"אמריקה תחילה" היו שתי המילים שבהן בחר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפתוח את הצהרתו על רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. הוא עשה שימוש באחת מסיסמאותיו המרכזיות כדי להצדיק את היחסים עם ערב הסעודית, שהפכו בעיתיים יותר מאי-פעם מאז 2 באוקטובר, היום שבו עונה למוות תושב אמריקני שכתב טורים ביקורתיים בוושינגטון פוסט נגד יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בשל השיקול הזה, הסביר טראמפ, הברית עם ריאד תישמר, גם למען האינטרסים של ישראל.
"העולם הוא מקום מסוכן", המשיך טראמפ, שהקדיש את יתר החלק הראשון של הצהרתו לאיראן. היא לא כללה סנקציות נוספות על הממלכה או על הנסיך הצעיר, אלא למעשה עטפה אותו בשכפ"ץ. הוא הרחיק לכת יותר מכל גורם סעודי רשמי כשאמר שהעיתונאי נתפס כ"אויב המדינה" מאחר שהוא חבר ב"אחים המוסלמים". הוא הבהיר כי זה לא מצדיק את ה"פשע הנורא", אך באותה נשימה ניסה להמעיט בגילוי האמת. "אולי כן ואולי לא", אמר על מעורבותו של בן סלמאן ברצח העיתונאי.
הנשיא, שביסס את מדיניות החוץ שלו במזרח התיכון על ערב הסעודית - הייתה היעד הראשון שלו אחרי כניסתו לתפקיד - הוסיף כי ייתכן שכל העובדות לגבי החיסול המבעית לעולם לא יתגלו, ובכל מקרה הברית עם ערב הסעודית חשובה יותר מכל.
רבים בקונגרס לא סבורים כמוהו והביעו תדהמה על ההצהרה, שנמסרה אחרי פרסום חלקים מדוח ה-CIA על רצח חאשוקג'י, ולפיו אין אפשרות אחרת זולת מעורבות הנסיך בן ה-33. עם התכנסות הקונגרס החדש בינואר, כשבית הנבחרים יהיה בשליטת הדמוקרטים, יקדמו המחוקקים עיצומים נוספים על ריאד, ייתכן שגם על שליטה העתידי.
טראמפ אמר כי הם חופשיים להתקדם במסלול נפרד, אולם הדגיש כי הוא יתנגד ליוזמות שיפגעו באינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית. הוא חושש כי את מקומה של וושינגטון יתפסו רוסיה וסין הרעבות לשווקים נוספים, אם כי הוא לא בהכרח יוכל להטיל וטו על חקיקה תקיפה נגד הממלכה הסונית. סנאטורים בכירים במפלגה הרפובליקנית, גם כאלו המקורבים לטראמפ כמו לינדזי גרהאם, משלבים ידיים עם יריביהם הדמוקרטים. בדומה לענישת רוסיה אחרי בחישתה בבחירות ב-2016, סיכוי לא מבוטל שטראמפ יוותר מבודד בסוגיה זו.
עבור בן סלמאן אלו חדשות טובות בימים קשים. יורש העצר, שעשה ככל שעולה על רוחו מאז עליית אביו לשלטון ב-2015, נתקל במבחן הגדול ביותר לשלטונו שעוד טרם נולד באופן רשמי. אם במערב סלחו לו על המלחמה הרצחנית בתימן, על דיכוי פעילי זכויות אדם ומתנגדיו ועל המצור על קטאר, רצח כה בוטה של עיתונאי שכתב לעיתון מוביל בארצות הברית אינו יכול לעבור בשתיקה בכל מקום שהוא אינו הבית הלבן של טראמפ. עסקאות הנשק בין מדינות אירופה לערב הסעודית הושעו, הפורום הכלכלי הגדול בריאד הוחרם והפקפוק בגרסאות הסעודיות הרשמיות גדל וגובר.
הנסיך, שלא בוחל ברדיפת אויביו גם מעבר לים, לא צפה את גודל התגובה לפי פרסום בתקשורת האמריקנית. הוא סבר שהרצח, אם אכן הורה עליו, או השבתו בכוח לממלכה במקרה הפחות חמור, יעברו בשתיקה. אם הוא זלזל בנשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, שנחלש בשנה האחרונה בשל שורת מחלוקות עם ממשל טראמפ וקשיים כלכליים, אז האחרון הוכיח לו שהוא יודע דבר או שניים על עורמה ותככים.
ארדואן, שהיה מיודד עם חאשוקג'י, נמנע מלהצביע ישירות על בן סלמאן, אך הוא וממשלתו עושים הכול כדי לא להניח לסיפור לשקוע אל אבק הכותרות הבינלאומיות. לפי דיווח בניו יורק טיימס, הוא סירב לפיצוי כספי נדיב שהציע שליחו של המלך סלמאן בימים הראשונים של המשבר. במקום זאת, הוא רק הדליף פרטים מהחקירה שהביכו פעם אחר פעם את הממלכה, יריבתו על הנהגת העולם הסוני.
