ברקע הדברים ההתפתחויות הדרמטיות האחרונות בשוק התקשורת על המיזוג בין רשת וערוץ 10, והפארסה של מינוי יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ. האחרונה ניסתה למנוע את המיזוג בשורה של מהלכים מעוררי מחלוקת וביקורת, אך בשיא העימות משרד התקשורת הודיע למעשה על הדחתה ועל מינוי מועמדת אחרת לתפקיד, במהלך שסלל את הדרך לאישור המיזוג וזכה לשבחים של בעלי הערוצים והעיתונאים שעובדים בהם. בהנחיית היועמ"ש, לנתניהו אסור בכל מקרה להיות מעורב בהחלטות בשוק התקשורת, אך קרא כנראה פעל באופן עצמאי מדי. "ככל שמנהלי הערוצים מוחאים לקרא כפיים כך ראש הממשלה יותר עצבני", אמר המקורב.
אצל קרא מכחישים כל סימן למתיחות או צינון ביחסים ("היחסים היו קרובים ויישארו קרובים וטובים") ומאשימים גורמים אינטרסנטיים בזריעת ריב ומדון ("מתוך קנאה"), אך הקור מסביבת נתניהו עשוי להקרין על מעמדו בליכוד. באופן היסטורי, קרא התמודד מספר פעמים במשבצת הפריימריז בליכוד המשוריינת למגזר המיעוטים. לפי חוקת הליכוד, חבר כנסת מכהן לא יכול להתמודד על משבצת משוריינת, אך בכל הבחירות המקדימות בכנסות האחרונות קרא הצליח שוב ושוב לפעול לשינוי התקנון כך שיוכל להתמודד באותה משבצת. עם זאת, לדברי בכירים בליכוד, כעת כשקרא מונה לשר, יהיה קשה יותר להצדיק מהלך דומה, וגורמים פוליטיים אומרים שנתניהו גם לא יתמוך בכך בעקבות הזעם על התנהלותו בעניין ערוץ 10. קרא עצמו מסר בתגובה שהוא "לא ביקש בשום מצב להתמודד על משבצת המיעוטים ובלאו הכי רואה את עצמו אחד ממנהיגי הליכוד הבכירים". כך או אחרת, כנראה שנשמע עוד מילות חנופה מקרא, שינסו להוכיח שה"כבר לא" הוא בעצם "כבר כן".
שיקם את ההרתעה - מול הממשלה: פעולת הקומנדו הפוליטי של נתניהו
23.11.2018 / 11:48