לא, לא ועוד פעם: לא

בזמן שבמפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית מקיימים הליכי בחירות פנימיים לקביעת הרשימה לכנסת, מתנהלים העניינים בש"ס על מי מנוחות. ביום חמישי, דיווח דובר התנועה, תתכנס מועצת החכמים לקבוע את סדר המועמדים במפלגה, שלדבריו היא אינה "תנועה של חיסולים ולא של סיכולים ממוקדים, לא של דילים ולא של שיריונים". ומי שפתי – שיאמין.

בינתיים, אולי כדי להפיג את השיעמום, עוסקים בש"ס במה שהם יודעים לעשות הכי טוב: להגיד מה לא. כמעט כל המפלגות הגדולות, מייד עם פירסום רשימותיהן, זכו לביקורת נוקבת מש"ס: בליכוד אין מספיק דתיים, מפלגת העבודה ממשיכה ב"טיהור האתני" של המזרחיים, במפד"ל העיפו את המזרחיים ועל שינוי בכלל אין על מה לדבר. ורק בש"ס תוצג ביום חמישי "רשימה ספרדית מאוחדת, נאמנה ומנצחת".

עצוב לראות שבמפלגה השלישית בגודלה, שהיתה חברה בכירה כמעט בכל הממשלות בעשור האחרון, עדיין לא מצליחה לומר לציבור מה כן. לא משנה אם המערכת הפוליטית בשגרה או במערכת בחירות, תמיד תושמע ביקורת מכיוון שריה וח"כיה של המפלגה. אין הצגת אלטרנטיבה אמיתית, רק ביקורת הורסת ושימוש בסיסמאות ממוחזרות. בהקשר זה מזכירה ש"ס סצנה מהסרט "צבעי השלטון" (בכיכובו של ג'ון טרבולטה), המספר על מסע בחירות לנשיאות בארה"ב. בשלב מסויים ניגש אחד מיועצי התדמית למועמד ואומר לו: מצבנו בסקרים גרוע. אין ברירה, חייבים ללכת על קמפיין שלילי. "אין סיכוי", עונה לו המועמד, "אסם יכול לשרוף כל אידיוט".

והנה דוגמא קטנה שממחישה הכל:
בתקופת בחירות נוהגת כל מפלגה להשתבח בעשייתה בשנים האחרונות. חמישה שרים וארבעה סגני שרים יש לש"ס בממשלה היוצאת. מלבד שר הבריאות, ניסים דהן, שזוכה לתשבחות מצד הדרג המקצועי במערכת הבריאות, אף אחד מהשרים לא הטביע את חותמו בעשיה משמעותית חברתית. שר הפנים, אלי ישי, התאפיין בעיקר במלחמתו למען סגירת בתי הקפה בתל אביב בתשעה באב ושלילת אזרחות מכמה מחבלים, שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, נחקר בחשד לקבלת טובות הנאה, אשר אוחנה, שר הדתות, חגג על חשבון משלם המיסים במלונות בארץ ובחו"ל ומהות פעילותו של אלי סוויסה, השר הממונה על ירושלים, טרם הובררה עד היום. דווקא בתחום הפרלמנטרי הציגה ש"ס "כוכב" – יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מטעמה, שהצליח בתבונה רבה ליצור קואליציות משונות עם יריבים אידאולוגיים חריפים כאילן גילאון ותמר גוז'נסקי ולהעביר תיקונים רבים לעוולות חברתיות משוועות. לח"כ הזה קוראים דוד טל, שש"ס בהחלט יכלה להתהדר בו במערכת הבחירות הנוכחית כהוכחה לעשיה חברתית. אולם לפני כחודש הודיע טל כי הוא עוזב את המפלגה ומצטרף לרשימת לעם אחד.

ש"ס מפלגה חשובה. גם בשל הנסיבות בהן הוקמה, שהשיבו את הכבוד למזרחיים בישראל, ובעיקר בזכות מאות אלפי מצביעיה. ביום שתתחיל לגלות אחריות ציבורית ולהפסיק לעסוק בתגרנות מקומית היא תעלה לליגה הלאומית של המפלגות בישראל. בכנסת היוצאת היא הוכיחה שלא מספיקים 17 מנדטים ומינויים מינסטריאליים למכביר כדי להשפיע ולהשאיר חותם מהותי.