להילחם לבד בלי ארה"ב: מתנת החג של טראמפ למזרח התיכון

הביקור של טראמפ בעיראק נועד להרגיע את מי שנסער מהנסיגה מסוריה, אולם המסר שלו - גם לישראל - היה ברור: הוא לא יהיה השוטר שיכריע בין הצדדים אחרי שבעלות בריתה של וושינגטון קיבלו מספיק נשק ממנה כדי להתמודד עם איראן בעצמן

צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

אין דבר טוב יותר לעשות בחגים מאשר לצאת לחופשה קצרה, הסחת דעת לצרות היומיום. זה נכון גם אם מדובר בנשיא ארצות הברית, במיוחד אחרי ימים שבהם היה מכונס בבית הלבן בשל השבתת הממשל שלו. דונלד טראמפ בחר לצאת לחזית, לראשונה בכהונתו, והגיע לבקר את החיילים האמריקנים המוצבים בעיראק.

באופן הצהרתי היה זה כדי לבקר את הכוחות לרגל חג המולד, שמצוין גם בחלקים אחרים בעיראק המוסלמית ברובה אחרי שנים שהיו תחת הדיקטטורה הדתית של דאעש. משטר ההלכה הקיצוני שביסס בלבנט הפך את הנוצרים ואת כל מי שאינו סוני למיעוט נרדף, והוא קרס בהדרגה בזכות כניסת ארצות הברית והקואליציה הבינלאומית למשחק באוגוסט 2014.

עוד בוואלה!

הכירו את ה-Wonder החדש שלכם בבנק הפועלים

לכתבה המלאה
טראמפ נואם בפני חיילים אמריקנים בבסיס עין אל-אסד בעיראק, אתמול (צילום: רויטרס)

קריסה אין משמעותה תבוסה מוחלטת. גם ללא טריטוריה שבה הוא אוכף בצורה קפדנית עד מוות את השריעה וזומם מתקפות במערב, דאעש נותר כוח שמסוגל לזרוע הרס רב, במיוחד באזורים הרבים שטרם שוקמו אחרי נסיגתו. לוחמת הגרילה והפיגועים אפיינו אותו בתקופה שקדמה להכרזה על הקמת החליפות, וכמה אלפי פעילים שטופי מוח שנותרו בשטח רעבים להשתחל לוואקום שיותירו חיילי ארצות הברית.

עם כל הכבוד לכמה מאות חיילים צרפתים שאמורים להמשיך ולעזור לכורדים בשלוש החזיתות שמולן הם ניצבים - טורקיה, דאעש ומשטר אסד - הם לא התחליף לעוצמת צבא ארצות הברית, הכוח העיקרי בקואליציה הבינלאומית.

טראמפ מסר את השרביט למחיצת דאעש לנשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, שבמשך שנים הואשם במדיניות של העלמת עין לחציית אלפי הלוחמים הזרים משטחה של טורקיה אל סוריה. רק אחרי ההבנה שאלו לא יסייעו בהפלת משטרו של אסד ולחץ רב מהמערב, החלה אנקרה להילחם גם נגד הארגון הג'יהאדיסטי. אבל הכורדים, ה-YPG בסוריה וה-PKK בטורקיה ובעיראק, נותרו המטרה העיקרית שלהם. בלית ברירה, אחרי נטישה אמריקנית נוספת, הם עשויים לפנות לדמשק, שממנה התפצלו בשנות מלחמת האזרחים. השלטון של הרוסי-סורי-איראני עדיף מבחינתם משלטונו הסולטני של ארדואן.

ממשיך את דרכו של אובמה

בביקור הקצרצר שלו בעיראק, הראשון שלו באזור קרב מאז שנבחר לנשיא לפני שנתיים, טראמפ ניסה למזער נזקים. הוא אמר כי אין בכוונתו לסגת מעיראק, שבה מוצבים יותר מ-5,000 חיילים אמריקנים, וכי היא יכולה לשמש בסיס לתקיפות בסוריה אם יהיה צורך בכך.

למרות זאת, הוא לא הצליח להסתיר את משנתו המרכזית - חוסר רצונו להיות השוטר של העולם ושל המזרח התיכון. "הפסקנו להיות פראיירים", הצהיר בפני החיילים בבסיס עין אל-אסד. בעיניו, והוא לא הסתיר זאת הן לפני שנבחר והן אחרי, העולם ניצל את ארצות הברית במשך שנים רבות, גם מי שנחשבות בעלות בריתה של ארצות הברית.

