נתניהו במאמץ אחרון למנוע בחירות: "תקופה ביטחונית רגישה"

- הממשלה מתכנסת לישיבה השבועית בצל החשש מפירוקה
- נתניהו: בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות
- השרה שקד הדגישה: "ההצדקה להמשך קיומה של הממשלה היא שבנט יבצע מהפכה בביטחון"
- גורמים בסביבת נתניהו: לא פוסל את מינויו של בנט אם הממשלה תתחייב להאריך את ימיה
- השר כץ: יש מועמדים בליכוד לתיק הביטחון

הממשלה מתכנסת הבוקר (ראשון) לישיבתה השבועית בצל המשבר הפוליטי וההערכות כי ימיה קרובים לסיום. לאחר ששר הביטחון ליברמן התפטר מתפקידו בשבוע שעבר, ינסה היום ראש הממשלה בנימין נתניהו לייצב את הממשלה בניסיון אחרון למנוע בחירות. בהמשך היום ייפגש נתניהו עם שר האוצר כחלון במטרה להבטיח את המשך קיומה של הממשלה הנוכחית. השניים שוחחו בקצרה ביחידות, כשיצאו מישיבת הממשלה לשוחח.

ראש הממשלה אמר הבוקר בפתח הישיבה כי "בימים האחרונים שוחחתי עם כל ראשי הקואליציה, הערב אפגש עם שר האוצר כחלון ואנסה לשכנע אותו לא להפיל את הממשלה". נתניהו הוסיף כי "בתקופה ביטחונית רגישה זו לא צריך ולא נכון ללכת לבחירות. אנחנו זוכרים מה קרה ב-1992 וב-1999 וקיבלנו את אסון אוסלו ואסון האינתיפדה, צריך לעשות כל מה שניתן כדי להימנע מחזרה על הטעויות הללו".

עוד בוואלה! NEWS:
בנט: "כחלון צודק, אין ממשלה"; לשכת נתניהו: "עליו לגלות אחריות"
משחקי האשמות: נתניהו מנסה להציל את הממשלה ולהאשים את שותפיו בקריסתה

בניגוד לחבריה לממשלה, אמרה הבוקר שרת המשפטים איילת שקד כי "בשלב זה הממשלה איננה יותר ממשלה ימין, לצערי". לדבריה, את מה שהיה לעשות (מינוי שופטים, שינוי תפיסה בעמדות המדינה בבגצ, חוק ההסדרה, אוניברסיטת אריאל, פירוק מל"ג יוש ודברים רבים נוספים), כבר עשינו".

שקד חזרה על האולטימטום שהצביו בבית היהודי לנתניהו ואמרה כי "ההצדקה היחידה להמשך קיומה של הממשלה עד נובמבר 2019 היא שבנט יבצע מהפכה בביטחון ויחזיר לישראל את ההרתעה שאבדה תחת ליברמן בשנתיים האחרונות ויסייע להחלץ ממשבר האמון הביטחוני הקשה. ללא זה, זו ממשלה שנקראת 'ימנית' אך בפועל מקיימת מדיניות שמאל".

שרת המשפטים הוסיפה כי "יש לגשת לבחירות בהקדם על מנת להקים ממשלה חדשה בראשות נתניהו, כאשר הבית היהודי היא המפלגה החזקה לימינו, כך שסוף-סוף נצביע ימין ונקבל ימין". בסביבת נתניהו אמרו הבוקר כי נתניהו אינו פוסל את מינויו של בנט במידה והממשלה תתחייב להאריך את ימיה.

מרבית השרים התנגדו לפירוק הממשלה וקראו לייציבות הקואליציה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר כי הוא "מקווה שלא הולכים לבחירות ולא מבין מה ההבדל בין הממשלה שכחלון ובנט הצטרפו אליה בתחילת הקדנציה עם 61 ח"כים, לבין המצב כרגע. אם נראה שלא נצליח לייצב נוכל להחליט על בחירות. כרגע אין סיבה ללכת לבחירות ולקצר את ימי הממשלה".

עם זאת, השר ישראל כץ מהליכוד אמר כי הוא מתנגד למינוי בנט, ואמר כי בליכוד יש מועמדים מתאימים יותר למלא את התפקיד.

