המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) בגרמניה בחרה היום (שישי) את אנגרט קרמפ־קארנבאוור כמנהיגה החדשה, במקומה של הקנצלרית אנגלה מרקל. קרמפ־קארנבאוור עשויה להיות מנהיגת המדינה החשובה ביותר באירופה, עם תום כהנותה הרביעית והאחרונה של מרקל ב-2021 לכל המאוחר.
קרמפ־קארנבאוור, בת 56, מקורבת למרקל והיא הייתה המועמדת המועדפת על ידי בכירי המפלגה השמרנית. היא זכתה ב-517 קולות מתוך 999 קולות צירי המפלגה. יריבה פרידריך מרץ קיבל 482 קולות בסיבוב המכריע. היא הייתה בעבר ראש ממשלת מדינת המחוז סארלנד, שם היא שלטה בקואליציה של שלוש מפלגות. יש לה מעמד בתור דמות מאחדת בשורות המפלגה הדמוקרטית וכזו בעלת יכולת לכרות בריתות עם מפלגות אחרות.
לקריאה נוספת בנושא
מי שלעתים מכונה "מיני מרקל" תידרש עתה להוכיח שהיא יותר מחיקוי של המנהיגה הבולטת ביותר באירופה בשני העשורים האחרונים. "קראתי הרבה על מי אני ומה אני", אמרה בנאום הניצחון הנלהב שלה. "צירים נכבדים, אני עומדת כאן לפניכם בתור מי שאני וכפי שהחיים עשו אותי - ואני גאה בכך". היא הזכירה את ניסיונה כמנהיגת מדינת מחוז, ולקול מחיאות כפיים ותשואות רועמות אמרה: "למדתי מה זה להנהיג ויותר מכל למדתי שמנהיגות היא יותר להיות חזקים מבפנים מאשר רועשים בחוץ".
מרקל תישאר הקנצלרית עד לבחירות הבאות. היא החליטה לזוז הצדה אחרי צניחה בפופולריות שלה מאז החלטתה לפתוח את שערי המדינה לכמיליון מהגרים בקיץ 2015, החלטה שהובילה גם להתחזקות הימין הקיצוני ולדעיכת המפלגות המסורתיות. מרקל, בת 64, הנהיגה את המדינה המאוכלסת ועשירה ביותר באירופה מאז 2005. מוקדם יותר היא אמרה בנאום הפרישה הנרגש שלה בפני קונגרס המפלגה: "זה היה תענוג גדול בשבילי, זה היה כבוד".
איך מבטאים את שמה של המנהיגה החדשה
במהלך קמפיין הבחירות, מרץ, יריבה של קרמפ־קארנבאוור, הלהיב את חברי המפלגה הרעבים לחזון מוגדר יותר של המפלגה אחרי 13 שנים תחת המנהיגות המפשרת של מרקל, כשקרא לקיצוץ מסים ולגישה תקיפה יותר מול הימין הקיצוני. עם זאת, צירי המפלגה - רבים מהם פוליטיקאים - העדיפו את קרמפ-קרנבאואר, הידועה בראשי התיבות שלה, AKK. עם הכרזת התוצאות, פרצו חגיגות וקרמפ־קארנבאוור הדומעת הודתה ליריביה והזמינה אותם לחלוק עמה את הבמה בהצגת אחדות מפלגתית, בזמן שהצירים מחאו כפיים.
"היא הימור בטוח: מועמדת מהמרכז שלא מאיים עם הפתעות לא נעימות", אמר יוזף ג'ופה, עורך העיתון "דיי זיט". "מרץ היה יותר מדי איש השוק החופשי, פרו-אמריקני ובעד הגדלת תקציב הביטחון, כמו כן, הוא לא היה נלהב כמוה, אבל בכל זאת הוא כפה סיבוב שני, מה שמראה כי AKK תשלוט על מפלגה מפולגת".
הסוציאל-דמוקרטים (SPD), השותפים הזוטרים בקואליציה של מרקל, בירכו את היורשת שלה והציעו לעבוד יחד. "יש לך נעליים גדולות להיכנס אליהן", כתבה מנהיגת המפלגה אנדריאה נהלס בטוויטר. "בהצלחה, עכשיו הגיע הזמן לפתור בעיות: להגדיל את הפנסיות, להכיר בערכי העבודה, לחזק את הלכידות באירופה, אני מציעה עבודת צוות טובה". מנגד, מפלגת השמאל הקיצוני "דה לינקה" ו"אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית הקיצונית כינו אותה בלעג "מרקל 2.0".
קתולית שמרנית
קרמפ-קרנבאואר, מצדה, בידלה את עצמה ממרקל בין היתר במדיניות החברתית ומדיניות החוץ שלה, כשהצביעה בעד מכסות של נשים בוועדי המנהלים של חברות גדולות ונקיטת קו תקיף יותר מול רוסיה. היא גם מחזיקה בעמדה זהירה יותר ביחס לעתידה של אירופה, מאשר זו של מרץ, שאמר כי ברלין יכולה לתרום יותר לאיחוד האירופי מאחר שהיא מרוויחה ממטבע האירו ש"חלש מדי עבור הכלכלה שלנו".
היא הבהירה בעת הקמפיין כי ביחס לחזונה לעתיד, "אין לי מתכון מסוים". הגישה המעשית הזו מזכירה את זו של מרקל, שעמה פיתחה יחסים קרובים, אך ראשת ממשלת סארלנד לשעבר, תפקיד שבו החזיקה מ-2011 ועד השנה, נבדלת ממנה בנושאים חברתיים. קרמפ-קרנבאואר, קתולית הדוקה, מתנגדת לנישואים חד-מיניים והבטיחה לבחון מחדש את עמדתה של גרמניה ביחס לביטחון ולהגירה.