — היא משדרת מגמות אנטי-דמוקרטיות ופופוליסטיות מובהקות. גם העובדה שארבעה מבין השבעה הם גנרלים (האחרים הם כנראה על תקן של נושאי-כלים) עלולה לעורר את הרושם שמדובר בחונתה צבאית. כדאי לזכור: לא רק בישראל, גם בעולם הגדול לא כל הקצינים הבכירים שביקשו וקיבלו מלוכה היו סיפור הצלחה גדול. ואגב, עצה לבני גנץ: תסביר ליועצים שלך שהסיסמה "ישראל מעל לכל" שלקוחה הישר מההמנון הגרמני הקודם "דויטשלנד, דויטשלנד איבר אלעס" לא היתה בדיוק רעיון טוב...

למושג דמוקרטיה יש יותר ממבחן אחד, אבל מקובל לחשוב שכשרשימה פוליטית מבקשת את אמון הציבור, יהייה בה מכנה משותף לפחות לגבי הסוגיות העקריות שעומדות להכרעה בקלפי, ואילו הדבר היחידי שמאחד את שבעת המופלאים האלה הוא ה"אנטי-ביבי", ללא כל ביטוי לדעות שלהם, אם יש להם כאלה. גם לא נאמר לאילו מהמעשים והעמדות של נתניהו הם בעצם מתנגדים — האם לכולן, או רק לחלק מהן, כמו, לדוגמא הגישה הזהירה והאחראית שלו בעינייני ביטחון והעדפתו להימנע ממלחמה כוללת? או שמא יש להם ביקורת על הדרך העניינית שהוא מתמודד, יחד עם הרמטכ"ל היוצא וזה הנכנס, עם האיום האיראני בצפון? או האם הם סבורים שמי מהם היה מיטיב לנהל את מערכת האיזונים הדיפלומטיים הקריטיים ביחסים עם אמריקה מזה ורוסיה מזה? האם לצנינים בעיניהם שתחת שלטונו חלה התרחבות חסרת-תקדים ביחסיה הבינלאומיים של ישראל? וששועי עולם עולים אליה לרגל בשיטת הכיסא החם? או על כך שעורר את העולם, ובפרט את אמריקה, לסכנה מאיראן מתגרענת ומפתחת טילים ארוכי-טווח? ובנושא אחר, האם הם אינם מרוצים מכך שכשר-האוצר בעבר ואחר-כך כראש ממשלה, הפך את ישראל מכלכלה נחשלת ונתמכת לכלכלה שרבים בעולם מתקנאים בה? וכתוצאה מכך שהאבטלה היא בשפל היסטורי ושהיצוא הגיע לשיאים חסרי-תקדים?

אמנם היו גם אכזבות, כמו בעניין הבירוקרטיה או הפערים בחברה — אך מנהיג איננו רק קבלן להצלחות, ומה שחשוב זה המאזן הכללי — ומלבד זאת, האם המערכות השונות שהאנשים בצילום עמדו בראשן (ומטעמי נימוס לא אזכיר שמות) היו תמיד סיפור של הצלחה מצלצלת?

וזה מביא אותנו לנושא המדיני, כלומר הבעיה הפלסטינית — האם יש לחבורה הנכבדה איזשהו רעיון מהפכני, כזה שטרם נוסה בעבר? האם יעלון ולבני משדרים על אותו גל? האם לאחרים בחבורה יש תכנית כלשהי לפיתרון שתי המדינות או להפך, לפיתרון המדינה האחת? על כך לא שמענו עד עכשיו מאומה. המצע הבלעדי שלהם הוא, איפוא, "נגד — ואחרינו המבול". אני מכיר לא רע את האנשים בצילום (חוץ ממר גבאי) — אנשים טובים באמצע, או בסוף, הדרך. עברם, בדרך כלל, חיובי ומכובד, ולא אדבר בגנותם אבל תהיו רציניים, רבותי — הרי מדובר על עתיד המדינה ולא על משחקי אגו וכסאות וחיבורים מלאכותיים!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully