פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי חיילים על הקרקע: טראמפ רוצה להכריע את איראן - דרך הכיס

      באמירתו על איראן מעריך טראמפ כי דרך הסנקציות שיפגעו כלכלית באיראנים הוא ישיג לחץ רב יותר מאשר על ידי נוכחות צבאית בסוריה. בינתיים, צה"ל צריך לבנות את עצמו לכל התפתחות בזירה הסורית ולהבין כי חלון ההזדמנויות פוחת ומשנה צורה

      בלי חיילים על הקרקע: טראמפ רוצה להכריע את איראן - דרך הכיס
      צילום: רויטרס, עריכה: תומר לוי

      במערכת הביטחון לא הופתעו מאף אמירה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שכבר יותר משנה מדבר על נסיגת כוחות הצבא האמריקני מסוריה. לכל היותר יבקשו הבהרות כשהחבר'ה בפנטגון יתעוררו. צה"ל נערך טקטית ואסטרטגית כדי להתמודד עם תופעת התבססות איראן בסוריה, ובמבט על השנתיים האחרונות ניתן לראות כי הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, קצר בתחום הישגים דרמטיים: איראן לא הצליחה להציב בנקודת הזמן הזו 100 אלף לוחמים שיעים בסוריה ולא הצליחה להקים מפעלים ביטחוניים לייצור נשק מדויק. היא נאלצה להעביר את כוחותיה מרמת הגולן ואת הנמל הימי שביקשה להקים בחופי סוריה מנעו הרוסים.

      צה"ל ניצל בחוכמה את נקודות התורפה של סוריה תחת המטריה האמריקנית אך לא רק. לרוב הוא פעל בעצמאות, תוך הפגנת ביטחון עצמי גבוה ומקצועיות יוצאת דופן של טייסי חיל האוויר והמערכים התומכים כדי לפגוע במטרות איראניות. יחד עם זאת, מי שחושב שהפתרון היחידי לתופעת ההתבססות האיראנית מצוי בידי צה"ל טועה ומטעה. חייב להיות כאן שילוב של פעילות מדינית. ישראל היא לא המדינה היחידה במזרח התיכון שהייתה רוצה לראות את אנשי משטר האייתולות ושליחיהם עוזבים את סוריה.

      חיילי צה"ל צועקים לאזרחים סוריים להתרחק מהגבול (רויטרס)
      בצה"ל נערכים טקטית ואסטרטגית. חיילים בגבול סוריה (צילום: רויטרס)

      אמירתו של טראמפ, לפיה אחרי הנסיגה האמריקנית איראן יכולה לעשות כרצונה בסוריה, יכולה להתפרש בכמה כיוונים. באופן שטוח ניתן לפרש את דבריו כך שארצות הברית משחררת את הרסן, ובבית הלבן לא בהכרח מבינים את ההשלכות של אמירה כזו על משטר שכבר שני עשורים עסוק בלממן טרור ולהפיץ את רעיון משמרות המהפכה במזרח התיכון. מנגד, יש אסטרטגים במערכת הביטחון שגורסים כי מעבר לעובדה שטראמפ לא מעוניין להיות השוטר העולמי, הוא מעריך כי דרך הסנקציות והפגיעה הישירה בכיס של האיראנים הוא ישיג יותר מנופי לחץ מנוכחות צבאית בסוריה ויש בכך לא מעט.

      בהמשך לזווית הישראלית, צה"ל צריך לבנות את עצמו לכל התפתחות בזירה הסורית ולהפנים כי חלון ההזדמנויות שהיה פתוח עד כה הולך להצטמצם, או לפחות לשנות צורה. לא רק בגלל הנוכחות האמריקנית, שהגבילה עד כה פעילות אווירית ברחבי סוריה ואפשרה לחיל האוויר הישראלי פרוזדור רחב לתקיפות, אלא גם השינוי שעובר משטר אסד עצמו.

      נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ במהלך ביקור פתע לחיילים אמריקאים בבסיס חיל האוויר האמריקאי בעיראק 26 בצדמבר 2018 (רויטרס)
      איראן יכולה לעשות כרצונה בסוריה. טראמפ (צילום: רויטרס)

      צבאו משתקם אמנם באיטיות, אך ניכר כי הוא מחדש קשרים מדיניים, עסוק בלייצב את המדינה ולהשיג השקעות שיאיצו את תהליך השיקום. אחת הדוגמאות לשינוי היא העובדה שמשטר אסד לא דיווח באופן רשמי על כל התקיפות של חיל האוויר הישראלי, שקיבלו ביטוי ברשתות חברתיות, כדי להרגיע את השטח ולהימנע מתגובות צבאיות.

      אפשר להניח שהרמטכ"ל כבר קיים לאחרונה סדרת דיונים בנושא: "סוריה לאן?", במהלכם שאל את חברי המטה הכללי "האם זה המהלך הטבעי של החיים?". אחרי ששמע מגוון של תשובות אמר :"תגידו... מה נכון לעשותו". במילים אחרות, הרמטכ"ל מצפה להתערב במהלך החיים ולהשפיע עליו באופן שיטיב עם האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.

      הרמטכ"ל גדי איזנקוט בראיון לוואלה NEWS! במהלך תרגיל הגיס הצפוני (ראובן קסטרו)
      מצפה להתערב במהלך החיים. איזנקוט (צילום: ראובן קסטרו)

      צה"ל לא יוריד את הרגל מהגז וימשיך להתמודד עם אתגר איראן בסוריה, ולמרות זאת יידרש לשאול את עצמו שאלות נוקבות: האם יש לו מספיק כלים חשאיים חדשים ויצירתיים שיהיו יעילים במערכה שבין המלחמות במרחב בסורי, גם כשארצות הברית לא נוכחת במרחב? צריך גם להנמיך ציפיות. בסופו של יום יידרש הקבינט הביטחוני להפנים שיותר קל לתקוף יעדים באזור הרווי ביותר בעולם במערכות הגנה אוויריות, מאשר לבטל אידאולוגיה קיצונית.

      האיראנים לא הסתפקו בהעברת אמצעי לחימה, לוחמים ויועצים לסוריה. לאחרונה החלו להעביר גם אנשי חינוך ודת להפיץ את רעיון משמרות המהפכה, להפוך את סוריה ללבנון השנייה, כזו שמתנהלת לכאורה בעצמאות, אך נשלטת בדרך מאוד מתוחכמת על ידי טהרן. תהליך זה יכול להיות פתח לעימותים בעתיד הנראה לעין מאחר והוא מעורר את הוויכוח בין הסונים לשיעים.

      נשיא סוריה אסד במסגד בדמשק לרגל חג הקורבן, 21 באוגוסט 2018 (רויטרס)
      המשטר החל להשתקם. אסד (צילום: רויטרס)

      ניתן להעריך כי הסורים הסונים, אלו שיצאו נגד משטר אסד בראשית מלחמת האזרחים והיו הגרעין למאבק האלים, לא רואים בעין יפה, בלשון המעטה, את הפעולות החבריות, הפוליטיות והדתיות של איראן בסוריה. ישראל תידרש לא רק לאכוף את הקווים האדומים, עליהם הכריזה כבר בשנת 2016 בכל מה שקשור לאיראן בסוריה, אלא לשחק על כל המגרש ולהעצים נקודות חיכוך דתיות ופוליטיות עם שותפים זמניים, בהם רוסיה ומדינות ערביות באזור.

      הקרמלין דומם בימים האחרונים בשל הנובי גוד ומרבית השלטון הרוסי נמצא בחופשה למשך עשרת הימים הקרובים. אם לא יקרה משהו חריג לא נשמע גם תגובות דיפלומטיות בנושא, אך בעוד זמן נראה את הרוסים מנסים לנצל את המציאות המתהווה למימוש האינטרסים של מוסקבה: שיקום משטר אסד, שקט ויציבות אזורית והבאת השקעות אירופאיות לסוריה כדי לשלשל כסף לכיסם.