המתחם המבוצר לוס פינוס נבנה על ידי הכובשים הספרדים במקסיקו סיטי עוד במאה ה-16 וב-80 השנים האחרונות שימש את נשיאי המדינה. היה זה סמל לכוח ולניכור מהעם, ולכן היה זה אך מתבקש שהנשיא החדש יוותר על העונג להתגורר שם.
אנדרס מנואל לופס אוברדור, הידוע בקיצור אמל"א, פתח את הארמון הנשיאותי לציבור והפך אותו למוזיאון, בעודו נותר בביתו הצנוע בבירה. הייתה זו הבטחת הבחירות הראשונה שמילא, ואולי אחת הקלות ביותר שבהן. נשיא מקסיקו החדש מבטיח להפוך את המדינה על פיה ולהפסיק את הניתוק שבין הממשל לאזרחים. אלו צפו בטקס השבעתו של הנשיא החדש במקום שהיה סגור בפניהם במשך שנים רבות.
הם השתאו מהשנדלירים המפוארים, מהספריות העמוסות ורשת מטבחים נרחבת שדישנה את נשיאי העבר באחת המדינות המושחתות ביותר באמריקה הלטינית, הנגועה במגפת קרטלי סמים. הם רק לא הבינו מדוע היה צריך לפאר את המקום ברוב הוד והדר במקום להשקיע את הכסף באזרחים.
"הסתכלו על העץ, הוא מיובא. הכול כאן הוא הכי יקר והכי מפואר. מדוע הם לא השקיעו את הכסף הזה באזרחי מקסיקו"?, אמר בראוליו מלקידס, בעלי סדנה לחלקי חילוף של מכוניות, בעודו מסייר בארמון שהפך בן לילה למוזיאון.
לקריאה נוספת בנושא
הנשיא הקודם אנריקה פניה נייטו היה הדייר האחרון במקום, שאותו עזב אחרי שש שנות כהונה אחת שבהן לא סיפק את הסחורה שהבטיח. שיעור מקרי הרצח רשם שיא חדש והפערים בין העשירים לעניים התרחבו. שרביט ההנהגה ניתן לאמל"א, שכבש את לב ההמון בהתמודדות השלישית שלו על הנהגת המדינה שבמרכז אמריקה.
ברוח הפופוליזם העולמית, בחרו מרבית האזרחים באיש השמאל הרדיקלי, שהתכבד בטקס השבעתו בנוכחותם של רודן ונצואלה ניקולס מדורו ומנהיג הלייבור בבריטניה ג'רמי קורבין. הוא מבטיח שלא ישנה את החוקה כדי שיוכל להתמודד לכהונה נוספת, אך אין לדעת לעולם כיצד מתפתחים שליטים אוטוריטריים. לעתים לא נדירות הם מתאהבים בתפקיד ובמחשבה שהם גואלי האומה. מדורו יכול ללמד את אמל"א דבר אחד או שניים ברזי הדיקטטורה ודיכוי העם התומך בתחילה אך הנואש עד כדי מרי לבסוף.
פתיחת שערי הארמון בלוס פינוס לא היה הצעד הסימבולי היחיד שנקט נשיא מקסיקו החדש. אל אירוע הכתרתו הוא הגיע מביתו הצנוע בפולקסווגן הלבנה שלו, בניגוד לפניה נייטו, שעשה את דרכו בשיירה המשוריינת. מטוס הדרימליינר הנשיאותי המפואר והחדיש נשלח בחזרה לקליפורניה לצורך מכירתו, ואמל"א מעמיד את מרבית צי המטוסים והמסוקים הממשלתי למכירה ומתנייד בטיסות מסחריות.
אחרי כל המחוות הפופוליסטיות שנועדו להוכיח את צניעותו ולקנות את אהדת הציבור, עומדים בגאון אתגרים רבים. במסיבת העיתונאים השבועית הראשונה שכינס, בניגוד גמור לקודמו שהעדיף למסור הצהרות מתוכננות ולא לענות לשאלות, הוא התמקד בעיקר על תכניתו למיגור מעגל האלימות בין המדינה לקרטלי הסמים. הוא אמר כי הוא ימסור עדכונים יומיים על הנושא, כולל מספר הנרצחים, שלדבריו כבר נמצאים בירידה. אלו סוג ההצהרות שעלולות להיות מהר מאוד בעוכריו, בהנחה שקרטלי הסמים לא יניפו דגל לבן ויניחו את נשקם כפי שאיש לא מדמיין שיעשו.
