שוטה הוא שוטה - אך כפי כבר אחרים תהו, מה עדיף, שוטה מלומד או סתם שוטה? נזכרתי בדילמה הזאת כשקראתי את המאמר בעתון "הארץ" של פרופ' מרדכי קרמניצר, אודות "מינוי בכירים צריך להיות בידי הנשיא". אמנם הכותרת איננה בדיוק זהה לכתוב במאמר עצמו שקורא ל"הפקדת סמכות המינוי לתפקידים הבכירים ביותר בידי וועדה ממלכתית שחבריה ייבחרו על-ידי נשיא המדינה", אך במבחן התוצאה זה שווה. אפשר אמנם לטעון שהתואר "מלומד" ממילא איננו הולם עוד את מי שהפך, יותר משנאת מרדכי מאשר מאהבת המן, למחבר פשקווילים עתונאיים — אך, בכל זאת, קשה שלא לתמוה על ההתעלמות המוחלטת של איש אקדמיה בעבר מעקרונות יסוד של דמוקרטיה וסדרי ממשל תקינים בעצם העלאת הצעה להעניק לנשיא המדינה, בניגוד למעמדו ולהגדרת תפקידו הממלכתי הרם, פונקציה שלא לו ושתהפוך אותו איפסו פקטו לשחקן במיגרש ששמור לאחת מזרועות השלטון ושכשנשיא עליו להתרחק ממנו.
במה חטא הנשיא ראובן ריבלין שמעלה הרעיון האבסורדי הזה רוצה לסבך אותו באין ספור החלטות שאין לו לא הכלים ולא המעמד החוקתי להכריע בהן — נגיד בנק ישראל? הרמטכ"ל? המפכ"ל? — ומי יודע מה עוד ושהעיסוק בהן ידביק לו תווית שסותרת את עצם מהות הנשיאות? הנשיא הישראלי, כידוע, נבחר בידי פוליטיקאים, חברי הכנסת — אך מרגע בחירתו הוא צריך להפוך לדמות מסמלת וסמלית למדינה כולה. לא כולם הם חיים הרצוג או יצחק נבון — אך כיצד היה הפרופסור המלומד מתייחס לכך שהנשיא קצב, למשל, היה עושה את המינויים הבכירים במדינה?
יש מי שמשווים בין מעמדו של נשיא המדינה בישראל לזה של מלך בריטניה, הגם שלמלכים ולמלכות בבריטניה אכן יש, לפחות להלכה, סמכויות מסויימות שאין לנשיאי ישראל ושאת חלקן הפובליציסט המלומד של עתון "הארץ" כנראה שואף להקנות גם לו. מי שצפה בסידרת הטלוויזיה "הכתר" התרשם בוודאי שמלכת בריטניה לא בדיוק מתמצאת תמיד, בלשון המעטה, בנבכי הבעיות הבינלאומיות והפנימיות שממלכתה התמודדה עימן — אך יותר חמורים היו נסיונותיו של אביה, המלך ג'ורג' השישי למנוע את מינויו של ווינסטון צ'רצ'יל לתפקיד ראש-הממשלה לטובת הלורד הליפקס הפייסן — קל וחומר שבעצם ימי המלחמה הנ"ל העלה רעיון שבריטניה תחבור לגרמניה של היטלר כדי "לחסום את הקומוניזם". נשיא בישראל איננו מלך וטוב שכך — וכדי לשמר את מעמדו הממלכתי והציבורי יש להישמר מכל מישמר בל ייעדו לו תפקידים שיהפכו אותו אוטומטית לפונקציונר פוליטי מן המניין.