בכפר סבא תוחלת החיים הגבוהה ביותר (84.4), באשדוד חיים הכי הרבה גברים חולי סרטן ואילו בבני ברק הכי מעט מתחסנים נגד מחלת השפעת - נתונים אלה מתפרסמים היום (שלישי) במסגרת דוח מיוחד שנכתב לקראת הכנס השנתי "אי שיוון במערכת הבריאות", שיקיים מחר משרד הבריאות ליד שדה התעופה בן גוריון. עוד עולה מן הנתונים כי הכי הרבה חולי סרטן שד חיים בתל אביב יפו, הכי הרבה חולי סוכרת חיים באשדוד ובת ים, ואילו באשקלון חיים הרבה ילדים הסובלים מהשמנת יתר.
לסביבת חיים עירונית השפעה ניכרת על איכות החיים של הפרט. לעיתים תושבי הערים ירוויחו רבות מפעילות איכותית, נגישה וזמינה של שירותי בריאות, אך גם להפך, בריאותם עשויה להיפגע במידה ושירותי הבריאות לא יספקו מענים מתאימים. אלה קשורים ברמת הפיתוח של תשתיות מקומיות, הימצאות שטחים ירוקים, נגישות למוצרי מזון בריא והזדמנויות לניהול אורח חיים בריא, המשפיעים ישירות או בעקיפין על בריאות הפרט.
לחיים בערים גדולות יתרונות רבים. זמינות גבוהה יותר של שירותים עירוניים, מערכת מסחר מפותחת ומקומות רבים יותר לתעסוקה ולבילוי. גם שירותי בריאות בערים הגדולות הם לרוב מפותחים ומגוונים יותר. אולם, יש גם חסרונות - ערים גדולות, ובעיקר המרכזיות בהם, סובלות מרמה גבוהה של זיהום אוויר, צפיפות אוכלוסייה גבוהה, מפגעים סביבתיים כגון רעש או הצטברות של פסולת, כמו גם היעדר חמימות ומעטפת תמיכה רגשית שמתאפשרת ביתר מידה ביישובים קטנים.
אולם לכל עיר פנים מיוחדות משלה וכל אחת מספקת סביבת חיים אחרת. הערים נבדלות גם במאפייני אוכלוסייה, בפרופיל החברתי, הכלכלי והתרבותי המיוחד לה וכן ברמת הפיתוח העירוני, בתמיכה בתושב, בהשקעה בבריאות הסביבה וביצירת הזדמנויות לחיים פעילים ובריאים. מדי שנה מפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את הדוח השנתי בנושא אי השוויון במערכת הבריאות והתמודדות עימו. הדוח שמפורסם לקראת הכנס כולל מגוון רחב של נתונים אודות אי השוויון בבריאות, והפעולות הרבות שמבוצעות על מנת לצמצם אותו. את הדוח כתבו וערכו ד"ר אמה אברבוך וד"ר שלומית אבני.
ומה לגבי שלוש הערים הגדולות ביותר בישראל?
ירושלים: בירת ישראל, והראשונה בגודלה, ממוקמת נמוך יחסית מבחינת מדד חברתי-כלכלי, עם זאת, תוחלת החיים בעיר דומה לממוצע הארצי ( 82.8) לעומת (82.5). בעיר חיים 989,454 תושבים. היא מתאפיינת בשיעור נמוך של מעשנים (18%), אך גם בשיעור נמוך של עוסקים בפעילות גופנית (27%). אחוז מבצעי ממוגרפיה הוא 61 וחיסוני השפעת עומדים על 21%, יחסית נמוכים. כמו כן תושבים מדווחים על שיעורים נמוכים של מוגבלות תפקודית (20%). ערכי התחלואה בעיר בסרטן עומדים על 297 חולי סרטן על כל מאה אלף תושבים ובסוכרת 53 חולים על כל מאה אלף. התושבים מדווחים על שיעורים נמוכים יותר של נטילת כדורי שינה (רק 5% מכלל האוכלסייה).
תל אביב-יפו: העיר השנייה בגודלה בישראל מתאפיינת בתמותת תינוקות נמוכה מהממוצע: 1.6 לעומת 3.2 ושיעור נמוך משמעותית של בעלי מוגבלות תפקודית. גם הערכה עצמית של בריאות התושבים היא גבוהה יותר: 91% ביחס לממוצע בין הערים הגדולות שעומד על 84%. התושבים בעיר עוסקים יותר בפעילות גופנית (41% מכלל האוכלוסייה בעיר), אך גם מעשנים (25% מכלל האוכלוסייה). התושבים פחות חולים בסוכרת (רק 45 חולים על כל אלף תושבים), אולם ניכר עודף תחלואה בסרטן בקרב נשים: 348 נשים חולות בסרטן על כל מאה אלף נשים.
