פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עם סלט אוליבייה ורגל קרושה: ישראל מתכוננת לנובי גוד

      החג החילוני שנשתמר במשך כ-400 שנה עלה ארצה יחד עם יוצאי ברה"מ, וסחף את ישראל כולה. חרף סממניו הדתיים, והטעויות בזיהויו כ"חג המולד", הנובי גוד סוחף את הישראלים. "זהו חג יפה וצבעוני שרבבות ישראלים חוגגים", הסבירה ח"כ קסניה סבטלובה. אז איפה אתם בחג?

      עם סלט אוליבייה ורגל קרושה: ישראל מתכוננת לנובי גוד

      מחר (שני) יצוין ה"נובי גוד" ובתרגום לעברית: "שנה חדשה", הגרסה הרוסית לחגיגות השנה האזרחית החדשה בעולם הנוצרי. באופן מפתיע הוא שמר על מעמדו בברית המועצות מ-1699 אז נחוג לראשונה ועם הפוגה קלה באמצע בה נאסר, הוא אף שרד שלטון קומוניסטי אתאיסטי. נובי גוד אינו חג דתי, אבל סממניו דומים: קישוט עץ אשוח - "יולקה", הנחת מתנות הפתעה למרגלותיו ודמותו של "דד מורוז" ("סבא כפור") הדמות הסלאבית הדמיונית המזכירה את סנטה קלאוס. המפליגים בעלילותיו יספרו עליו רוכב על סוס או על "טרוייקה" (כרכרה הרתומה לשלושה סוסים) מלווה בנכדתו "סנגורוצ'קה" ("נערת השלג"), מתגנב לבית בליל החג ומניח את המתנות תחת העץ.

      הנובי גוד עלה יחד עם גל העלייה מרוסיה. "אנשים התפלאו כשראו עצי אשוח אצל השכנים והחברים לעבודה", מסביר הסוציולוג חוקר החברה הישראלית פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה. "אבל כמו בברית המועצות העולים לא רואים בזה חגיגה נוצרית. גם לישראלים, בגלל שנובי גוד מוגדר כחג לא דתי זה מאפשר 'ללכת עם ולהרגיש בלי', לחגוג את השנה האזרחית החדשה בלי נקיפות מצפון ובלי חוסר נוחות."

      "לא 'כריסטמס' ובטח לא 'סילבסטר' שעליו שמעתי רק כשעליתי לישראל", מדגישה גם חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שעלתה בגיל 14 ממוסקבה לארץ ולפני שלוש שנים הייתה שותפה עם "הבריגדה התרבותית" לקמפיין "נובי גוד ישראלי". זה היה פרויקט בו יוצאי ברית המועצות לשעבר מרחבי הארץ אירחו בארוחת הנובי גוד המסורתית בביתם - חברים ומכרים, דוברי עברית חובבי חוויות חדשות, שמעו מהעולים "זיכרונות ילדות, סיפורי עלייה וחלומות לעתיד". הם הדגישו כי "בברית המועצות נובי גוד היה החג החילוני הלא קומוניסטי היחיד, ולכן אִפשר מקום חופשי יותר לאדם ולמשפחה. למרות הסטיגמות, אין לו קשר לחג הסילבסטר הנוצרי".

      חגיגות נובי גוד ביפו, 1 בינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      חגיגות נובי גוד בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      "התקשורת המיינסטרימית חושבת שישראלים דוברי רוסית חוגגים את חג המולד", אומרת סבטלובה. "היא מטעה את הקוראים מתעלמת מהחג אותו חוגגים כמיליון ישראלים יוצאי חבר העמים. זאת למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לספר, להסביר ולשכנע, כבר כמעט שלושה עשורים שחלפו מאז העליה הגדולה. בנובי גוד אין שום דבר דתי, לא נוצרי ולא של כל דת אחרת. זה פשוט חג יפה וצבעוני שרבבות ישראלים וישראליות חוגגים אותו כל שנה. החג הזה הוא חלק מהמורשת שלנו, מהזיכרונות הפרסונליים והקולקטיביים שלנו, חלק המארג של החיים בישראל".

      עם זאת, לטענת פרופ' אלמוג, החג זוכה לסיקור נרחב יותר בשנים האחרונות. "בכלל, כתיבה אתנית הפכה טרנדית וטוב שכך, כי אנשים יותר מתעניינים בתרבויות ומנהגים של אחרים", הסביר. "ויקיפדיה ואתרי האינטרנט הובילו את סיקור המנהגים השונים מרחבי העולם, ואחרים הצטרפו. לכך צריך להוסיף את הדור השני והשלישי של העולים ומה שמכונה 'דור האחד וחצי', צעירים מברית המועצות לשעבר שעלו בגיל צעיר וכאלה שכבר נולדו בישראל לבית דובר רוסית. יש להם אפיונים משלהם של התערות בחברה הישראלית מצד אחד, ושימור תרבות בית אבא-אימא מצד שני. זה כמובן בא עם המנהגים והנוסטלגיה - הגעגוע הסלקטיבי: לא מתגעגעים לברית המועצות אלא לזיכרונות המשפחתיים משם".

