ראשת ממשלת בנגלדש שייח חסינה נחושה לזכות בכהונה רביעית היסטורית, כשהיא צוברת תמיכה תוך הבטחות לפיתוח מאסיבי של המדינה. זאת בעוד שמבקריה תוהים אם ההצלחה הכלכלית העצומה של המדינה שבדרום-מזרח אסיה לא מגיעה על חשבון הדמוקרטיה השברירית מלכתחילה.
הבחירות ביום ראשון, ה-11 במספר מאז שבנגלדש זכתה בעצמאות מפקיסטן ב-1971, תפגיש את חסינה בת ה-71 מול אופוזיציה מאוחדת בראשות כמאל חוסיין בן ה-82, שלמד משפטים באוקספורד ושימש בעבר שר חוץ. דמות בולטת שנעדרת מהמרוץ היא ראשת הממשלה לשעבר חלידה זיה בת ה-74, היריבה הגדולה של חסינה שעומדת בראש המפלגה הלאומנית. עם זאת, היא נפסלה ואינה יכולה להתמודד מתאה בבירה דאקה שם היא מרצה עונש של 17 שנה בגין עבירות שחיתות.
שתי היריבות היו בהנהגה ובכלא במשך עשורים, כשהן נאבקות על הנהגת המדינה הצעירה שבה חיים כ-160 מיליון איש. האופוזיציה החרימה את הבחירות ב-2014 וכתוצאה מכך אחוז המשתתפים היה 22% בלבד, לפי ועדת הבחירות המרכזית. ביותר ממחצית מ-300 מושבי הפרלמנט לא הייתה תחרות ועשרות נהרגו במעשי אלימות שהתחוללו אחרי הבחירות. השנה, יותר מ-104 מיליון אזרחים בכלי זכות בחירה. כמעט אחד מכל עשרה מצביעים הוא צעיר, כולל רבים שזו תהיה הפעם הראשונה שבה הם מצביעים באחד התרגילים הדמוקרטיים הגדולים ביותר בעולם.
מגבילה את חופש הביטוי
אחרי כעשור שבה שלטה מפלגת אוואמי של ראשת הממשלה חסינה והיעדרותה מהזירה של יריבתה, חוסיין - שהיה בעבר מקורב למנהיג השחרור של בנגלדש, אביה של חסינה - הפך ליריבה העיקרי כשהוא מושך מצביעים מקרב מעמד הביניים הגדל. בנוסף לכך, דיפלומטים מערביים לא משוכנעים שהישגיה הכלכליים של חסינה מצדיקים את שלטונה הנוקשה. "פיתוח הוא לא רק צמיחה כלכלית, אלא בעל משמעות רחבה יותר, כמו זכויות אדם, שלטון החוק, מתן דין וחשבון ושלטון יעיל - כל אלו נראים חסרים כאן", אמר פרופ' עלי ריאז מאוניברסיטת מדינת אילינוי.
קפמיין הבחירות הוכתם בטענות של תומכיו של חוסיין על מעצרם וכליאתם של אלפים ממתנגדי ראשת הממשלה. כ-600 אלף אנשי ביטחון, כולל אלפי חיילים ואנשי משמר הגבול, נפרסו במדינה כשהמשטרה מנעה מהאופוזיציה לקיים צעדות מחאה ועצרות. לפחות שישה בני אדם נהרגו בעימותים, שלפי התקשורת המקומית היו רובם ביוזמת תומכי מפלגת השלטון שזכו לתמיכת המשטרה. דובר מפלגת האופוזיציה, רהול כביר ריזווי, אמר כי יותר מ-12 אלף פעילי אופוזיציה נפצעו.