חיפה: תוחלת החיים דומה לממוצע ארצי - 82.7 לעומת 82.5 ותמותת התינוקות נמוכה ביחס אליה, 2.3 לעומת 3.2. תושבי העיר מדווחים על שיעור עישון גבוהים (25 אחוזים מכלל תושבי העיר) ובאופן בולט על יותר מוגבלות תפקודית (29% ביחס לשאר האוכלוסייה החיה בעיר) ביחס לשאר הערים הגדולות. גם שיעור הנוטלים כדורי שינה גבוה: 8% מכלל תושבי העיר, כשהממוצע הארצי עומד על 7%. התושבים מתחסנים פחות מן הממוצע נגד מחלת השפעת (27% לעומת 26 בממוצע ארצי) ועוסקים יותר בפעילות גופנית (36% מכלל התושבים לעומת 30 אחוזים ממוצע ארצי). ערכי הסוכרת בעיר נמוכים ביחס לממוצע זה: 48% לעומת 56 בממוצע ארצי, אך שיעורי סרטן בקרב גברים ונשים גבוהים יותר: 358 לעומת 330 שיעור מתוקנן למאה אלף בגברים, ו-349 לעומת 315 שיעור מתוקנן למאה אלף אצל נשים.
סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), שישתתף מחר בכנס "אי שיוון במערכת הבריאות" אמר כי "צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה הוגדרו כיעד עליון בסדר העדיפויות במשרד הבריאות. ביצענו בשנים האחרונות תוכניות רבות בנושא ובכל תוספות המשאבים שהבאנו למערכת, למיטות ומכשור רפואי מתקדם, תמיד ניתנה עדיפות לפריפריה. נמשיך לחזק את מערכת הציבורית ולפעול בנושא". ליצמן הוסיף כי "מערכת הבריאות שלנו מורכבת מהצוותים הטובים ביותר בעולם, יחד עם זאת התשתיות והפערים מצריכים תיקון משמעותי והסטת תקציב על מנת לקדם המשך צמצום הפערים, בשל העובדה שהאוכלוסייה מזדקנת, הצרכים עולים וכך גם התקציבים. אתמוך בהעלאת מס בריאות שיוגדר ייעודית לצורכי מערכת הבריאות".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר כי "אי השוויון בבריאות אינו שונה ממחלות אחרות. הוא פוגע במצב הבריאות של תושבי מדינת ישראל. בדומה למחלות אחרות, עלינו לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת להתמודד עמו. הפרסום מעיד על פערים משמעותיים בתוצאי הבריאות במדינת ישראל ובין קבוצות אוכלוסייה שונות בערי ישראל". סימן טוב הוסיף, "אני שמח לראות שהפעילות של המשרד נושאת פרי ובחלק מהתחומים יש צמצום בפערים. יחד עם זאת, נדרשים עוד מאמצים ומשאבים רבים לצמצום הפערים. חשוב לציין שמרבית הפערים בתוצאי הבריאות, נגרמים כתוצאה מפערים חברתיים-כלכליים שמקורם מחוץ למערכת הבריאות והמשרד פועל על מנת לצמצם את הפערים שנוצרים. כמובן שיש צורך קריטי בהגברת המשאבים למערכת".
ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות אמר לקראת הכנס: "זה הכנס התשיעי שאנחנו עושים במשרד בנושא אי שוויון שבו המטרה לשקף כמה שיותר מידע, נתונים ועשייה למען צמצום פערים בבריאות. מערכת הבריאות והפערים הם סוגיות חברתיות חשובות ביותר וראוי שיתפסו מקום בולט יותר בשיח הציבורי".
ראש העיר כפר סבא רפי סער, הגיב לתוצאות דוח פערי הבריאות, על פיו תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא בכפר סבא, "האמירה שטוב לגדול ולחיות בכפר סבא אינה ססמא בלבד והדו"ח שלפנינו מוכיח זאת ללא ספק. אני גאה לעמוד בראש עיר שבה תוחלת החיים היא הגבוהה בארץ דבר שמעיד על איכות השירות והחיים שאנו מעניקים לתושבינו. אני רואה בתושבים הוותיקים נכס ומשאב אנושי וחברתי יקר".