הרחק מהסערה הפוליטית הגועשת של פרשת המין והמינוי, וגם מהדיווחים על החלטה מסתמנת של היועץ המשפטי לממשלה על אישום בשוחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת הבוקר (ראשון) בצ'אד. זו תהיה גיחה קצרה, אבל היסטורית, שכן נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שמבקר במדינה.
נתניהו אמר לפני ההמראה כי "אני יוצא עכשיו לפריצה היסטורית, פריצת דרך ענקית בצ'אד מדינה מוסלמית ענקית שגובלת בלוב וסודאן. זה חלק מהמהפכה שאנחנו עושים בעולם הערבי והמוסלמי. הבטחתי לכם שיהיו בשורות גדולות. אני יכול לספר שזה מאוד מטריד ואפילו מעלה זעם אצל איראן והפלסטינים. הם מנסים למנוע זאת הם לא הצליחו. אני מבטיח שיהיו עוד ביקורים".
ראש הממשלה, שמגיע כאורחו של נשיא צ'אד אידריס דבי שביקר בישראל בסוף נובמבר, ישהה בסך הכול קצת יותר משש שעות על הקרקע בבירת צ'אד, נג'אמנה, יתקבל על ידי דבי בקבלת פנים רשמית בארמון הנשיאות, ואחרי פגישה וארוחת צהריים, שני המנהיגים צפויים להודיע על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, לאחר ניתוק של יותר מ-47 שנה.
הביקור בצ'אד, כמו גם הביקור האקזוטי אצל הסולטן קאבוס בעומאן בסוף אוקטובר, צפויים לשמש את נתניהו כחלק מהמסרים בקמפיין הבחירות הבאות, והוא אף הבטיח באחרונה "עוד ביקורים נוספים במדינות ערב בזמן הקרוב".
זהו ביקורו הרביעי של נתניהו באפריקה בשנתיים האחרונות - יעד שסומן על ידו בכהונה האחרונה, שבה שימש גם שר חוץ, כיעד לחיזוק מעמדה המדיני של ישראל באמצעות קידום הסכמים כלכליים וביטחוניים בין חברות ישראליות ובין מדינות שונות ביבשת. הוא התחיל במערב אפריקה, ביולי 2016, במסע מתוקשר לאוגנדה, קניה, רואנדה ואתיופיה. שנה אחר כך, ביולי 2017, גם מזרח אפריקה סומנה על המפה, כשנתניהו השתתף בוועידית אקוואס - ארגון הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה, בליבריה.
כמה חודשים לאחר מכן, בנובמבר, הוא היה המנהיג המערבי הראשון שהשתתף באירועי השבעת הנשיא החדש של קניה. בשנתיים האחרונות חודשו היחסים עם גינאה המשוונית וגם עם נשיא מאלי סוכם על חימום היחסים. הגעתו של נתניהו לצ'אד מסמנת פריצת דרך במרכז אפריקה, ומביאה לשיא תהליך חשאי של כמה שנים אותו הובילו מנכל משרד החוץ לשעבר דורי גולד וראש המל"ל מאיר בן שבת, והביקור מתקיים כמה שבועות בלבד אחרי ביקור פתע היסטורי של הנשיא דבי בישראל. "ישראל חוזרת לאפריקה ואפריקה חוזרת לישראל", נתניהו הצהיר לצדו של דבי בירושלים.
רוב הישראלים כנראה לא ידעו לסמן על המפה את צ'אד, מדינה עם רוב מוסלמי בצפון מרכז אפריקה, אבל היא אחת המדינות החשובות והמרכזיות במלחמה נגד בוקו חראם, דעאש, אל-קאעידה וארגוני טרור אסלאמיים אחרים הפועלים בה ובשאר היבשת. בעבר, צ'אד החזיקה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל בין 1960-1972 אך הם נותקו בשל לחץ גדול שהפעיל הרודן השכן והמאיים, שליט לוב מועמר קדאפי, שהתנגד לניסיונות של ישראל ליצור קשרים באפריקה.
עם זאת, היחסים מעולם לא באמת נותקו, ולאורך השנים דווח על סיוע ביטחוני ישראלי ומעורבות של גנרלים לשעבר מישראל במלחמות האזרחים ואימון וחימוש המורדים באזור. סילוקו של קדאפי מהשלטון ב2011 נתן את האות לתחילת תהליך חימום היחסים ולהגעתו של דבי לירושלים בסוף נובמבר, אז הכריז לצדו של נתניהו על פתיחת דף חדש ביחסים. צ'אד מעונינת בטכנולוגיות ישראליות, סיוע בחקלאות ומים, וסיוע ביטחוני ונשק כדי להילחם בקבוצות טרור, ישראל מעונינת בחיזוק השותפויות במאבק בטרור וגם בקיצור נתיבי הטיסה לדרום אמריקה - שמחייבים מעבר מעל צ'אד וסודן, שנמצאת גם היא ברשימת היעדים שנתניהו מסמן על המפה בעתיד. לפי דיווח בחדשות 13, צ'אד התנתנה את חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ברשימת דרישות בתחום שיתוף הפעולה והסיוע הביטחוני.
הנשיא ששרד ניסיונות הפיכה ויכהן לפחות עד 2034
מארחו של נתניהו, הנשיא דבי, יושב בכיסאו מאז 1990, לאחר שביטל את הגבלות הכהונה שהיו בחוקת צ'אד כך שיתאפשר לו לכהן כנשיא עד 2034. דבי הצליח לשרוד לא מעט ניסיונות הפיכה ומרד מצד קבוצות המורדים השונות במדינה, אך תחת הנהגתו צ'אד הפכה לאחת המדינות העניות והמושחתות בעולם, וארגוני זכויות אדם בעולם מותחים ביקורת קשה על שיטות המשטר והמגבלות הקשות שהוא מטיל על חופש הביטוי בשם המלחמה בטרור.
בשנה האחרונה שמו של דבי גם נקשר בפרשיית שחיתות גדולה שנידונה כעת בבית משפט בארצות הברית - שבמרכזה חשד לקבלת 2 מיליון דולר שוחד בתמורה להעדפה של חברה סינית במכרז על זכויות קידוחי נפט בצ'אד.
(פרסום ראשון: 19/1 21:45)