"העומסים ברכבת ילכו ויחמירו", כך הזהיר יו"ר רכבת ישראל, דן הראל, בדיון בוועדת הכלכלה על הצעות לטיפול בכשלים בפרויקט קו ירושלים-תל אביב והפגיעה בקווים אחרים שהתקיימה בתחילת השבוע (שני). הראל פירט כי העובדים על קצה גבול המערכת, לרכבת אין מספיק ציוד והודה בפה מלא: "הממשלה ואנחנו לא נערכנו מספיק טוב".
לדבריו, כל שבע שנים וחצי כמות הנוסעים ברכבת מוכפלת ורכבת ישראל עומדת בפני משימה בלתי אפשרית, אם לא יוכפלו המסילות והציוד. לאחר שנשמע יועץ בטיחות שהועסק בפרויקט אמר יו"ר הוועדה, איתן כבל (המחנה הציוני) כי לדברים יש משמעויות פליליות והורה להעביר את כל החומר למבקר המדינה ולהנהלת הרכבת. "הצוללות מחווירות ליד הסיפור הזה ומישהו צריך לתת על זה את הדעת", טען כבל. "מבקר המדינה הודיע שהוא פותח בחקירה לבקשתי ואני אוציא פנייה לבחון את הדברים גם מעבר לכשל הנקודתי".
הדיון, ביוזמת ח"כ כבל, התקיים שלושה שבועות אחרי ישיבה דחופה במהלכה עלו תלונות קשות מצד נוסעים על הצפיפות והסכנות ברכבות. כמו כן, לבקשת חברות הכנסת יפעת שאשא-ביטון (כולנו) ולאה פדידה (המחנה הציוני), עלו גם הטענות בדבר פגיעה בקווי הרכבת בצפון. לצד יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, ישב בדיון גם המנכ"ל שחר איילון.
כבל אמר בדיון כי כשלי קו ירושלים-תל אביב הם רק סימפטום של מערכת חולה: "רק קצה קרחון עצום ומסיבי שאזרחי ישראל עדיין לא מודעים לקיומו". לדבריו, "אנחנו בדרך לכאוס תחבורתי. אין שום שיפור ואין שום בשורה, לא בזמן הקרוב וגם לא בעשר השנים הקרובות. המצב רק הולך ומדרדר. הצפיפות על הכבישים והתפוסה ברכבות רק תלך ותגבר ואין למשרדי הממשלה שום פתרון ממשי או ודאי באופק".
"בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ מרימים הצגה שלמה של קו רכבת חדש ונוצץ, מתרוצצים פקידי האוצר, החשב הכללי רוני חזקיהו ומשרד התחבורה בבהלה, תופסים את הראש ופשוט לא מבינים איך הם הגיעו למצב הזה", אמר יו"ר הוועדה. "עבור ראש הממשלה ושר התחבורה הציבור מטומטם, והציבור ייסע ברכבת חצי ריקה שעושה את חצי הדרך ויהיה מבסוט, כשמאחורי הקלעים כל העתיד התחבורתי של מדינת ישראל עולה באש".
עוד הוסיף כבל כי בנושא התחבורה הציבורית "אין תוכנית אסטרטגית סדורה להשקעה בתשתיות בישראל, לפחות לא כזאת שעובדים לפיה". לטענתו, "העבודה מתבצעת לפי גחמות - השר רוצה רכבת חדשה. אין קרונות? ניקח קרון משם ונעביר לכאן, מתעורר לחץ ציבורי? נחזיר את הקרון. נרחיב את הכביש הזה, נסלול את המנהרה הזאת. אין שום כיוון מלמעלה. ואין שום חדש תחת השמש חוץ מלעמוד בפקק".
"גם משרד האוצר היה במשך שנים מכשול מרכזי בהבנה לאן מדינת ישראל הולכת מבחינה תחבורתית", אמר ח"כ כבל. "עכשיו אני מקווה שכולנו מבינים את זה". הוא זעם על היעדרו מהדיון של החשב הכללי וציין שהצוות בראשותו מצא שישראל צריכה להכפיל את ההשקעה בתשתיות ל-60 מיליארד שקלים בשנה. "כל הכסף בעולם לא יכסה על חוסר התכנון, הרשלנות ותרבות החאפר", אמר.
