התאריך ההיסטורי שנשכח: כך נזנח הכ"ט בנובמבר ולא הפך לחג לאומי

''זוכרני, ולא אשכח, ועד סוף הדורות לא יישכח, מעמד הרגעים האחרונים, המכריעים בלייק סאקסס, רגעים שכל אחד מהם כאלף שנים, רגע ההצבעה. זוכרני את האולם הענקי, והמתיחות, והאוויר הדחוס, ובחלל מרחפת נשמת דורות ישראל, הד תפילות האבות ומלחמות הבנים, הד חזיונות וגעגועים ונדודים של מיליוני ומיליונות קדושים, והציפייה מתעלה לשיאה, והנשימה נעצרת והלב הולם כפטיש''

ב-29 בנובמבר 1948, שנה בדיוק אחרי ההצבעה בעצרת האומות המאוחדות על תכנית חלוקת ארץ ישראל, ד''ר עזריאל קרליבך, עורך ''מעריב'', תיאר את הרגעים המרגשים שחווה ביום ההיסטורי, שנה קודם לכן. תיאורו מצליח להמחיש את עוצמת המאורע ונוכחותו אז בחיי היהודים בארץ ישראל. יום אחרי ההחלטה על תכנית החלוקה, טרם קום המדינה, פרצה מלחמת העצמאות בארץ והישוב היהודי נאבק על קיומו.

שנה לאחר מכן, לאחר הכרזת העצמאות ובעיצומה של מלחמה, בתאריך החקוק בתולדות המדינה ה-29 בנובמבר, פעימות הלב של קרליבך ושאר תושבי המדינה שזה עתה קמה, עדיין היו תחת רושם התאריך ההיסטורי. קרליבך אכן חזה כי תאריך זה ''עד סוף הדורות לא ישכח'', אבל עם חלוף השנים, נדמה כי יום זה כבר אינו מעורר רגשות חזקים כל כך ומשמעותו דהתה.

בעיצומם של ימים סוערים, היה מי שביקש כי תאריך ההצבעה על תכנית החלוקה יוכרז כחג לאומי. היה זה הרב יונה שטנצל, רב חרדי תל אביבי, שפנה לראש הממשלה, דוד בן גוריון, בהצעה כי יום ההצבעה על תכנית החלוקה יחגג כחג לאומי. הרב שטנצל חשש כי אם אכן יחגג החג, יצוין המאורע ההיסטורי בתאריך הלועזי, ולכן ביקש באופן מיוחד מבן גוריון כי החג יצוין בתאריך העברי, ט''ז בכסלו.

מזכיר ראש הממשלה השיב לרב שטנצל כי ''ה-29 בנובמבר לא נקבע כחג, אלא רק כתאריך היסטורי בלבד, הראוי לציון''. פנייה דומה הייתה מצד ''מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל''. במכתב ששלח הוועד הפועל של המועצה למשרד הפנים, התבקש המשרד להשיב האם יוכרז על ידי הממשלה יום ה-29 בנובמבר כיום חג כללי במדינה או שינתנו הוראות מיוחדות לציון המאורע בתאריך אחר, אשר יקבעו על ידו.

מועצת המורים פנתה במכתבה עוד ב-22 באוקטובר 1948 כדי ''שיהיה ספק בידינו להכין בעוד מועד חומר מתאים (מסיבות, מפקדים וכו') לכל בתי הספר בארץ''. בעקבות כך, פנה שר הפנים דאז, יצחק גרינבוים, לבן גוריון והביע את דעתו בנוגע לסוגיה ואמר כי ''עוד מוקדם להכריז על יום כ''ט בנובמבר כיום חג כללי. ודאי עוד יבואו ימים שחשיבותם לשחרורנו יהיה גדול יותר''. השר הציע כי המאורע יצוין ''במסיבות, באסיפות ובשיחות, מבלי שיוכרז כחג לאומי''.

גם ראש הממשלה, דוד בן גוריון, השיב כי ''אינו רואה צורך בכך, אך מסכים להצעת כבודו להסברה בבתי הספר ובשיחות בלבד''. את ההימנעות מחגיגות ניתן להבין על רקע אותם ימים; המדינה הכריזה על עצמאותה רק חצי שנה קודם לכן, ועדיין הייתה שקועה במלחמות מצפון ודרום. זמן קצר לפני כן, הסתיים כיבוש הגליל ובדרום עדיין נערכו קרבות. מדי יום נפלו חיילים בקרב.

בצל מאבק המדינה להישרדות, הגיעו מאות אלפי עולים ששרדו את שואת יהודי אירופה. במקביל, החלו גם גלי עלייה של יהודים מארצות ערב שסבלו מפרעות ורדיפות. בעקבות החלטת האו''ם לחלוקת ארץ ישראל בכ''ט בנובמבר 1947, פרצו פרעות בתימן במהלכן נרצחו 82 יהודים ו-76 נפצעו, ובתים וחנויות נשדדו ונבזזו.

וכך, אותו מוצאי שבת היסטורי שנחגג בארץ, היה גם עבור יהודי חלב שבסוריה יום נורא; בפרעות שפרצו אחרי החלטת האו''ם על תכנית החלוקה, נרצחו 75 יהודים, מאות נפצעו, בתים נפגעו ובתי כנסת הוצתו. כתר ארם צובא, ספר התנ''ך העתיק בעולם, ניצל מהאש. לעומת זאת, ביום ההכרזה ההיסטורי, במושבה פתח תקווה, כתב הרב ראובן כץ תפילה, שעל פי מחקרו של ד''ר יואל רפל, הייתה לגלגול הראשון בתהליך כתיבת התפילה לשלום המדינה.

71 שנה חלפו מהיום הבלתי הנשכח באו''ם, המאורע כבר לא זכה לאזכור כפי שזכה לו בשנותיה הראשונות לקיום המדינה. אולם לפני שבע שנים, היה זה חבר הכנסת דני דנון, היום שגריר ישראל באו''ם, שהגיש הצעת חוק לפיו יום כ''ט בנובמבר יוגדר כ''יום הציונות הלאומי'' בכל מוסדות המדינה. דנון הביע את חששו כי אותו תאריך היסטורי ישכח ועל פי הצעתו על כל המוסדות הלאומיים לציין ביום כ''ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.

בתגובה להצעת דנון, התפלא הסופר יורם קניוק כיצד זה דווקא שחבר כנסת מהימין מבקש לקבוע חג לאומי ביום ה''מזכיר שצריכות היו לקום כאן שתי מדינות לשני עמים'', כדבריו. הסופר קניוק כתב כי ''שנים מנסה הימין לעשות הכל כדי שדבר זה לא יקרה, ופתאום מלב ליבו, לא יש ''יש גבול'' או ''שלום עכשיו'', אלא מלב לבם של המתלהמים הימניים, מפציע דני דנון ומציע לקבל את החלוקה, לדעת שצריכות להיות כאן שתי מדינות לשני עמים, שהרי אם נחגוג את הכ''ט בנובמבר - חובה שנחגוג את כולו''. גם הצעתו של דנון קמה ונפלה בכנסת. וכך, יום ה-29 בנובמבר נותר עוד תאריך במבחני היסטוריה בבתי הספר.