דוגמה חיה לכך הייתה עוד באותו היום, כששישה שוטרים נורו למוות במדינת חליסקו שבמערב מקסיקו. הייתה זו אחת המתקפות הקטלניות ביותר נגד כוחות הביטחון בחודשים האחרונים, רמז למה שממתין ללופס אוברדור שלקח אל ידיו באופן אישי את הטיפול באלימות. בזמן קמפיין הבחירות הוא העלה הצעות מרחיקות לכת כמו מתן חנינה לראשי הקרטלים, אולם נתקל בהתנגדות משמעותית לרעיון שלא ברור אם יישלף שוב.
הוא לא זנח את אחת הפרשות הכאובות ביותר שחוותה האומה בשנים האחרונות - הרצח של 43 סטודנטים ב-2014. הוא הורה על הקמת ועדת חקירה שתקבע מה עלה בגורלם של הסטונדטים, שככל הנראה נרצחו וגרמו לאחד המשברים החריפים ביותר בכהונתו של פניה נייטו. לופס אוברדור לא מתכוון לקחת שבויים בחקירת הטבח שעדיין רודף את המדינה, וגם חיילים יוכלו להיחקר. עדים יקבלו הגנה וגם מומחים בינלאומיים יוזמנו.
הערכת הממשלה אומרת כי הסטודנטים, שלמדו בסמינר למורים במדינת גררו מוכת האלימות, נעצרו על ידי שוטרים והועברו לידי כנופיה מקומית שרצחה אותם מסיבות לא ברורות. עם זאת, שנה לאחר מכן מומחים בינלאומיים מצאו פגמים בחקירה הרשמית ודחו את הטענה ולפיה הגופות נשרפו באתר פסולת. משפחות הסטודנטים חושדות כי לצבא יש מידע בנושא.
המהפכה הרביעית
לופס אוברדור רואה בממשלו החדש כשינוי המשמעותי הרביעי שחווה מקסיקו. הראשונה הייתה העצמאות מספרד, השנייה החלשת הכנסייה הקתולית באמצע המאה ה-19 והשלישית המהפכה בתחילת המאה ה-20.
זה אולי ישמע יומרני, אולם הוא משוכנע בעצמו - או אכן אינו צמא שלטון כפי שהוא מדגיש - עד כדי כך שהוא מציע לקיים משאל עם באמצע הכהונה שבו ניתן יהיה להדיחו ואת בכירי ממשלתו. הוא חולם להיזכר כאחד מגיבורי האומה, כמו הנשיא הסוציאליסטי לאסרו קארדנאס שהחזיק בתפקיד בשנות ה-30. היה זה האחרון שעבר למצבר לוס פינוס - הגדול פי 14 מהבית הלבן - במחשבה שהמשכן הקודם לא צנוע מספיק.
מבקריו של ראש עיריית מקסיקו סיטי לשעבר חרדים שהוא יותר דומה למנהיגים שמאליים פופוליסטיים שצצו באמריקה הלטינית מאז תחילת שנות ה-2000, בהובלת נשיא ונצואלה הקודם הוגו צ'אבס. לופס אוברדור בן ה-65 אומר שהוא אינו מתכנן להלאים את התעשיות והחברות שהופרטו בשלושת העשורים האחרונים, באותה נשימה שבה הוא מצהיר שבשלה העת להרוס את המדיניות הניאו-ליברלית של קודמיו.
משאלי עם שנויים במחלוקת
הוא זכה לשבחים על כהונתו כראש עיריית מקסיקו סיטי הבירה, תפקיד שנתפס כשני רק בחשיבותו לזה של הנשיא, כשהקים תשתיות ושיקם את מרכז העיר. "גם מי שלא אהב אותו סבור שהוא היה ראש עיר נהדר", אמר ארל אנת'וני וויין, שגריר ארצות הברית במקסיקו בין 2011 ל-2015.
תנועתו של אמל"א מחזיקה ברוב בשני בתי הקונגרס. בדומה למבנה השלטוני בארצות הברית, הוא זקוק לסנאט ולבית הנבחרים כדי לקדם את החקיקה המהפכנית שלו ויש לו יד רחבה לעשות זאת. כדי להרגיע את השווקים ואת המשקיעים הזרים, נשיא מקסיקו החדש קיבץ סביבו יועצים פרגמטיים יותר כדי לשלוח מסרים חיוביים לשווקים. הוא לא המנהיג הראשון שמעדן את האידיאולוגיה שלו כדי למשול ומבדיל בין הצורך לשלהב מצביעים לבין הצורך לנהל מדינה מתפקדת מבלי לרסק את כל היסודות שעליה נשנענה בבת אחת.
