עבדוללה בוזקורט ראה כיצד העיתון שלו, זמאן, נסגר ונמחץ על ידי ממשלת טורקיה של רג'פ טייפ ארדואן. היה זה במרץ 2016, כשהרשויות השתלטו על היומון הנמכר ביותר במדינה, שהרבה לעסוק בשחיתות של מעגל מקורביו של הנשיא. היה זה שלושה חודשים לפני ניסיון ההפיכה, שאחריו איבד ארדואן כל רסן שהיה לו בדיכוי יריביו. ימים ספורים לאחר מכן, נמלט בוזקורט לשבדיה. משם הוא ראה כיצד עשרות מעמיתיו עומדים לדין בטענה שהם קשורים לאיש הדת הגולה פתהוללה גולן - הארכי-אויב של ארדואן.
כמו העיתונאי הוותיק בן ה-48, מאות אלפים ברחו מאימת השלטון הרודני שביסס ארדואן אחרי המרד נגדו. הוא סבור שהמספרים צריכים להדאיג את הנשיא. "רק המספרים הרשמיים מהאקדמיה, המועצה למדעים וגופים אחרים מספיקים כדי לספר את הסיפור", אמר לוואלה! NEWS. "מאחר שאין להם עתיד בטורקיה, הם מנסים לצאת החוצה, עם רבים אחרים שבשלב זה עוד לא עומדים בפני בעיות".
"לעולם לא תדע מה הקש שישבור את גב הגמל", אמר, אך הוסיף כי הוא סבור שארדואן לא יצליח להחזיק מעמד. "בהתבסס על המגמות הכלכליות והפיננסיות ועל הדמוגרפיה המשתנה, ארדואן לא יצליח לשמור על המדינה במסלולה הנוכחי. המשטר לא יהיה יציב בטווח הבינוני והארוך". לדבריו, על ארדואן לתקן את צעדיו, אחרת "הוא ייתקע בקיר". העיתונאי הגולה אף הזהיר מגלישה אל מלחמת אזרחים במקרה שהלחץ על נשיא טורקיה "יגיע לנקודת רתיחה".
בשנתיים וחצי שחלפו מאז ניסיון ההפיכה נעצרו והודחו ממשרותיהם מאות אלפי אנשים - קצינים בכירים, שוטרים, מורים, עורכי דין, אנשי אקדמיה, שופטים ופוליטיקאים. ברדיפתו אחרי אויביו, ארדואן לא מפלה אף אחד. מדיניות זו, סבור בוזקורט, תמוטט בסופו של דבר את המשטר מבפנים.
"לאופוזיציה הפוליטית אין כוח מאחר שרבים נכלאו או הושתקו", אמר. לדבריו, אחרי משאל העם ששינה את מבנה השלטון בטורקיה, "הפרלמנט הפך לחותמת גומי ומערכת המשפט הוכפפה לממשלה. האויב האמתי של ארדואן הוא עצמו מאחר שהוא מחרב את מוסדות השלטון מבלי לבנות שום דבר. זה (המשטר) יקרוס בסופו של דבר אל תוך עצמו".
בוזקורט גם מציין את חברת ההגנה הפרטית והמסתורית SADAT, שלכאורה מספקת שירותי יעוץ, אך נתפסת כמעין צבא צללים של ארדואן. החברה הוקמה ב-2012 על ידי בריגדר גנרל אדנאן טנריברדי, שהודח מהצבא בשל עמדותיו האסלאמסטיות. בדוח של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון שפורסם באפריל שעבר, נכתב כי החברה משמשת מעין משמרות מהפכה עבור משטרו של ארדואן וכי יש דיווחים שאנשיה סייעו בדיכוי המרד ביולי 2016.
"בהתחשב בכך שהוא בונה יחידות פרה-צבאיות ומחמש את תומכיו, ייתכן שהוא נערך לעימות פנימי", הזהיר העיתונאי, שעומד בראש מרכז "המעקב הנורדי" העוקב אחרי הנעשה בטורקיה.
היחסים בין טורקיה לישראל בתקופתו של ארדואן הפכו מאסטרטגיים וחמימים לעוינים ומתוחים. קצת לפני ניסיון ההפיכה ב-2016 הסכימו, די בלית ברירה, ארדואן וראש הממשלה בנימין נתניהו לחתום על הסכם פיוס - בנפרד - אחרי הנתק שנוצר בשל הפשיטה על המרמרה. ירח הדבש, אם אפשר לכנות זאת כך, לא החזיק מעמד זמן רב.
נשיא טורקיה שמר על קשריו הקרובים עם חמאס, כולל אירוח של בכירים בארגון, התבטא בתקיפות נגד מדיניות ישראל ביחס לפלסטינים עד כדי החזרת השגריר לאחר ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. התמיכה הפומבית שהעניקו בישראל לשאיפות הלאומיות של הכורדים הוציאה את ארדואן מדעתו, והוא ונתניהו מחליפים מהלומות דיפלומטיות מעת לעת.
"אין סיכוי לשיפור ביחסים כל עוד ארדואן נותר בשלטון מאחר שהוא הוא ואנשיו מחויבים אידיאולוגית למדיניות אנטי-ישראלית. הם יכולים לשנות את הטקטיקה, אבל הבסיס לא ישתנה", אמר בוזקורט. הסכם הפיוס מ-2016 "היה כדי להקל את הלחץ מארדואן, בעיקר מכיוון ארצות הברית ולשפר את תדמיתו. הכול עניין טקטי".