פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      43 מתו השנה בשירותם הצבאי; ירידה במספר המתאבדים בצה"ל

      קצין בכיר באגף כוח האדם בצה"ל פירט את נתוני ההרוגים השנה. שמונה נהרגו במהלך פעילות מבצעית, תשעה התאבדו - במספר הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. הקצין תולה את הסיבה באיסור יציאה עם נשק במקרים שאינם הכרחיים

      חלקת הקבר של החייל סלבה גרגאי שנהרג בתאונה בבסיס אל פורן, בית העלמין הצבאי ראשון לציון. ינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      ירידה במספר מקרי ההתאבדות בצבא (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      בשנה האחרונה נפלו במהלך השירות הצבאי 43 חיילים, לעומת 55 אשתקד - כך עולה מסיכום שהציג היום (רביעי) קצין בכיר באכ"א. 27 מהמתים היו חיילים בשירות חובה, שבעה קצינים, חמישה נגדים, חייל מילואים, ושלושה חיילים נוספים שמתו לאחר אשפוז ממושך של יותר מעשור. 41 חיילים נפצעו קשה.

      מבין הנופלים, שמונה מתו בפעילות מבצעית, שניים נוספים בתאונות צבאיות. כמו כן 14 חיילים מתו בתאונות דרכים, עשר מסיבות רפואיות ותשעה בחשד ששמו קץ לחייהם. "יש ירידה במספר הנופלים כתוצאה מאובדנות", אמר הקצין הבכיר. "זהו המספר הנמוך ביותר מזה חמש שנים".

      לטענת הקצין, אחת הסיבות לירידה במספר המתאבדים היא האיסור לצאת עם נשק במקרים שאינם הכרחיים. "הבנו שחיילים שיוצאים עם נשק שלא לצורך מעורבים יותר בניסיונות התאבדות".

      חיילים מתרגילים, דצמבר 2015 (ניב אהרונסון)
      אחת הסיבות לירידה היא האיסור לצאת עם נשק במקרים שאינם הכרחיים (צילום: ניב אהרונסון)

      במשך שלושה עשורים התאבדו בצה"ל בין 50 ל-70 חיילים מדי שנה. משנת 2005 עד 2011 עמד הנתון על 26-28, וכעת לפי דבריו של הקצין - מדובר במספר הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. "היינו רוצים שהמספר יהיה אפס", הבהיר. שמונה מהמתאבדים היו חיילים בחובה, וחייל אחד במילואים. שמונה הם גברים, למעט חיילת אחת בשירות חובה.

      לפי הקצין, רוב ההתאבדויות היו במהלך השירות, ולא בהכשרה הראשונית, זאת בניגוד לעבר. כל החיילים שהתאבדו לא היו מוכרים לשירותי בריאות הנפש, ולאחר שירות של יותר משנה בשורות הצבא. "אנחנו עושים פעילות נרחבת למנוע אובדנות", ציין הקצין.

      "אנחנו מקנים למפקדים כלים", המשיך הקצין. "הפכנו את הרעיונות למובנים. מסבירים למפקדים כמה חשוב ללמוד על החיילים. בשנתיים האחרונות שינינו את הפקודה הקשורה לשיח עם החיילים, והפכנו אותה לחובת ביקור אצל חיילים".

      "קב"ן קדימה"

      הקצין הבכיר הבהיר כי אחד הגורמים שמסייעים במניעת מקרי אובדנות הוא הגברת זמינותם של קציני בריאות הנפש (קב"ן) בשורות הצבא. "אנחנו מובילם תכנית תלת-שנתית שנקראת 'קב"ן קדימה' - קב"ן בכל חטיבה", הסביר. "זמינות הקב"נים מפחיתה חשש להתאבדות. רוצים שהאפקט יהיה מניעה, ליווי טיפול. שומרים על רציפות של טיפול בחיילים. עסקנו השנה וגם בשנה הקודמת כבר על כל מה שקשור בהקפדה על העברת מקל מסודרת בין יחידות. היום מחייבים לדבר על כל חייל וחייל".

      הקצין הוסיף כי צה"ל מכשיר את המפקדים בהכשרת "שומרי סף". "מלמדים בהרצאות ומערכי שיעור כיצד לזהות מצוקות וסימני מצוקה", הסביר. בהמשך הוא אף הדגיש כי צמצום נשיאת כלי הנשק בקרב החיילים תרם משמעותית במאבק בתופעה. "חייל שלא צריך לשאת נשק, עדיף שלא יישא אותו. חייל שיוצא לחופשה ממושכת, אנחנו מחייבים לזכות על הנשק. אין דבר כזה חופשות מיוחדות עם נשק.

      מקרי האובדנות בצה"ל מובילים לפתיחת חקירת מצ"ח שאורכת כ-60 ימים. הקצין הבכיר הסביר כי צה"ל פועל באמצעות ועדות הכוללות אנשי מקצוע לצד גורמים נוספים בכדי למנוע מקרי כאלו בעתיד. הוא הסביר כי בחיל הרפואה הוקם מערך "כמעט ונפגע" שתכליתו לימוד ויישום לקחים ממקרי אובדנות קודמים. "הוספנו גם אינדיקציה לאובדנות בשאלון הרפואי בשלב המלש"ב כדי לראות אם היה ניסיון אובדנות בעבר", ציין הקצין. "השנה אנו מקצרים את משך הטיפול בחקירות. זה דבר שמפריע לנו בקשר עם המשפחות וביכולת לחזור עם דוח מלא מעבר לפרטים שהם מקבלים".

      בית החולים לבריאות הנפש גהה, מאי 2015 (ראובן קסטרו)
      רוב המתאבדים אינם אוכלוסייה מטופלת. המרכז לבריאות הנפש גהה (צילום: ראובן קסטרו)

      מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, פרופסור גיל זלצמן, ציין כי "שיעור האובדנות בצה"ל נמוך ביחס לאוכלוסיית הגיל המקבילה באזרחות בישראל, אבל גם בהקבלה לרוב מדינות אירופה". לדבריו, "בצבאות המערביים המדווחים על התאבדות, שיעור ההתאבדות בצבא בדרך כלל כפול מאשר באזרחות. בהשוואה לצבאות העולם, שיעור המתאבדים בצה"ל הוא הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות".

      עוד הוסיף זלצמן כי היום נעשות פעילויות מניעה רבות בנושא. "פעם חייל היה פונה לקב"ן, מטופל פעם, פעמיים, שלוש ומשוחרר מהצבא", אמר. "היום מתחזקים אנשים בעשרות רבות של פגישות". עם זאת, הסביר הפרופסור כי "רוב המתאבדים לא מוכרים לבריאות הנפש ואינם אוכלוסייה מטופלת".