הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה: מתי נרגיש את הפגיעה בכיס?

הממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה בשנת 2019. קיצוץ רוחבי הוא קיצוץ בשיעור זהה בכל תקציבי המשרדים, בהתאם לחלקם היחסי בתקציב המדינה, ובסך הכל יקוצצו 1.3% מתקציבו של כל משרד ממשלתי. לדוגמה, התקציב הגדול ביותר של משרד הביטחון יישא בקיצוץ של 166 מיליון שקל, כמו כן יקוצצו הוצאות ביטחוניות נוספות ב-70 מיליון שקלים. בחינוך יקוצצו 77 מיליון שקלם, בבריאות 29 מיליון שקלים, בתקציב האוניברסיטאות יקוצצו 35 מיליון שקלים, פיתוח התחבורה ייפגע ב-48 מיליון שקלים, ובמשרד הרווחה יקוצצו 27 מיליון שקלים.

עם זאת מדובר בעיקר בהחלטה הצהרתית, והסיכויים לקיצוץ בשיעור זהה קרובים לאפס. התקציבים החברתיים, שהוגדלו מאד בשנתיים האחרונות, יהיו ככל הנראה הראשונים להיפגע. מערכת הביטחון ידעה בעבר להגדיל את תקציביה גם למרות החלטות על קיצוץ רוחבי, על חשבון פגיעה בתקציבים האזרחיים.

צריך להבחין בין הקיצוץ בתקציב 2019, שכבר אושר על ידי הממשלה במסגרת התקציב הדו שנתי, לתקציבים שאחריו. ההיקף הכולל הנדרש הוא 22 מיליארד שקלים - כגודל תוספות השכר שהובטחו לשוטרים, הסוהרים והמשרתים בגופי הביטחון האחרים. תקציב 2019 יקוצץ, והמשרדים יצטרכו להחליט על מה יצטרכו לוותר מתוך התכניות שאושרו. יתר הקיצוץ ייפרס על פני 16 השנים הבאות, והכסף ייגרע מהתקציבים שטרם אושרו. כך שהציבור לא באמת ירגיש בקיצוץ, אלא בכסף שיחסר.

תקציב המדינה משקף סדר עדיפויות שקובעים שרי הממשלה וחברי הכנסת, המקדישים אלפי שעות של דיונים על מנת שהקצאות ישקפו את צרכי המדינה ויאוזנו בהתאם לשיקולים ציבוריים. הקיצוץ הרוחבי הוא מהלך אוטומטי שאינו מביא בחשבון סידרי עדיפויות, ולכן נחשב למהלך "טיפש". היתרון שבהחלטה הוא שניתן לבצע אותה במהירות וללא כניסה לוויכוחים העלולים לטרפד את המהלך כולו או לדחות אותו באופן שינטרל את השפעתו.

מקור הבעיה הוא דווקא תכנית התייעלות ממשלתית. בעשרו הקודם הנהיג צה"ל תכנית התייעלות, שכללה פיטורים וקיצור תקופות שירות של אלפי אנשי קבע. המדינה הכירה בעובדה שהתכנית גורמת לאובדן הביטחון תעסוקתי של המשרתים בקבע וכפיצוי הוחלט להעניק למשרתי הקבע תוספות שכר וגמלאות. אבל שכרם של אנשי הקבע צמוד גם לשכרם של משרתי המשטרה, שירות בתי הסוהר, המוסד ושירות הביטחון הכללי.

בתגובה לתוספות דרשו עם העובדים המוצמדים האחרים תוספות זהות, למרות שהם כלל לא נפגעו מאבדן הביטחון התעסוקתי של משרתי הקבע. שרי האוצר הקודמים וראש הממשלה בנימין נתניהו סירבו לתת את התוספות הבלתי מוצדקות, למרות פסיקת בית המשפט אליו פנו העובדים. בשבוע החליטו נתניהו ושר האוצר משה כחלון לשנות את עמדתם וחתמו על הסכם לתשלום.

ההחלטה מיטיבה עם עשרות אלפי משרתים בכוחות המשטרה, שב"ס, שב"כ והמוסד, הנמנים עם המעמד שאליו הפנה כחלון את מרבית ההטבות שחילק לציבור בתקופת כהונתו, ובראשן כחמישה מיליארד שקלים במסגרת תכנית למשתכן. ההחלטה להעניק להם תוספות שכר ופנסיה בשווי של אלפי שקלים למשפחה, עשויה לשפר את סיכויי הצלחתו בבחירות, וכן להשפיע לטובה על תדמיתו של ראש הממשלה, שהתנגד עד כה לתוספת השכר. מצד שני, קיצוצי התקציב ייכנסו לתוקפם רק בינואר 2019, ובכל מקרה לאחר הבחירות.