עם זאת, מאז ניצחונו ביולי, לקח הנשיא כמה החלטות שנויות במחלוקות, כמו ביטול פרויקט בעלות 13 מיליארד דולר להקמת נמל תעופה חדש בבירה, שכבר נבנה חלקית. הוא מסתמך על משאלי עם בלתי-מחייבים שבהם השתתפו מספר מועט של מצביעים, שתמכו גם במיזמים להקמת מזקקת נפט במחוז הולדתו טבסקו - עלות של שמונה מיליארד דולר - וסלילת מסילת רכבת חדשה באזורים הלא מפותחים של דרום-מזרח המדינה - בין שישה לשמונה מיליארד דולר. הוא מבטיח שהוא תומך בשוק החופשי, אך מאיים לבטל חוזים של חברות נפט. הרבה בלבול במעט מאוד זמן.
לפני הפיכת הכלכלה על פיה, הסוגיה הבוערת יותר היא משבר המהגרים. אלפים מתגודדים בעיר הגבול טיחואנה, צובאים על הגבול עם ארצות הברית ומייחלים להגיע אל הארץ המובטחת. הם עברו אלפי קילומטרים ברגל ממרכז המדינה, לא שאו לאזהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומכבידים על הרשויות בטיחואנה, המבקשות סיוע מהממשל הפדרלי.
לופס אוברדור רוצה להגיע להבנות עם ארצות הברית כדי לטפל בשורשי הבעיות המובילות להגירה ההמונית ממרכז אמריקה צפונה, דרך השקעות גדולות ויותר ומתן אשרות עבודה. שני הנשיאים - אחד מהשמאל הפופוליסטי והשני מהימין הפופוליסטי - עוד בשלב ההתחלתי של היחסים, וטראמפ אמר כי הוא מקווה לשיתוף פעולה מוצלח, אחרי שחתם על הסכם סחר חדש עם מקסיקו ועם קנדה ביום שישי, יומו האחרון של פניה נייטו בתפקיד.
ההסכם יחליף את NAFTA, גם בשם וגם במהות, ועבורו מוכן היה נשיא ארצות הברית להטיל מכסים על שתי שכנותיו מצפון ומדרום. אלו טרם הוסרו, וההסכם עדיין זקוק לאשרור המחוקקים בשלוש המדינות. גם במקסיקו וגם בארצות הברית, שמקבלת בית נבחרים דמוקרטי חדש בינואר, זו לא תהיה משימה קלה.
היחסים בין השניים טובים, הם אומרים, הגם שלופס אוברדור אמר בעבר כי מדיניות ההגירה של ארצות הברית היא גזענית והכריז כי הוא יעמוד מול טראמפ ולא יסכים שמקסיקו תהיה "הילד המוכה" שלו. הוא מתנגד להקמת החומה שרוצה הנשיא מהצפון ויכול להתנחם במהפך בבית הנבחרים. גם כשהחזיק ברוב בשני בתי הקונגרס לא הצליח טראמפ לקבל מימון לבניית החומה, כך ששליטה דמוקרטית באחד מהם ודאי לא תקדם את התכנית השנויה במחלוקת שלו.
למרות ההתחלה הטובה, השנתיים של טראמפ בתפקיד מלמדות שידידות מופלאה לכאורה יכולה להתחלף לביקורת ולעקיצות - נשיא צרפת עמנואל מקרון - ואיומים במלחמה הרסנית עשויים להפוך לחיבוקים ואהבה - מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און.
לא כולם מתלהבים מהמחוות של לופס אוברדור, שקיצץ במשכורות עובדי ציבור, כולל בזו שלו. הוא קבע אותה על 108 אלף פזו בחודש - כ-5,250 דולר, פחות מחצי ממה שהרוויח קודמו בתפקיד. מאחר שהחוק קובע שאף עובד מדינה לא יכול להרוויח יותר מהנשיא, משכורותיהם של רבים נפגעו. מי שייתפס מקבל משכורת גבוהה יותר מסתכן ב-14 שנות מאסר. כ-3,000 עובדי ציבור הגישו תביעה נגד הממשלה, אבל זה לא מרשים את הנשיא.
"זאת חוסר הגינות כשעובד ציבור מקבל 600 אלף פזרו (29 אלף דולר) בחודש. זאת שחיתות", אמר השבוע. המסר של הנשיא אפור השיער למתוסכלים מהתפוגגות משכורותיהם היה ברור: "תמיד יש את המגזר הפרטי".
(עדכון ראשון 6.12, 17:00)