ביום ראשון, השמיני לדצמבר אלפיים ושתיים, הפציע השחר על ראשיתה של מערכת הבחירות. לא, אין הכוונה כאן לבחירות לכנסת ישראל או לראשות ממשלת ישראל, אלא דווקא לבחירות הדמי הנערכות בביה"ס בליך ברמת גן, בחירות אשר תוצאותיהן מתיימרות להוות אינדיקציה אמינה לתוצאות הבחירות הארציות.
למרבה הצער, התלמיד הממוצע בביה"ס בליך עלול לגשת למערכת הבחירות הקרבה מבלי להבין כלל את ההשלכה של בחירתו. סליחה, אני חוזרת בי, התלמיד הממוצע בבליך עלול, במעשה שחומרתו לא תתואר, לוותר כלל על זכותו להצביע ולשלשל לקלפי פתק לבן (אם בכלל).
הפסול בצעידה אל הקלפי בקלות ראש או בהימנעות ממנה נובע מן המסר שמעשה שכזה משדר- אדישות וחוסר אכפתיות מוחלט. לאלה שלא מצמצו לאור ההכרזה הדרמטית הנ"ל, אלה שמכירים בכך שלא איכפת להם, לאלה איני יכולה אלא למסור את ברכותיי הכנות, שכן אלו הם מן הסתם אנשים שאין משמעות בעיניהם למהות ההנהגה של מדינתנו ומכאן שהם ישנים הרבה יותר טוב בלילות...
אני מבקשת לפנות דווקא אל אלו אשר מצב המדינה כן משובץ אי שם ברשימת הדברים החשובים להם, אלו שוודאי מרגישים עכשיו כאילו סוף סוף נתקעו בקיר, אלו שמזמן איבדו קשר עין עם האור שבקצה המנהרה: אז נכון שכבר הרבה זמן שהמצב לא היה גרוע יותר ונכון שהקשת הפוליטית במדינה שלנו דומה יותר למעבר חצייה, נכון שהחשד שהפוליטיקאים שלנו עוברים קורס מסובסד לדמגוגיה כל כמה חודשים הולך ומתבסס, נכון שיש חמש שניות של אימה לפני שפותחים את העיתון והשחור כבר מסנוור את העיניים, ונכון ש"אל תאמרו נואש" יישמע כמו עוד אמרה אופטימית לעוסה ובכל זאת- אל תאמרו נואש.
כי להתייאש מהמצב במדינה זה לא כמו להתייאש ממזג האוויר או מעבודה מעצבנת או משיעורי הבית, להתייאש מהמצב במדינה משמע לוותר על הזכות שלנו להיות אדונים לגורלנו ולהשפיע על הנעשה במדינה, לוותר על הזכות הדמוקרטית שלנו לעשות את ההבדל! ויש לנו את הכוח הזה- הכוח לעשות את ההבדל, אפילו במסגרת הדמיה בית ספרית שלכאורה אין לה שום משמעות בסדר גודל לאומי. אבל רק לכאורה.
ואם ארד לרגע מהענן האידיאולוגי הגבוה אליו נסקתי ואחזור לנימה המעשית- פתק לבן לא יעשה כלום למען המדינה שלנו, וכפי שהתמונה נראית כיום אין לאיש מאיתנו את המותרות לשבת בחיבוק ידיים. אם כל המפלגות מייאשות אתכם בחד גוניותן, המסקנה המתבקשת היא (מעבר לעובדה שיש פגם מהותי במערכת הפוליטית שלנו) שהעבודה הקשה מוטלת עלינו הבוחרים- לחקור, לבדוק, להתעניין, לחפש ולהגיע בסופו של דבר אל הבחירה הנכונה או, בלית ברירה, אל הרע במיעוטו ואת הפתק הזה לשלשל בקלפי.
כי חייבים להתחיל ממשהו.
פתק לבן? זה מגעיל אותי
יהל סגל
10.12.2002 / 10:51