      חגיגות נובי גוד ביפו, 1 בינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      שולחן גדוש. חגיגות נובי גוד ביפו בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      ארוחת החג המשפחתית היא אלמנט מרכזי בחג. השולחן גדוש מטעמים מהמטבח המזרח-אירופאי בהם רגל קרושה, נקניקים, לשון בקר, עוף צלוי, ביצים ממולאות בכבד, גבינות, "סלט אוליביה" (סלט שעיקרו תפוחי אדמה ומיונז), "יליודקה פוד שובוי" ("דג מלוח במעיל פרווה") ולמהדרין כריכי בליני עם קוויאר וכמובן אלכוהול - וודקה ושמפנייה.

      "עוד סיבה למסיבה"

      למגמת התחזקותו של החג בישראל יש כמובן אלמנט כלכלי-מסחרי ולא רק ליבואני ומשווקי המשקאות האלכוהוליים. סקר שערך בשנה שעברה ערוץ 9 המשדר ברוסית, העלה כי כ-92% מציבור הצרכנים דוברי הרוסית בישראל רוכשים מתנות ליקיריהם לקראת חגיגות הנובי גוד. הסקר בחן את הרגלי הקנייה בקרב 750 נשים וגברים מרחבי הארץ בגילאי 20 ומעלה, שתכננו לציין את החג החילוני. ויש כמובן מי שרוכשים עץ אשוח, או דמוי עץ אשוח, רוכשים ביגוד ויוצאים לבילוי בחוץ בפאב, מועדון, מלון, או אפילו בחו"ל. אין אומדן למיליוני השקלים, אבל לעסקים רבים מדובר בימים של פעילות מבורכת בעונה חלשה יחסית של חורף.

      איש השיווק וכוכב הרשת יבגני זרובינסקי מציע הסבר לכך שהחברה הישראלית אימצה את החג. "זו עוד סיבה למסיבה", טען. "חוץ מזה, כולם כאן חיים ועובדים על פי השנה האזרחית. תשאל מאה אנשים ברחוב מה התאריך העברי היום ומי בכלל יודע". הוא בעצמו "דור אחד וחצי" שעלה בגיל 4 והוא אולי החריג המוכיח את הכלל. הוא אומר כי אצלו בבית לא חגגו והוא עצמו לא ממש חוגג." פרופ' אלמוג הסביר כי "ברגע שהעולים הפכו לחלק מהישראליות ונטמעו, השלב הבא בתהליך המתבקש הוא למסד בתרבות הישראלית את המאפיינים והמנהגים שלהם. כך קרה למימונה. לקח לה שנים להתקבל אבל היום היא חג ישראלי לכל דבר".

      חגיגות נובי גוד ביפו, 1 בינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      יפו בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      "התקדמנו כמה צעדים גם עם נובי גוד וישראלים רבים כבר מכירים את החג", מודה ח"כ סבטלובה, "לפני שנתיים מיהרתי לאיזו מסיבת נובי גוד של המחנה הציוני שהתקיימה בתל-אביב ושמחתי לשמוע ברקע סטודנטים צעירים משוחחים על התכניות שלהם לערב ראש השנה האזרחית, כשהם משתמשים במילה 'נוביגוד'". היא מזכירה כי בישראל כבר קיימים חוקים מיוחדים בהקשר לחג וכי פורסמה הנחיה של משרד החינוך לאפשר לתלמידים לחגוג ולא לקבוע מבחנים חשובים ב-31 דצמבר או ב-1 בינואר". מאז שנות ה-90, מאפשר צה"ל לחיילים יוצאי ברית המועצות לשעבר לקבל יום חופשה כדי לחגוג את נובי גוד עם משפחותיהם בביתם. ב-2011 אישרה הכנסת את הוספת 1 בינואר כיום בחירה במסגרת ימי החופשה לעובד.

      על פי הנהוג, נשיא רוסיה נושא נאום חגיגי קצר לכבוד נובי גוד, שמשודר בטלוויזיה הממלכתית מספר דקות לפני חצות. בדומה, בערוץ 9 משודר נאום ברכה מפי הנשיא, ראש הממשלה או חבר כנסת בכיר אחר. כך למשל, בשנת 2015 שודרה ברכה מפי בנימין נתניהו. השנה, מופיעה כבר באתר ערוץ 9 ברכה מפי ח"כ ציפי לבני.