בשבוע שעבר סגרה פייסבוק שורה של אתרי חדשות מזויפים שהפיצו מידע כוזב על האופוזיציה, שלפי מומחי מודיעין נוצרו ונוהלו על ידי גורמים ממשלתיים. מוקדם יותר השנה קידמה חסינה חוק דיגיטלי דרקוני חדש שלפי עיתונאים ואנשי אקדמי ישמש להשתקת מבקרי הממשלה. חסינה הגנה עליה בפרלמנט ככלי למאבק בתעמולה מסוכנת. "העיתונות לא נועדה להעצמת הסכסוך או לפגיעה בדימוי של המדינה", אמרה.
עם אחיזתה הגוברת של חסינה במנגנוני המדינה, התעוררו ספקות בנוגע להגינות ההצבעה. האופוזיציה דרשה מוקדם יותר השבוע את התפטרות ראש ועדת הבחירות. "עד כה האינדיקציות אינן מראות שיש תנאים שווים על מנת שהבחירות יהיו חופשיות והוגנות לחלוטין", אמר אפטחאר זמאן מהארגון למלחמה בשחיתות "שקיפות בינלאומית" שבסיסו בפריז.
בעוד שארגוני זכויות אדם מזהירים משחיקת הדמוקרטיה בבנגלדש, חסינה מציירת נרטיב אחר, כשהיא מקדמת בעיקר סדר יום כלכלי שאפתני שהזניק את בנגלדש בכמה מדדים על פני שכנותיה הגדולות יותר פקיסטן והודו. בנגלדש מדורגת במקום ה-136 מתוך 189 מדינות במדד הפיתוח האנושי של האו"ם, שבו נכללים תוחלת החיים, שנות חינוך והכנסה ממוצעת במשק - קפיצה של שבעה מקומות מאז 2012. הבנק העולמי שיבח את המדינה על הירידה חדה באחוז התושבים חיים בעוני קיצוני.
היא מתבססת על קופת הממשלה ולא על הלוואותיו של הבנק העולמי והקימה מיזמים משותפים עם יפן, הודו, סין ורוסיה, שכולן מתחרות על גישה אל מפרץ בנגל הצפוני. הודו ורוסיה בנו במשותף את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה של בנגלדש, ששיגרה את הלוויין המסחרי הראשון שלה בתחילת השנה. בנוסף לכך, תעשיית הטקסטיל מייצאת סחורות בסך 30 מיליארד דולר בשנה כדי למלא את המדפים של ענקיות האופנה זרה, יוניקלו, HM ואחרות, מה שהופך אותה לשנייה בגודלה בעולם אחרי סין.
היא גם דיכאה ביד ברזל פעילי אסלאם קיצוני אחרי פיגוע בבירה דאקה ב-2016, שבו נהרגו 20 בני ערובה, בהם 17 תיירים זרים. כוחות הביטחון יצאו למבצע נרחב וככל הנראה הצליחו לפרק את הרשת, בזמן שחסינה דחתה בהצלחה את הטענות שדאעש אחראי למתקפה הקטלנית מבלי שהיא מערבת מדינות זרות אלא מתמודדת עם בעיית הטרור בעצמה. יותר מ-60 חשודים בטרור נהרגו מאז 2016, כולל כמה גורמים בכירים.
כמו כן, אותן קבוצות שמבקרות את מדיניותה של חסינה בעניינים אזרחיים משבחות את יחסה לפליטי הרוהינגיה המוסלמים שנמלטו מאימת הצבא במיאנמר השכנה. היא הורתה למשמר הגבול לפתוח את הגבול עבורם באוגוסט 2017 ויותר מ-700,000 פליטים שוהים במחנות ליד העיר קוקס בזאר. על אף לחץ חיצוני מסוים, היא שמרה על מדיניות של חזרה מרצון.
בכל זאת, צעדיה האמיצים של חסינה נבלעו בחוסר הסובלנות שלה כלפי מבקריה מבית. ביום חמישי דחק יריבה חוסיין בתומכים שעשויים להישאר בבתיהם מחשש לאלימות ולאיומים לצאת ולהצביע.
"הפנייה שלי לאזרחים: תהיו אמיץ, זו זכותנו", אמר.