חברי השוטר חקרו את החשוד באיומים - ובית המשפט זיכה את הנאשם

בית משפט השלום בטבריה זיכה תושב קריית שמונה שהואשם בעבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד, לאחר שנאשם בסכסוך שכנים וחבריו של השוטר המתלונן הם שחקרו את המקרה. מכתב האישום עולה כי בין הנאשם והמתלונן שורר סכסוך שכנים. הנאשם שגר בעבר בביתו של המתלונן טען בפניו כי ביתו נגזל ממנו. עוד נטען בכתב האישום כי באחד מימי חודש יולי 2014 נהג הנאשם בטרקטור ופגע בכוונה בקיר המפריד בין חצרות הבתים ואיים על שכנו כי הוא "יכול להפעיל בדואים מהדרום" וכי "מי שיגור בבית הזה יפגע, גם אם אני אהיה בקבר, אף אחד לא יגור בבית הזה. אל תחשוב שאם אתה שוטר אני מפחד מהמשטרה".

הנאשם הודה באישומים שיוחסו לו, הורשע ודינו נגזר, תוך הפעלת עונש על תנאי שהיה תלוי נגדו. אולם לאחר יותר משנה ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת וטען כי לא ביצע את העבירות והודה בהן רק לשם סיום ההליך המשפטי. בית המשפט הסכים לבטל את פסק הדין ולאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו והחזיר את התיק לדיון בבית משפט השלום בטבריה. את הנאשם יצגה מטעם הסניגוריה הציבורית, עורכת הדין נטע לב.

בהכרעת הדין שניתנה לפני שבועיים וחצי, השופט, יריב נבון, מתח ביקורת על דרך החקירה וקבע כי "קושי משמעותי טמון באופן שבו נוהלה חקירה זו. קושי המלמד כי לא ניתן לאמץ דווקא את גירסת המתלונן ולהעדיפה על זו של הנאשם". השופט כתב בהחלטתו כי "מן הראיות עולה כי החקירה נוהלה על ידי חוקרים אשר הינם חבריו של המתלונן".

"לא יעלה על הדעת כי זכויותיו של נאשם - אזרח, ייזנחו אך בשל כך שמולו ניצב שוטר המעורב אף הוא באירוע", נכתב בהכרעת הדין שניתנה לפני שבועיים וחצי. השופט, יריב נבון, מתח ביקורת על דרך החקירה וקבע כי "קושי משמעותי טמון באופן שבו נוהלה חקירה זו. קושי המלמד כי לא ניתן לאמץ דווקא את גירסת המתלונן ולהעדיפה על זו של הנאשם". השופט כתב בהחלטתו כי "מן הראיות עולה כי החקירה נוהלה על ידי חוקרים אשר הינם חבריו של המתלונן".

בבואו לבחון את המקרה קבע השופט כי "המחדלים עוברים כחוט השני בחקירת הארוע", והוא מנה את אותם מחדלים שמצא: "לא אוכל שלא להביע את חששי שמא החוקרים שטיפלו בתלונת המתלונן- עמיתם, העדיפו מלכתחילה את גירסתו ולכן לא התייחסו ברצינות לגירסת הנאשם ולא טרחו לבוחנה לעומק. החברים קיבלו את טענות המתלונן, חברם, כ'כזה ראה וקדש' ולא יחסו כל חשיבות לטענות הנאשם שלפיה הסדקים בחומה היו קיימים עובר לארוע ובעיקר לטענתו שלפיה המתלונן איים עליו".

השופט נבון ציין כי החוקר בתיק העיד כי לו היה מדובר "בסיטואציה דומה בה קיימות גרסאות סותרות ותלונות הדדיות בין אזרחים הוא היה עורך עימות ואף גובה אמרה תחת אזהרה מהמעורבים. פעולות חקירה אלו כלל לא בוצעו, אף שלטעמי היו הכרחיות".

עוד ציין השופט כי אם ההמנעות מביצוע אותן פעולות חקירה "נעשה אך בשל כך שהמתלונן הינו שוטר במשטרת ישראל, הדבר חמור ומחייב התייחסת מתאימה וחידוד נהלים". בית המשפט מוסיף כי "כדי למנוע לזות שפתיים" אוי היה שהתלונה תחקר ביחידה שאינה קשורה באופן זה או אחר למתלונן בעבר או בהווה.

את התנהלות היחידה שחקרה את המקרה הגדיר "מחדל חקירתי" משום "החשש לפגיעה ממשית במראית פני הצדק תוך פגיעה בזכותו של חשוד כי טענותיו תשמענה ותיבדקנה". השופט קבע כי גם "אם לא נעשה הדבר בכוונה להשפיע לרעה על החקירה, נפל בהתנהגות זו פגם ממשי בשיקול הדעת".

בנוסף לכל אלה השופט נבון גם קבע כי בסרטון שצילם השוטר במהלך האירוע, לא רואים את הנאשם פוגע בחומה עם טרקטור ה"בובקט" ולכן לא ניתן לבסס ממצאים מרשיעים לגירסת המתלונן בנוגע לאיומים או בנוגע לנזק לחומה. יש לציין כי גם החוקר העיד כי בסרטון לא רואים פגיעה של הטרקטור בחומה.