כשהוא אמר שהפקודה ניתנה מהדרגים הבכירים ביותר בממלכה, אך לא מהמלך עצמו, לא נותרו יותר מדי אופציות פרט ליורש העצר בן ה-33. כשארדואן לא הסתפק בראשיהם של יועציו הקרובים ביותר של בן סלמאן, שעליהם מטילה ריאד את האחריות, היה ברור אל מי מכוונים החצים.
ארדואן לא צריך לומר מפורשות את שמו של השליט בפועל של ערב הסעודית. ללא הצגת ראיה חותכת, שלא ברור אם יש כזו בידיו או בידי המודיעין האמריקני, האשמה קשה כמו זו היא לא משהו שניתן לזרוק לחלל האוויר נגד אחד המנהיגים האימפולסיביים והלא צפויים ביותר באזור. ארדואן נאנק תחת עול המשבר הכלכלי ורק לאחרונה הוסרו הסנקציות האמריקניות שהוטלו על אנקרה בשל מעצר הכומר אנדרו ברונסון, לצד יצוב מסוים בשער הלירה המקרטעת.
לכאורה היה זה ללא קשר לרצח חאשוקג'י וללא התערבות ארדואן, אך מאחורי הקלעים נראה שגם וושינגטון מפעליה לחץ על אנקרה כדי שזו תוותר לריאד. מנסים בממשל מנסים לפייס את טורקיה עד כדי כך שלפי דיווח ברשת NBC ניסו לפעול משפטית כדי להסגיר את פתהוללה גולן, אויבו של ארדואן. המהלך לא צלח לנוכח התנגדותם הנחרצת של גורמי המקצוע האמריקניים. ואולם, עצם נכונותו של הנשיא להגיש כקורבן את הנמסיס של נשיא טורקיה מראה עד כמה חשוב לו להציל את בן סלמאן, שמקורב גם לחתנו ג'ארד קושנר.
גם אם יצלח את הזעזוע הנוכחי, הכתרתו של בן סלמאן כיורשו של אביו ביום מן הימים מוטלת בספק בצורה שקשה היה לדמיין עד לפני פחות מחודשיים. אביו פורס עליו את חסותו, בשלב זה, ולפי גורמים פנימיים סבור כי ההאשמות נגד בנו המועדף הן קונספירציה של המערב נגד הממלכה.
בריאותו הרופפת של המלך, שלא פעם תוארה ככזו שבגללה הוא אינו מודע ממש למתרחש סביבו, אפשרה לבנו לבסס את שלטונו ולכבוש את מוקדי הכוח שהיו מבוזרים באופן מסורתי בין ענפי משפחת סעוד, הממסד הדתי, השבטים ואנשי העסקים. את כולם טיהר בנו האימפולסיבי בשנה שעברה, באופן רשמי כחלק ממאבקו בשחיתות, בפועל מתוך רצון לדכא את מתנגדיו.
מלאים בתחושת נקם וחרדים מעתיד הממלכה תחת שרביטו, אותם נסיכים כבר רוקמים תכנית שינוי סדר הירושה לאחר מותו של המלך. מקורות בארמון אמרו לרויטרס כי הנסיך אחמד, אחיו הצעיר של סלמאן שחזר מגלות קצרה אחרי חיסול העיתונאי, הוא זה שראוי להנהיג את הממלכה אל חוף מבטחים.
לדבריהם, למזימתם יש תמיכה גם מצד גורמים אמריקניים, אך תרחישים כאלו נוטים להישמע קלים למימוש על הנייר. בשטח, לבן סלמאן יש עדיין בעלי ברית רבים. הוא קורא תקשורת זרה ומודע לכוונות נגדו. הוא עשוי להרדים את השטח ולצאת לגל טיהורים נוסף בבוא העת. קשה לראות מנהיג חסר עכבות ואכזרי כמוהו זז הצדה ומרים ידיים ללא מאבק.
בן סלמאן אמור להשתתף בפסגת מדינות ה-G20 בארגנטינה בשבוע הבא. טראמפ ופוטין, שלוטש את עיניו לממלכה, ילחצו סביר להניח את ידיו וישוחחו עמו, כמו גם מנהיגים אוטוקרטיים אחרים כמו נשיא סין שי ג'ינפינג.
ועידה ללא תקריות מביכות שיטילו צל נוסף על הנהגתו תניב לו נקודות זכות לא מבוטלות בזמן שהלגיטמציה שלו מבית נשחקת, אולם כדי להישאר רלוונטי ולא להפוך למצורע הוא יצטרך לתת גם למערב תמורה, כמו סיום המלחמה הכושלת בתימן והפסקת המצור על קטאר ולא פחות חשוב מכך, להימנע מהרפתקאות צבאיות או ממחצית מתנגדיו, לפחות לעת הקרובה. לפי מעשיו בשנים האחרונות, קשה להאמין שכך יהיה.