השרה מירי רגב קראה גם היא לשמור על יציבות הממשלה והטילה את האחריות לעתידה על בנט וכחלון. "הבחירות תלויות בחברים שלנו בקואליציה כחלון ובנט. אין שום סיבה ללכת לבחירות. בטוחה שנצליח לפעול גם עם קואליציה של 61 היינו בסרט הזה. אם כל אחד יאפסן את האגו שלו נוכל להמשיך בממשלה המצוינת הזו. בסופו של יום אפשר לסיים את הקדנציה הזו".

שר התיירות יריב לוין הוסיף ואמר כי כי "אנחנו עדים לרצף אירועים חסרי אחריות. זה התחיל כשליברמן שנטש את המערכה בעיצומה וגרם לזעזוע גדול בממשלה, וזה נמשך בדברי כחלון ובנט. אני לא יכול להבין מדוע היה אפשר לתפקד עם 61 ח"כים בתחילת הקדנציה, ואי אפשר לתפקד עם 62 כשראש הממשלה מחזיק את תיק הביטחון".

גם סגן שר האוצר איציק כהן מש"ס אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה כי "בחירות זה דבר לא טוב. בחירות בעיתן זה דבר טוב. ש"ס לא אוהבת בחירות שלא בזמנן". שר החקלאות אורי אריאל הצטרף לקריאות נגד פירוק הממשלה ואמר כי "הממשלה צריכה להאריך את ימיה. זו ממשלה שצריכה להשתפר במצב הימני שלה. מקווה מאוד שהשר בנט יהיה שר הביטחון ונוכל לשפר את הימניות שלה".

בליכוד פנו ביממה האחרונה לח"כ רוברט טיבייב (המחנה הציוני) במטרה לבחון איתו שיתוף פעולה בהצבעות עם הקואליציה, ככל שהמשבר הפוליטי ייפתר. מטרת הפנייה לאפשר מרחב תמרון בקואליציה צרה של 61 חברי כנסת תוך שיתוף פעולה עם חברי כנסת מהאופוזיציה. טיבייב לא דחה על הסף את האפשרות שישתף פעולה בהצבעות מסוימות אך טרם קיבל החלטה סופית.

גם שמה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס עלה בליכוד בניסיון להרחיב את הקואליציה הצרה ככל שהכנסת לא תתפזר, אך בסביבתה אמרו כי לא קיבלה אף פנייה בנושא. המהלך לגיוס "מורדים" באופוזיציה מתרחש לאור החשש כי לקואליציה הנוכחית, לאחר פרישת ישראל ביתנו, לא יהיה רוב בהצבעות בגלל דרישות מוגזמות של ח"כים מורדים שיתנו את תמיכתם בתנאים מסוימים וכך יהיה קשה להמשיך לנהל אותה כנדרש.

בממשלה גם יצביעו היום על ההסכם השנוי במחלוקת עם גמלאי המשטרה בעלות של בעלות 22 מיליארד שקל עד שנת 2035 ו1.2 מיליארד ב-2019, מה שידרוש קיצוץ רוחבי בעלויות של עשרות ומאות מיליונים בחינוך בריאות ורווחה. הצעת ההחלטה אותה מביא שר האוצר לממשלה תדרוש קיצוץ רוחבי ממשרדי הממשלה, והשרים יידרשו להצביע על קיצוץ של 1.35% בתקציבי משרדיהם לשנת 2019.

ההצעה כבר מעוררת התנגדות בקואליציה ושר הבריאות יעקב ליצמן הודיע לנתניהו בצאת השבת שהוא מתנגד נחרצות לקיצוץ במערכת הבריאות. "צרכי הבריאות הולכים ועולים לצד העלייה בתחלואת החורף שהחלה והצורך להתמודד גם עם הסיכונים להתפרצויות בתחלואה. אני קורא לשר האוצר ולראש הממשלה לפעול בדחיפות להגדלת התקציב לבריאות ולבטל את הקיצוץ", ליצמן אמר.

השר ארדן אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "כל מי שמייחס להחלטה החשובה על שכר השוטרים שיקולים פוליטיים פשוט משקר. מדובר החלטת ממשלה משנות ה-70, הם מנהלים כבר 13 שנה הליך משפטי ובתי דין לעבודה קבעו שהם אכן קופחו. אם הממשלה לא תקבל היום את הפשרה שהגענו מול האוצר רוב הסיכויים שבתי הדין יחייבו את הממשחה לשלם את החוב".

(עדכון ראשון 10:48)