פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר חוק הגיוס: המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה של 4 חודשים בחקיקה

      ברקע התפטרות ישראל ביתנו ואי היציבות בקואליציה, המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את חקיקת חוק הגיוס עד לתום המושב הנוכחי של הכנסת. לפיד וליברמן: "נתניהו שוב בורח לבג"ץ, לא צריך להסכים לדחייה אפילו של שעה אחת"

      משבר חוק הגיוס: המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה של 4 חודשים בחקיקה
      צילום: אבי כהן

      המדינה הגישה הערב (שלישי) בקשת דחייה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס בארבעה חודשים עד לסיומו של המושב הנוכחי של הכנסת. בקשת הדחייה מנומקת לאור התפטרותו של שר הביטחון ואי היציבות שנגרמה בקואליציה בשל כך, המחייבת היערכות מחודשת לקראת השלמת החקיקה וגיוס רוב לחקיקה.

      בג"ץ נתן לעותרים בעניין חוק הגיוס - בהם "יש עתיד", התנועה לאיכות השלטון, פורום השוויון בנטל והתאחדות הסטודנטים הארצית - יומיים להשיב לבקשת הדחייה החדשה של המדינה, עד ליום חמישי בשעה 16:00. בתגובה מפלגת "יש עתיד" והתנועה לאיכות השלטון אמרו כי הם מתנגדים לדחייה נוספת. יו"ר "יש עתיד" ח"כ יאיר לפיד אמר בתגובה לבקשת הדחייה של המדינה כי ‏"נתניהו שוב נכנע לחרדים ובורח לבג"ץ. התירוץ התורן - התפטרות שר הביטחון. אפילו הם לא יודעים איך זה קשור".

      ח"כ יאיר לפיד בדיון על חוק הלאום בכנסת, 8 באוגוסט 2018 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הכנסת – נעם ריבקין פנטון)
      "נתניהו שוב נכנע לחרדים". לפיד (צילום: נעם ריבקין פנטון, דוברות הכנסת)

      יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן אמר בתגובה כי "בג"ץ לא צריך להסכים לדחייה אפילו של שעה אחת" מאחר שיש רוב להצעה בכנסת. "הרי רוב חברי הכנסת בקואליציה וגם חברי הכנסת של 'יש עתיד' מהאופוזיציה, תמכו בחוק בקריאה ראשונה ויתמכו בו גם בקריאה השנייה והשלישית", אמר. ליברמן הוסיף כי "הבקשה נובעת אך ורק משיקולים פוליטיים צרים ולא משיקולים עניינים. הישרדות פוליטית לא מצדיקה פגיעה בביטחון המדינה ולא במרקם העדין של החברה הישראלית".

      בעקבות הבקשה מבג"ץ, מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל", שהייתה אמורה להתכנס מחר בערב כדי להכריע האם ארבעת נציגיה בכנסת יפרשו מהקואליציה במקרה של אישור החוק, תתכנס רק לאחר החלטת בג"ץ. בתוך ההנהגה הרוחנית של הסיעה יש חילוקי דעות סביב שאלת הפרישה מהממשלה.

      ישיבת סיעת ישראל ביתנו 26 בנובמר 2018 (ראובן קסטרו)
      "הישרדות פוליטית לא מצדיקה פגיעה בביטחון". ליברמן (צילום: ראובן קסטרו)

      חוק הגיוס החדש שאושר בקריאה ראשונה במושב הקודם של הכנסת הוא חוק שגיבש משרד הביטחון בתקופתו של ליברמן לאחר שבג"ץ כפה על המדינה לחוקק חוק חדש. זאת, בעקבות פסילת החוק הקודם בטענה כי הוא אינו שוויוני. בג"ץ נתן למדינה תקופה של שנה לסיום החקיקה, ולאחרונה האריך תקופה זו עד ל-2 בדצמבר. אם הכנסת לא תשלים את החקיקה עד תאריך זה, חוק גיוס חובה יחול גם על מי ש"תורתו אומנותו", ותקציבי הישיבות ייעצרו.

      הנוסח הנוכחי מקובל על צה"ל וייקבעו בו מכסות גיוס, לפיהם 3,348 חרדים יגויסו בשנה הראשונה, ועוד 648 מתגייסים לשירות לאומי. בהמשך יעלה בהדרגה המספר מ-3,617 בשנה השנייה עד 5,737 בשנת 2027. החוק קובע גם כי בשנתיים הראשונות לא יוטלו כל סנקציות אם המכסות לא ימולאו. מהשנה השלישית, ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס ייענשו בשלילת חלק מהתקציב. אם במשך שלוש שנים רצופות ירדו אחוזי גיוס החרדים מ-85% מהיעד, יפקע החוק - ואז יחול חוק שירות חובה על כולם. החוק גם קובע כי צעיר יוגדר חרדי אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15, גם אם יצא בשאלה.