פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אני אישה - ואני רוצה שהממשלה תפסיק לחמש אונסי ורוצחי נשים בעולם. דעה

      פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, 03 בספטמבר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , עמוס בן גרשום לע"מ)
      נתניהו ודוטרטה בירושלים, ספטמבר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      "הם אנסו את כל הנשים...הייתה נזירה אוסטרלית אחת, כשהובילו אותן החוצה ראיתי את פניה. כעסתי שהיא נאנסה, זה דבר אחד. אבל היא הייתה כל כך יפה, ראש העיר היה צריך להיות הראשון (לאנוס אותה). איזה בזבוז".


      את הדברים המחרידים הללו אמר אחד ה"חברים הקרובים" של ממשלת ישראל: נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה. הוא אמר את הדברים כשהיה ראש העיר דבאו שבפיליפינים, היום הוא נשיא המדינה ומאז הספיק לגרום לארצו לדמם באופן כמעט חסר תקדים. מאז שעלה לשלטון ביולי 2016, רודריגו דוטרטה הספיק גם להורות לחייליו "יש הוראה חדשה מהמושל, 'אנחנו לא נהרוג אתכן, אנחנו נירה בכן באיבר מינכן, ללא איבר המין, הנשים יהיו חסרות תועלת". הוא הבטיח לחייליו שאם יאנסו שלוש נשים במסגרת תפקידם - זה עליו. כשדוטרטה עלה לשלטון הוא פתח ב"מלחמה נגד סמים" במדינה, חימש את המשטרה והצבא שלו והורה להם לצאת לרחובות ולהרוג כל מי שנראה להם חשוד במכירת או לקיחת סמים.

      תוך שנתיים וחצי נרצחו לפחות 15,000 בני אדם ברחובות הפיליפינים ובבתים, נשים, ילדים וגברים שהמכנה המשותף להם הוא לא היותם משתמשי או סוחרי סמים אלא היותם אזרחים עניים חסרי אונים אל מול כוחו של השלטון והמשטרה. א.נשים אלו נרצחו על ידי הממשלה הפיליפינית, ללא כל ראיה, ללא כתב אישום וללא משפט. אמנסטי אינטרנשיונל נאבקת נגד הוצאות להורג אלו כבר יותר משנתיים, התובעת בבית המשפט הבינלאומי בהאג כבר פתחה בבדיקה של הוצאות להורג אלו והשבוע אפילו בית המשפט בפיליפינים הרשיע, לראשונה, שלושה קציני משטרה בהוצאה להורג ברחוב של נער בן 17.

      דוטרטה לא לבד - יש לו את מדינת ישראל מאחוריו. לפני שלושה חודשים, אותו אנס ורוצח שאפילו השווה את עצמו בגאווה להיטלר ביקר בישראל (וביד ושם) והודה לנשיא המדינה, רובי ריבלין, על תמיכתה של ישראל במדינתו ובמדיניותו. דוטרטה הודה - "ההנחיות לאנשי הצבא שלי זה שבתחום הציוד הצבאי והנשק יש רק מדינה אחת לקנות ממנה - מישראל. ארצות הברית היא חברה טובה, אבל אם נקנה ממנה יש מגבלות, כך גם סין וגרמניה".

      ואכן רק השנה משטרת הפיליפינים קיבלה 93 רובי גליל ותבור ישראלים, ובאפריל האחרון היחידה ללוחמה בסמים (או בעניים) בפיליפינים רכשה 560 רובי גליל. משרד הביטחון הישראלי ממשיך לאשר מכירת נשק למשטרה ולשלטון הנמצאים תחת בדיקה של בית המשפט הבינלאומי, שאמנסטי אינטרנשיונל הכריזה כבר ב-2017 שמבצעים הוצאות להורג לא חוקיות, ושהאו"ם גינה את הרציחות וקרא להפסיקן.

      האצבע הישראלית על ההדק קלה, קלה מדי. 24 נשים נרצחו השנה בישראל ובמקום לצאת בתכנית לאומית למיגור הטרור המגדרי, השר לביטחון פנים מעוניין להקל על הוצאת רישיונות נשק. כי זה מה שהיה חסר כאן, עוד כלי רצח. אותו הדבר גם בתחום הייצוא הביטחוני, משרד הביטחון מאשר לייצא נשק, ציוד מעקב ותוכנות ריגול שמופנים כלפי אזרחיות ואזרחים חפים מפשע - ותמיד הראשונות להיפגע הן נשים.

      בשני המקרים הממשלה מנסה לשכנע אותנו שזה לטובתנו, לטובת הביטחון הלאומי של ישראל, נניח וזה נכון (וזה לא) - מה לגבי הביטחון האישי שלנו? איפה הביטחון שלי כאישה נכנס במערך השיקולים ה"ביטחוניים הלאומיים" כשהשר ארדן מנסה להגדיל את כמות הנשק ברחובות? ואיפה הביטחון האישי של אזרחי ואזרחיות הפיליפינים שנטבחים כבר יותר משנתיים נכנס בשיקולים של משרד הביטחון כשהוא מאשר מכירות רובים למשטרת הפיליפינים?

      התפיסה המעוותת הזו, לפיה הביטחון הלאומי חשוב יותר מביטחוננו האישי או משמירה על זכויות אדם בסיסיות, הגיע הזמן שתיעלם מן העולם. אנחנו לא מוכנות לשתוק יותר. אני לא מוכנה לשתוק יותר. אני, אישה, ישראלית, דורשת מהממשלה שלי להפסיק לחמש אנסים, רוצחי נשים ורודפיהן. בארץ ובכל העולם.

      הכותבת היא קמפיינרית באמנסטי אינטרנשיונל ישראל