כבל החמיא לשר כץ "שהוביל מהפכת תשתיות שלא הייתה כדוגמתה", אבל ציין כי "נדרשת מהפכה בתחום התחבורה הציבורית. לא תיקון ולא טיפול, מהפכה. שינוי מגמה". הוא אמר כי "משבר התחבורה הוא לאין שיעור יותר גדול ממשבר הדיור" וכי "אם היום ישראל עומדת, בשנים הקרובות היא לא תצליח לצאת מהבית". הוא קרא לשר התחבורה "להכריז על מצב חירום שמוביל לשינוי דרמטי". כבל מתכוון לזמן את הוועדה לדון במשבר מדי חודש. וקרא להשתתפותו של כץ.
ח"כ דב חנין (חד"ש והרשימה המשותפת), יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית הסכים: "אנחנו נמצאים במצב חירום. במשך שנים רבות הממשלה הזניחה בצורה פושעת את התחבורה הציבורית ואת הרכבת". לדבריו, "הממשלה האמינה שבגלל שהרכבת היא חברה ממשלתית צריך לצמצם אותה ו'לייעל' אותה, אבל מרוב יעילות כמעט והרגו את הרכבת. שינוי סדר העדיפויות הוא דחוף. המציאות של הנוסעים ברכבת היא מציאות של קופסת סרדינים שנדחסים כל יום בדרך לעבודה". חנין הדגיש כי רכישת קרונות נוספים היא דחופה וכי אסור להשלים עם כך שהמסילה הרביעית תיכנס לפעולה רק בעוד חמש שנים.
אליאס מטר, רכז תחבורה באגף החשב הכללי באוצר, ציין כי האמירות לא מדויקות. לטענתו, מ-2014 ידעו שיש צוואר בקבוק בנתיבי איילון, וכי באוצר אישרו 41 רכבות בהוצאה של מיליארד שקלים. "לא יהיו רכבות נוספות גם אם יהיה ציוד נוסף בגלל מחסור בתשתיות", אמר וגילה כי מערכת איתות חדשה תאפשר להכניס שלוש רכבות חדשות ומסילה רביעית, אבל רק ב-2022. לדבריו עד אז לא צפויה הגדלת רכבות נוספות.
"בתוך חודש נשלים שבעה קרונות בכל הרכבות", הבטיח יו"ר הרכבת, אבל הודה כי "אין לנו יותר קרונות וקטרים". לדבריו "בעוד שמונה חודשים הם יתחילו להגיע והשיפור האמיתי יתחיל ביולי 2019 כאשר נוסיף מערך כל חודש". הוא ביקש לזכור את הגידול חסר תקדים במספרים כשבשנת 2014 היו לרכבת 98 מערכים של קטר וקרונות, ונסעו בה 181 אלף איש. "השנה יש לרכבת 94 מערכים ונסעו בה 291 אלף איש", אמר, "על אותה כמות בסיסית של מערכים כמעט הכפילו את כמות האנשים מה מתפלאים שיש כאלה עומסים?"
בעקבות פתיחת קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים והצורך בקטרים וקרונות עבורו, החל מחודש ספטמבר בוצע שינויים בלוח הזמנים של תנועת הרכבות בצפון. לטענת הנוסעים, כשליש עד מחצית מהרכבות הישירות שבין נהריה ועכו לתל אביב וכן כמות הקרונות צומצמו. לדבריהם, העומס ברכבות לצפון וממנו שהיה עוד קודם לכן כבד, הפך בחודשים האחרונים לבלתי נסבל ואינו בטיחותי.
יורם ישראלי, ראש המועצה האזורית מטה אשר היוצא, אמר כי "הייתה תחבורה נהדרת של רכבת, ואנשים עכשיו מעדיפים לנסוע ברכבים שלהם. מתפיסה לא מובנת מורידים רכבת שעבדה כמו שצריך לתל אביב עם 40 אלף נוסעים ביום עם שלוש רכבות בשעה לשתיים בשעה".
"במרכז הרכבות לא מלאות ובצפון נוסעים כמו סרדינים"
על מצוקות הנוסעים בצפון ח"כ שאשא-ביטון הוסיפה כי "לא ייתכן שבשביל להפעיל רכבת במרכז הארץ גורעים מרכבות בצפון. הממשלה אמרה ש'אנחנו עם הפנים לצפון', אבל בסוף כשנדרשים לבחור בין המרכז לפריפריה אנחנו בוחרים במרכז". לדברי הח"כית, "במרכז הרכבות לא מלאות ובצפון נוסעים כמו סרדינים. הצפון הוא לא החצר האחורית של מדינת ישראל. אנשי הפריפריה לא ישלמו לנצח על המרכז".
גם ח"כ פדידה זעמה: "בכזו קלות דעת מורידים קרונות ושעות. זה מראה את ההתייחסות של הממשלה הזו לפריפריה כחצר אחורית או סוג ב'. נוסעים כמו סרדינים או עולים על הכביש כי אין רכבות. הממשלה הזו יודעת רק לדבר פריפריה". היא דרשה שיוחזרו לצפון הקרונות שנגרעו לטובת הקו לירושלים.
בתוך כך, תושבת זכרון יעקב, שמרית נוטמן, פעילה חברתית וממנהלי קבוצת הנוסעים "בארכבת", טוענת כי לצורך הפעלת הקו החדש ירושלים - נתב"ג נלקחו 20 רכבות יומיות מקו נהריה - באר שבע. לדבריה, ממצב יומיומי של תפוסה מלאה של קו החוף בשעות העומס, עברה הרכבת ל-150%-200% תפוסה, תלוי ברכבת. "המשמעות הברורה של הנתון הזה היא סכנה ברורה עבור הנוסעים העולים על רכבות אלה", היא אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS. "במיוחד במקרה של תקלה על הרכבת שמחייבת פינוי מהיר ומסודר של נוסעי הרכבת".
לדבריה, לאחר מחאה חברתית ותקשורתית חריפה כנגד החלטת הרכבת לגרוע את אותן 20 רכבות לצורך הפעלת קו ירושלים - נתב"ג, הוחזרו ארבע רכבות ביום לקו נהריה - תל אביב. "אם מתמקדים לרגע בתחנות חיפה ובשעות העומס שהן בין 6:00-10:00 בבוקר ולא רק בין 7:00-8:00 כפי שברכבת טוענים, אז החל בתאריך 15 בספטמבר 2018 בין 6:00-10:00 בבוקר נלקחו ארבע רכבות אדומות (דו קומתיות, י"א) שמכילות סך הכל 5,888 מושבים. הוחזרו שתי רכבות כחולות שמכילות סך הכל 1,366 מושבים. כלומר, אנחנו נמצאים היום במינוס של 4,522 מושבים". לטענתה המשמעות היא כי "כדי להחזיר רק את הרכבות בשעת העומס לקו זה, הרכבת צריכה להחזיר עוד שלוש רכבות אדומות לקו".
רכבת ישראל: "הפגיעה היחידה שנותרה היא חסרונה של רכבת אחת"
ברכבת ישראל לא מכחישים את הפגיעה במצבת הקרונות והרכבות: "רכבות חד קומתיות לא יכולות לנסוע בקו החשמלי לירושלים", נמסר בתגובה. "ניתן להפעיל בקו החדש לירושלים רק קרונות מסוג קומותיים". ברכבת עשו מאמצים לצמצם את הפגיעה בנוסעים של שעות השיא ובתגובה לדברים מתייחסים לשעות אלה ומסבירים: "היו שלוש רכבות בשעה מנהריה דרומה (למודיעין ולבאר שבע דרך תל אביב) ובוטלה רכבת אחת בכל שעת שיא מנהריה לבאר-שבע (06:27, 07:27 08:27) ובסך הכל שלוש רכבות לכל כיוון".
עוד נמסר כי, בינתיים הוחזרה כבר רכבת אחת לכל שעת שיא (שתיים מתוך שלוש בשעות השיא בבוקר) מנהריה לת"א ההגנה (06:25 ו-07:25). סך הכל שתי רכבות לכל כיוון. ברכבת ישראל אומרים כי בשורה התחתונה "הפגיעה שנותרה היא שלא הוחזרה הרכבת של 08:27. כלומר - רכבת אחת חסרה לנוסעים מנהריה". יש לציין שהנתונים מתייחסים לשעות השיא בלבד, כפי שמגדירה אותן רכבת ישראל.