חזונו הבדלני של טראמפ הוא להשיב הביתה את כל החיילים האמריקנים הפרוסים ברחבי הגלובוס על מנת לפנות משאבים לצורכי פנים. סוריה תחילה, אפגניסטן בהמשך וגם קוריאה הדרומית ויפן בעתיד. זו אחת הסיבות המובילות אותו להתעקשות על השיחות עם קוריאה הצפונית, שטרם הניבו פירות ממשיים גם חצי שנה אחרי הפסגה ההיסטורית שלו עם קים ג'ונג און.

הוא אולי לא יאהב לשמוע זאת, אבל מדיניות החוץ הביטחונית שלו אינה שונה בהרבה מזו של ברק אובמה. קודמו בבית הלבן החל בהתנתקות של ארצות הברית מהמזרח התיכון, ששתה דם רב מצבא ארצות הברית מאז הפלישה לעיראק ב-2003 וכיבושה עד 2011.

בתמימותו ובחוסר הבנתו את המציאות האזורית, הוא סבר שניתן יהיה לחלק את המזרח התיכון בין איראן לערב הסעודית. טראמפ מבין שאין זה אפשרי תחת שני המשטרים הנוכחיים בטהראן ובריאד, אבל אינו רוצה לקחת חלק פעיל במאמצי ההכרעה לטובת הממלכה. על כן הוא מצייד אותה בכלי נשק חדישים ובמודיעין איכותי - כמו את ישראל - ומשאיר לה את הבמה. ארצות הברית תתמוך מבחוץ, תפעיל סנקציות כואבות ואולי גם תפרוס מטריית הגנה רחבה, אך לא כזו שתסכן אותה בהסתבכות בבוץ.

רצח חאשוקג'י פגם בתכניותיו. בן סלמאן בסיום קורס של חיל האוויר בריאד, ראשון (צילום: רויטרס)

כבר באפריל, כשטראמפ אותת לראשונה על רצונו להשיב את 2,000 החיילים מסוריה, ניכר שהוא סבור שערב הסעודית וישראל יוכלו להתמודד עם איראן לבדן. אין לו רצון להתעמת ישירות עם רוסיה, שאת כניסתה לסוריה אפשרה הנסיגה של אובמה והוא משוכנע שהסכסוך בסוריה הוא הבעיה של המדינות השכנות ולא של ארצות הברית הרחוקה.

התכנית נפגמה בעקבות הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שכל חצי החקירה מובילים אל יורש העצר מוחמד בן סלמאן. טראמפ מגונן על הנסיך הצעיר והקפריזי, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הדיווחים בארצות הברית, החיסול עצר את הערוץ החשאי בין ריאד לירושלים אחרי ששניים מיועציו הקרובים ביותר של בן סלמאן הוקרבו והודחו במסגרת החקירה הפנימית שמנהלת הממלכה.

ייתכן שערב הסעודית הייתה על סף הוצאה מחוץ לארון של יחסיה הסודיים עם ישראל, שהתגבשו מול החשש המשותף מאיראן. ממשל טראמפ קירב בין הצדדים לקראת חשיפה אפשרית לתכנית השלום שמגבש חתנו ג'ארד קושנר, ידידו של בן סלמאן. יורש העצר, שיש מעריכים שלא יירש את אביו הקשיש סלמאן בעקבות הטלטלה שגרם הרצח של חאשוקג'י, זז הצדה בשלושת החודשים שחלפו.

אובמה וטראמפ לא רצו להתעמת עמו. פוטין צופה בניסוי בטיל, אתמול (צילום: רויטרס)

לאור הקושי לדעת מה קורה באמת במשטר הסעודי המסוגר, זה עשוי להיות שיקול מחושב של הנסיך - להרגיע את הרוחות שאותן טרח להסעיר שוב ושוב בכמעט ארבע השנים שבהן מולך אביו. הוא השכיל שלא להסתמך רק על היחסים הקרובים עם ארצות הברית, שהשתקמו בעידן טראמפ אחרי הקרע בתקופת אובמה, ופיתח קשרים חמים גם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

