דומני שלא נמצא בן אנוש, בוודאי לא בקרב מערכת החינוך, שיגיד בצורה ברורה, שזכותו של ילד עם אוטיזם לקבל חינוך פחותה מזו של ילד בחינוך הרגיל.
אבל בני אדם ובוודאי מנהלים, לא נמדדים במה שהם מצהירים אלא במה שהם עושים ובתוצאות של מעשיהם. אתן דוגמה אחת: כל שנה בקיץ, קרוב לפתיחת שנת הלימודים, כשכל ילד כבר יודע היכן ילמד בשנה הבאה, אפילו מי תהיה המחנכת שלו, חוזר על עצמו המשבר הקבוע, כאשר לילדים רבים עם אוטיזם אין שיבוץ ומסגרת חינוכית המתאימה לצרכיהם. אלה ילדים שאי הוודאות והיציבות קשה להם הרבה יותר מאשר לילד רגיל. בסוף, ברגע האחרון נמצא להם שיבוץ אבל בטוח שיבוץ לא מיטבי שהרי אין ספק שברגע האחרון לא נבנו עוד בתי ספר, כיתות לימוד וגני ילדים.
בסופו של דבר, הילדים האלה משובצים לעיתים קרובות במרחק של למעלה משעה נסיעה מביתם לכל כיוון, במסגרות שעולות על גדותיהן, הרבה מעל התקן של כמות התלמידים שקבע משרד החינוך בעצמו. חלקם אף נאלצים להישאר בבית עד שיימצא פתרון. ויש כמובן עוד דוגמאות לא מעטות למצבם הקשה של ילדי החינוך המיוחד בכלל, ושל אלה עם אוטיזם בפרט.
את העבר אנחנו לא יכולים לשנות. אנחנו יכולים לנסות להשפיע על העתיד. על כך בדיוק אני רוצה לדבר. ביקשנו לדעת אם למשרד החינוך יש תכנית עם יעדים לאן הוא שואף להגיע בנושא הילדים עם אוטיזם.
יעדים ברורים במתמטיקה, אך לא בחינוך המיוחד
שר החינוך נפתלי בנט מרבה לדבר על הצורך להגדיר יעדים בברורים במערכת החינוך. אני מסכים מאוד עם השר. היעדים מבטאים כוונות, מאותתים לכל הדרגים במערכת מה כוונת ראשי המשרד, וגם כמובן להורי הילדים.
בפתח תכנית העבודה של משרד החינוך ל-2018 כתב השר: "צריך להאמין בכל ילד וילדה ולספק לחלשים יותר כלים להצליח". אכן הצהרה יפה. הפכתי את הדף וראיתי בעמוד ראשון באופן ברור ומאיר עיניים כי היעד ראשון הוא גידול במספר התלמידים הזכאים לבחינות בגרות בכיתה י"ב, מ-66.2% של זכאים ל-66.9% של זכאים. במתמטיקה חמש יחידות יעד ברור, לגדול מ-12,787 ניגשים ל-16,192.
בעמוד הבא יש יעדים דומים לאנגלית. הפכתי הלאה ומצאתי דף המפרט יעדים ומטרות רבים ושונים, מקידום למידה משמעותית, דרך חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות, חינוך לערכים יהודיים ציוניים וחברתיים, קידום שוויון זכויות ועוד. המשכתי הלאה לעמודים הבאים ומצאתי יעדים לשימוש באסטרטגיה ללמידה עצמית. הגעתי אפילו ליעד שעל שיעור התלמידים המדווחים על פעילויות פנאי וספורט להגיע ל-84% בכיתות ה-ו.
כך עברתי 32 עמודים עם עשרות רבות של יעדים חשובים וטובים. לא מצאתי אפילו מילה אחת, יעד אחד שמתייחס לחינוך המיוחד. אף מילה ויעד על החינוך לילדים עם אוטיזם, למרות שמספרם הולך וגדל באופן חסר תקדים מדי שנה.
אדוני שר החינוך, אדוני מנכ"ל משרד החינוך, אם יש דבר שמעביר את המסר שהחינוך המיוחד איננו בסדר העדיפויות שלכם, זהו העדר כל יעד למערכת החינוך המיוחד, לחינוך של הילדים על רצף אוטיזם.
הורי הילדים שומעים על הכוונה לעשות רפורמה בחינוך המיוחד. הם מברכים על כל התייחסות, אבל הם שבעים מרפורמות והבטחות מעורפלות. הם רוצים אמירות ברורות לאן יגיע החינוך המיוחד בעוד שנה, שנתיים חמש. אמירות ברורות כמו האמירות לגבי מתמטיקה ואנגלית חמש יחידות. לדוגמה: מתי לכל ילד עם אוטיזם יהיה שיבוץ חודש לפני פתיחת שנת הלימודים במרחק של עד חצי שעת נסיעה מהבית?, מה יהיה מספר המסגרות שחורגות מתקן משרד החינוך בבתי ספר לילדים עם אוטיזם בעוד שנה, שנתיים, חמש?, מה יהיה מספר התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל ומה יהיה אחוז התלמידים עם אוטיזם הזכאים לבחינות בגרות. ואלה רק דוגמאות ספורות.
ללא הגדרת יעדים אין סיכוי לשינוי יסודי
אנשי מערכת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך עושים ככל יכולתם לעשות את המיטב אבל זה לגמרי לא מספק. הם זקוקים לגב של ראשי המשרד, למסר ברור לכל המערכת מהם יעדי הנהלת המשרד.
בימים אלה נכתבות תכניות העבודה של משרד החינוך לשנת 2019. אנחנו מקווים שניתן יהיה בפעם הראשונה להבין מה יעדי משרד החינוך לחינוך המיוחד.
זה לבדו עדיין לא יביא לשינוי המיוחל, אבל ללא הגדרת יעדים אין סיכוי שיהיה שינוי יסודי.
יום ההתרמה לאלו"ט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, מתקיים היום (שלישי) בסימן המאבק לשיפור חייהם של בוגרים עם אוטיזם בישראל.
אלו"ט היא עמותת הורים המובילה את הטיפול באדם עם אוטיזם לאורך כל מעגלי חייו, פועלת לקידום זכויותיהם של כלל הילדים, הנוער והמבוגרים בישראל על הספקטרום האוטיסטי, ולשיפור המענים הניתנים להם ולבני משפחתם. לתרומות: 8760* או כאן.