סחבת של שנים ומכרז בעייתי: אף אחד לא מטפל בנשים המוכות

שנה וחודשיים נדרשו למשרד הרווחה ליישם את חוק סל תמיכה לשיקום נשים מוכות שיצאו ממקלטים, תקופה ארוכה שבמהלכה עבדו אנשי המשרד על מכרז להפעלת תכנית סיוע ושיקום. לחוק הוקצו עשרה מיליון שקלים, אולם הסחבת וגרירת הרגליים בדרך ליישומו, גררו ביקורת קשה. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, תהו מדוע טרם יצא לפועל המכרז המדובר להפעלת תכנית סיוע ושיקום ליוצאות המקלטים. "שלא יעצרו אתכם על מהירות מופרזת", תקף יו"ר הוועדה אלי אלאלוף (כולנו) במהלך הדיון בנושא.

בשבוע שעבר הוציא משרד הרווחה את טיוטת המכרז המיוחלת, למתן סיוע לנשים יוצאות מקלטים וילדיהן. אלא שמפרטי המכרז שסוף סוף התפרסמו עולה כי הוא כולל מימוש תכנית שתסייע ל-200 נשים בלבד שיוצאות מדי שנה מהמקלטים, למרות שבמקלטים עוברות כ-700 נשים בשנה. "מובהר בזאת כי המספר המצוין לעיל מהווה אומדן בלבד". משרד הרווחה יהיה רשאי על פי שיקול דעתו ובהתאם לצרכי האוכלוסייה להוסיף או להפחית מהמספר שננקב.

אמנם במשרד טוענים כי 200 הוא מספר הנשים המשתחררות מדי שנה, אך גורמים המעורים בתחום מדגישים כי זהו מספר הנשים המשתחררות העומדות בקריטריונים של משרד הרווחה, ואילו נשים נוספות שלא יעמדו בדרישות, לא יזכו לסל התמיכה.

החוק החדש קובע כי נשים מוכות שיוצאות ממקלטים יקבלו סל תמיכה הכולל לצד מענק כספי, שניתן כבר היום, לצד שירותי ליווי ותמיכה, ביניהם דירות מעבר, סיוע במציאת תעסוקה ועוד. מטרת שינוי החקיקה הייתה למנוע מנשים לחזור לבן הזוג המכה. מאחר שמדובר במכרז דו-שלבי, מועד הגשת ההצעות למכרז יחל רק בתחילת ינואר. המשמעות היא שאם לא יהיו עיכובים נוספים, התכנית תחל לפעול רק בחודש אפריל, ואולי אף רחוק מכך. בתגובה לפניית יו"ר הוועדה אלאלוף, מנכ"ל משרד הרווחה הודה כי הנושא התעכב שלא לצורך וטען כי ינקוט צעדים על מנת לסגור את הפער ולהביא לניצול התקציב במהירות האפשרית.

בסעיף נוסף במכרז, המשרד שומר לעצמו את האפשרות לבטל את התכנית במקרה של קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה. בפרטי המכרז נכתב: "ההתקשרות כולה כפופה לאישור ועדת המכרזים המשרדית, אישור תקציב המדינה מידי שנה וקיצוץ תקציב בפועל".

באופן מפתיע החליטו במשרד הרווחה לאתר גוף אחד ציבורי או פרטי לצורך הפעלת תכנית הסיוע והליווי וזאת במקום להשתמש בעמותות, ארגונים ומקלטים שכבר קיימים ולהם את הידע והניסיון בטיפול באותן נשים. בפרטי המכרז נכתב: "מטרת המכרז היא לאתר גוף אחד, ציבורי או פרטי לצורך הפעלת תכנית סיוע וליווי, בהתאם לחוק שירותי רווחה, לשם סיוע ראשוני לנשים יוצאות מקלטים וילדיהן שבחרו לחיות חיים עצמאיים".

עוד נכתב בתיאור המכרז כי "הסיוע מיועד לאפשר נקודת התחלה טובה יותר לנשים המתחילות 'מאפס', ולמנף את סיכויי הצלחתן בכל תחום בחיים. הספק ינהל את הצד האדמיניסטרטיבי לאורך כל השלבים של התכנית, לרבות אחריות לתשלום מענק ההסתגלות עבור כל אישה וילדיה, וכן, עבור נשים המעוניינות בכך והעומדות בקריטריונים שנקבעו בחוק, יהיה אחראי לבניית תכנית טיפולית ולליווי האישה בביצוע התכנית, לרבות בתחומי התעצמות והתפתחות אישית, הורות, תעסוקה, מיצוי זכויות, השתלבות ובניית תשתית בסיסית לחיים עצמאיים".

הניסיון להוציא את המכרז לגוף חיצוני אחד גרר ביקורות רבות. "משרד הרווחה רוצה שזה יהיה גוף אחד חדש שהוא יהיה המומחה הגדול, אבל המומחיות כבר קיימת בשטח", אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ). "יש עמותות, ארגונים, ומקלטים שחיים את הנושא ונותנים כבר היום את השירותים בלי תקציבים מהמדינה. הם מחזיקים בידע ובניסיון הנדרשים ויכולים לתת את השירות באופן מידי".

רות רזניק, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ויו"ר עמותת "לא לאלימות", מתחה אף היא ביקורת קשה נגד המכרז. "זה דבר חמור מאוד", אמרה. "יותר מ-60% מהנשים שמגיעות למקלטים לא חוזרות לבעל או לבית, הן הולכות לחיים עצמאיים. זה אומר שמ-700 הנשים שמגיעות למקלטים היה צריך לתת לפחות ל-400 את הזכאות".

"זו תופעה מוכרת בקרב עובדות זרות וגם במגזר הערבי - שהנשים חוזרות לחיות עם משפחת המוצא שלהן ההורים או בית האחים ולא הולכות לחיים עצמאיים כמו במגזר היהודי", מדגישה רזניק. "חלק חוזרות לחמולה שלהן, כי זה המסורת וזה מקובל. מלבד זאת, במגזר הערבי נשים רבות חוזרות לביתן, אל הבעל, משום שהדין המוסלמי קובע שהילדים נשארים אצל הבעל, להוציא מקרים של עבריינים או נרקומנים".

"הבעיה הזאת מאוד חמורה, נשים חוזרות הביתה בגלל הדבר הזה", מדגישה רזניק ומוסיפה כי הקריטריונים שבהם נדרשות הנשים לעמוד לא כוללות אוכלוסיות מוחלשות רבות, כמו עובדות זרות ובנות מיעוטים.

היא אף תקפה את הניסיון להוציא את הטיפול בשיקום הנשים ולתכלל אותו בידי גוף פרטי חיצוני. לדבריה, הדבר מנוגד לכאורה לחוק הקרטלים. "מדוע שהמקלטים שמכירים את הנשים ועובדים איתם במסירות לא ימשיכו איתן את הקשר", תהתה. "זה הדבר הכי טבעי ונכון. על פי המכרז שמציע משרד הרווחה, הנשים יצטרכו להמשיך את דרכן עם מדיניות זרה, ללא החמלה והמסירות שהן זוכות להן במקלטים".

במקום שהמשרד יגדיל את התקנים של המקלטים בעובדות נוספות שתפקידן הבלעדי יהיה שיקום וליווי, הם מאלצים את אותן נשים להסתגל לגוף ומדיניות חדשה. למשרד הרבה יותר קל לעבוד עם גוף אחד, אבל זה ממש קרטליזציה וזה לא לטובת הנשים".

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלאלוף הפציר במשרד לדאוג ליישום מיידי של חוק סל תמיכה בנשים יוצאות מקלטים, שאושר עוד ביוני 2017. "בדיון שקיימנו בוועדה, משרד הרווחה ציין כי המכרז להפעלת החוק מתעתד לצאת בימים הקרובים, ולהתבצע ע"י ספק אחד", הסביר אלאלוף.

"פניתי בנדון למנכ"ל משרד הרווחה והבעתי את עמדתי כי נכון ויעיל יותר שהשירות יינתן על ידי מספר ארגונים שכבר קיימים בשטח - העמותות המפעילות את המקלטים לנשים מוכות, הפזורות ברחבי הארץ, מטפלות כבר כיום באותן נשים ומכירות היטב את צרכיהן. הוועדה בראשותי תמשיך לעקוב אחר יישום החוק עד להבטחת התמיכה והסיוע כפי שהחוק מחייב".

ממשרד העבודה נמסר בתגובה כי הסיבה בגינה ניתנה הקצאה ל-200 נשים היא כי זהו מספר הנשים היוצאות ממקלטים מדי שנה. עוד נמסר כי ההחלטה לקבוע את המכרז לספק אחד, נובעת מכך שהכרחי שהידע הנדרש לליווי אישה וילדיה ירוכז בידי גוף אחד שייתן שירות בכל רשות ורשות בארץ, עם ידע על מיצוי זכויות ויכולת לניהול מערך לוגיסטי הפרוס בכל הארץ.

עוד הוסיפו כי המשפטים 'המשרד שומר את הזכות לבטל התקשרות עם הספק במקרה של קיצוץ התקציב שניתן' ו-'כפוף לתקציב וכו...' - הם סייגים שמופיעים בכל מכרזי המשרד".