מוסקבה אימצה בחום את הגרסה הסעודית הרשמית שהתנערה מכל מעורבות של בן סלמאן בהתנקשות בקונסוליה באיסטנבול. שליחו של פוטין למזרח התיכון, מיכאיל בוגדנוב, שיגר אזהרה לוושינגטון שלא תתערב בהליך הירושה שלדבריו ברור מאליו: כשהמלך סלמאן בן ה-82 ימות, בנו האהוב אמור להחליפו. הנחת היסוד הזו אינה ברורה מאליה כבר, במיוחד כשהקולות בקונגרס האמריקני הקוראים להעניש את בן סלמאן גוברים. עם התחלפות בית הנבחרים והעברתו לידי הדמוקרטים בחודש הבא, הלחץ רק יגדל.

ריאד, מצדה, הסתגלה לרעיון שאסד כאן כדי להישאר ועוברת לטקטיקה אחרת - להחזירו לחיק הליגה הערבית וההשפעה הערבית תוך דחיקת איראן. איחוד האמירויות הערביות כבר פתחה מחדש את שגרירותה בבירה, ואליה צפויות להצטרף מדינות נוספות.

הסבלנות של איראן

להתפתחויות בערב הסעודית יהיו משקל רב במדיניות האמריקנית במזרח התיכון, אך זו מקדמת את בידודה של איראן תוך מינימום מעורבות אמריקנית בשטח. לאחרונה היא אף החזירה כמה סוללות פטריוט שהוצבו באזור והיו חלק ממערכת ההגנה שלה.

נכסיה הצבאיים של ארצות הברית במזרח התיכון עדיין משמעותיים, אולם מהלכיו האחרונים של טראמפ מראים הכול חוץ מרצון לסכסוך חדש למרות האיומים על איראן. הוא סבור שהזמן יעשה את שלו, הסנקציות יחנקו את המשטר ויוציאו את האזרחים לרחובות או לכל הפחות יובילו את ראשי ההנהגה לשיחות חדשות עם וושינגטון.

טהראן אינה ממהרת לשום מקום. היא כבר הוכיחה בעבר יכולת הסתגלות למשבר כלכלי וגם ההפגנות נגד השלטונות רחוקות מלהיות מאסיביות ולהוות סכנה להישרדותו. המפולת הראשונית של העיצומים האמריקניים נבלמה, ושר החוץ שלה מוחמד ג'וואד זריף התרברב כי אין אומנות שבה מצטיינים יותר האיראנים כמו זו של התחמקות מסנקציות.

אש בפרברי דמשק אחרי התקיפה שיוחסה לישראל, שלישי (צילום: רויטרס)

טראמפ אמר בביקורו בעיראק כי ישראל עושה עבודה טובה בלהגן על עצמה, גם בזכות הסיוע הנדיב שהוא מגיש לה. עד כה יש אמת בדבריו, אם כי גורמי מודיעין ישראליים שהתראיינו בעילום שם לניו יורק טיימס אמרו כי הנסיגה מסוריה היא "זריקה של ישראל מתחת לגלגלים". בפומבי נדרשו הבכירים בישראל לשמור על שפה מתונה יותר, אך ברור שהם לא מחבבים את ההחלטה החפוזה.

התשבוחות של טראמפ לעוצמה הצבאית של ישראל ניתנו יממה אחרי תקיפה בפרברי דמשק, שיוחסה לישראל על ידי סוריה, רוסיה ושלל גורמים עלומי שם. היא הייתה הראשונה מאז ההודעה הדרמטית על השבת הכוחות האמריקניים מסוריה ואין מי שיהמר על כך שהיא האחרונה מסוגה.

יש מי שמעריכים כי היה זה מסר של ישראל לאיראן שלא לנצל את עזיבת ארצות הברית כדי להאיץ את משלוחי הנשק לחיזבאללה ואת התבססותה בסוריה, כשהארגון הסורי לזכויות אדם דיווח בימים האחרונים כי טהראן מגבירה את גיוס הלוחמים שלה במזרח סוריה.

למרות המכות שספגה מחיל האוויר בשנים האחרונות, איראן לא מראה סימנים שהיא מוותרת על רצונה לתקוע יתד במדינה שבהישרדות משטרה היא השקיעה יזע רב. ללא הנוכחות האמריקנית בשטח, הסיכוי להתנגשות ישירה בין ישראל לאיראן גובר ואין זה חשוב ששני הצדדים רוצים להימנע מכך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully