פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טיפוס על "הר האש": העיר שעלולה להצית את המזרח התיכון

      איך מאזנים כספי טרור והסתה בלתי פוסקת עם שופינג וסצנת בתי קפה פורחת? סיור מתחת לרדאר בשכם, קן הצרעות שהשתקם וחי כאילו אין מחר

      שכם (עיבוד תמונה)
      נקודת תורפה ביטחונית. שכם

      אלף מתפללים נכנסו בליל שלישי השבוע למתחם קבר יוסף בשכם, תחת אבטחה כבדה של צה"ל ומג"ב, יידוי אבנים, השלכת רימונים מאולתרים וזריקת בקבוקי תבערה. הפרות הסדר האלימות כללו גם ירי לעבר כלי רכב צבאי, ורף האלימות החריג התחבר היטב להתרעות הרמטכ"ל על נפיצות המצב ביהודה ושומרון, דווקא בזמן שעיני הפוליטיקאים נשואות כל העת לעבר גבול הצפון ורצועת עזה.

      אזור יהודה ושומרון הוא נקודת תורפה גדולה מאוד עבור צה"ל, בעיקר בשל החיכוך בין האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית, קהילות סמוכות החיות זו לצד זו ונעות על אותם צירי תנועה. כך, חייב צה"ל להתבסס לא רק על כישורי הלחימה שלו, אלא גם על יכולתו להרגיע את הרחוב הפלסטיני ולשמור - בעזרת המנהל האזרחי - על מרקם אנושי יציב. המשימה קשה שבעתיים בצל כספי הטרור שמוזרמים כל העת לאזור, הייצור התמידי של אמצעי לחימה וההסתה הבלתי פוסקת - ודורשת פעילות לילית קבועה.

      פיצוץ הוא עניין של זמן

      אחד המוקדים לבחינת היציבות האמורה היא העיר שכם, או "הר האש", כפי שמכנים אותה הפלסטינים תוך הסתמכות על הערכות כי התפרצות אזורית אלימה בשטח תוביל ישירות לשטחה. "אם שכם מתעטשת, כל איו"ש חולה", נהוג לומר, והפלסטינים מתכוונים לכל מילה. מבחינתם, בעיר יש מרכיבי יסוד שעלולים מהר מאוד להפר את האיזון. הראשון הוא מחנות הפליטים, ובעיקר בלאטה, שכולל 30 אלף פלסטינים, החיים בצפיפות שנייה רק למחנה ג'בליה שברצועת עזה. במחנה עסכר הישן והחדש מתגוררים 20 אלף פלסטינים נוספים ואל-עין משכן כ-6,000 בני אדם. גם הקסבה צפופה ומתוחה, וכל אחד מהמתחמים האמורים נחשב לחבית חומר נפץ, הכופה על משפחות שלמות חיים בין הפטיש לסדן, בין מעגל האלימות והטרור ובין הרצון בפרנסה מכובדת. בהינתן שמרבית התושבים מנועים מקבלת אישורי עבודה בישראל, ובצל הכלכלה הפלסטינית המקרטעת בגדה המערבית, האופק קודר.

      המתחמים המתפקעים הפכו לברומטר שבוחן את רמת המשילות של הרשות הפלסטינית, את איכות מנגנוני הביטחון שלה וגם את היציבות הפנימית. בין השנים 2016-2017 קיבלו המחנות בעיר טיפול מיוחד מהרשות משום שהלהבות האלימות איימו גם עליה, אך הפתרונות היו נקודתיים, והאפקט שלהם צפוי להתפוגג. "עוני מוביל לחוסר השכלה, חוסר השכלה מוביל לטרור, טרור מוביל לפגיעה בישראל. ללא פתרון אסטרטגי למחנות, פיצוץ הוא עניין של זמן", הסביר לוואלה! NEWS פלסטיני המתגורר בעיר.

      כוח צה"ל בכניסה הדרומית לשכם מכיוון חווארה. מרץ 2016 (ראובן קסטרו)
      אבן בוחן אזורית. חיילים באזור שכם (תצלום: ראובן קסטרו)

      על פיתולי ציר חווארה לכיוון שכם עדיין ניתן למצוא שלטי ברכה מהרמדאן האחרון, שאת תלייתם יזם ראש מפקדת התיאום והקישור היוצא, סגן-אלוף בהג'ת מרעי, בניסיון לרכך את האווירה בין ישראלים לפלסטינים. המעבר מהכפר קליל לעיר מביא עמו גם שדרוג ברמת הניקיון אך גם עומס על הכביש, וככל שמתקרבים יותר לכיכר השוהדא, הרחובות נקיים יותר ופקוקים יותר. בשנה האחרונה הותקנו מדחנים במוקדי המסחר, ופקחים החלו לרשום דוחות. "הפקח מסתכל על הנהג. אם הוא מפחיד הוא לא פונה אליו. אם הוא נראה לא מאיים הוא רושם לו דוח על חגורה או חנייה לא במקום מסומן. המסר הוא 'חזקים על חלשים'", צוחק תושב העיר.

      שכם היא אינה אותה עיר טרור מסוכנת שהתפרסמה במבצע "חומת מגן" כיעד עמוס חמושים ומעבדות נפץ מוסתרות. 17 בנקים שונים פועלים בה כיום, ושני אזורי תעשייה גדולים תוחמים אותה ממזרח ומערב - כש-98% מתוצרתם משווקת לישראל. יותר מ-200 מפעלים פועלים באזור, ואלה מתמקדים בעיקר בתחום הרהיטים, הטחינה והכנאפה המיתולוגית של העיר. לאחרונה, הגישו בעלי גלידת "אל ארז" בקשה לסיוע בתהליך כשרות, כדי לפרוץ גם כן לשוק הישראלי.

      מספר הבסטות ברחובות הצטמצם משמעותית, ומנגנוני הביטחון והשיטור נלחמים כל העת ביצרני הנשק, בגנבים ובמעבדות הסמים - אך גם בתופעה חדשה יחסית. הבנקים המקומיים יצרו בועה באמצעות ריבוי הלוואות, והמחאות ללא כיסוי החלו לצוף ברחובות. לפי הפלסטינים, הסכום תפח לאחרונה לכ-1.4 מיליארד שקלים כתוצאה מרף הענישה (אם צעיר נתפס על שימוש בהמחאה ללא כיסוי, הוא מרצה עונש מאסר של שלושה חודשים, שלמעשה מוחק את החוב).

      לב העיר שוקק חיים, ותמונות ערפאת ואבו מאזן עדיין שולטות בו. סמוך לתחנת המשטרה המקומית נמצא הקניון הגדול - בניין משרדים עם מעט חנויות, אך עדיין מוקד משיכה גם עבור ישראלים. ליד הקניון, שנבנה על ידי אנשי עסקים שמזוהים עם חמאס, נתפסה לפני כמה חודשים אישה ישראלית מהרצליה, שהגיעה לנצל "יום של הנחות". שוטרים פלסטינים עלו עליה לאחר שחנתה במקום לא מוסדר, ולאחר תשאול קצר העבירו אותה בתיאום עם המנהל האזרחי לשטח ישראל.

      הצמתים עמוסים, התנועה מבולגנת ובתי העסק בשולי הדרכים - בגדים, מכשירי סלולר ובתי קפה - עמוסי לקוחות. הקונים העיקריים: ערביי ישראל שממלאים את החנויות והמסעדות, בעיקר בסופי שבוע, אך גם הצעירים הפלסטינים עצמם, שממלאים את חדרי הכושר, נוהרים אחר מותגים ולא מתביישים לבלות. מלבדם, מהווים גם עשרות אלפי הפועלים הוותיקים שעובדים בישראל גורם מאזן. מרביתם מרוויחים כ-500-1,000 שקלים ביום, בזמן שבכירים ברשות משתכרים 14 אלף שקלים לחודש.

      הפסימיות שולטת

      מתחת לפני השטח, מבעבע המתח הביטחוני-מדיני-פוליטי בין ירושלים לרמאללה, ובמערכת הביטחון מתאמצים לשמר אותו יציב. עדלי יעיש, ראש העיר שכם שמשפחתו מזוהה עם חמאס, נבחר ללא תנועה מאחוריו, ומנהל אף הוא את הרחובות בזהירות וברגישות. מחנות הפליטים המבעבעים ואחוז האבטלה הגבוה (בין 19% ל-21%) מאתגרים אותו, וכך גם אוניברסיטת אל נג'אח, כר עימותים פורה בין פתח וחמאס, אגודות הסטודנטים שלהם והמקום העיקרי שבו מנסים הארגונים להשפיע על הדור הצעיר. המגמות השליליות ברורות. כך, צפויים 11 אלף הסטודנטים של אוניברסיטת אל קודס הפתוחה להפוך בעל כורחם לפועלים בישראל, ולקבור את חלום הפרנסה המכובדת שלהם.

      מוקד נוסף שמושך את תשומת הלב בשכם היא המוקטעה, שנפתחה לפני כשנתיים לאחר שנות בנייה עצלות ומעוררת מאז מחלוקות רבות. הסיבה: במתחם שוכנים שני גופים יריבים - הביטחון המסכל והמודיעין הכללי - המשרתים לכאורה את הרשות הפלסטינית, ובפועל מתחרים לא מעט אחד בשני.

      סגן אלוף בהג'ת מרעי, מפקד התיאום והקישור בשכם של המנהל האזרחי (מערכת וואלה! NEWS , מתפ"ש)
      לפתור בעיות על בסיס הידברות. מרעי

      מול המציאות המורכבת הזו עמד עד לפני שבועיים מרעי, שסיים את תפקידו ופרש מצה"ל לאחר 26 שנות שירות. הוא החל כלוחם בגדוד חרב, התקדם, העביר את רוב שנותיו בלחימה נגד חיזבאללה בדרום לבנון, ונישא בדרך לבתו של סגן מפקד אוגדת עזה, אלוף-משנה נביע מרעי, שנהרג במהומות הכותל. לאחר מכן הוא מילא כמה תפקידים במרכז לאימוני יבשה בצאלים, מונה ב-2007 לסגן ראש מנהלת עזה והתמודד עם עליית חמאס לשלטון שם. ב-2012 הוא מונה לסגן ראש מנהלת שכם וכשנתיים לאחר מכן הפך לראש ענף תיאום ביטחוני, אחד התפקידים הרגישים ביותר במנהל האזרחי. בהמשך, קודם ומונה לראש מנהלת שכם.

      אחת המשימות המרכזיות של מרעי הייתה הטמעת כישורי המנהלת בשטח, בדגש על הבנה כי לרוב ניתן לפתור בעיות עם הפלסטינים על בסיס הידברות ותיאום. הוא שיכנע את מפקדי החטיבות והגדודים להמתין לפעולת תאום של המנהל האזרחי לפני הפעילות האגרסיבית של הכוחות בשטח, והקשר ההדוק עמם הפך עם הזמן לתפיסת עבודה הכוללת פעילות מבצעית, מודיעינית ואזרחית.

      באפריל 2017 עמדו היחסים הללו למבחן קריטי, כששני לוחמי דובדבן נחשפו במהלך פעילות מסוערבת, ונתפסו על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים. גורמי צבא בכירים רצו לפעול באגרסיביות ולחלץ אותם במהירות, אך מרעי הרגיע אותם, פעל מול הפלסטינים ופתר את הסיטואציה תוך פחות משעה, ללא נפגעים וחיכוך מיותר.

      המשימה: קשר עם האזרחים

      לבד משכם, מצויים במרחב הפעולה של מרעי 55 כפרים המשכנים יחד עם העיר כחצי מיליון פלסטינים - וכן תשעה יישובים ישראלים ו-20 מאחזים. הפלסטינים מקבלים חשמל מישראל ולא סובלים מחוסר, אך סוגיית המים - הפסקות ולחץ נמוך - מהווה מקור למתח תמידי. 10 תחנות רדיו פועלות באזור לאחר סגירת שתי תחנות שעודדו טרור, שישה בתי חולים, וכן 27 משרדי ממשלה של הרשות.

      המשימות היומיומיות מבוססות רובן ככולן על קשר עם האזרחים, נטרול מתחים ומניעת התפרצויות. כך, למשל, החלה ב-2016 זריקת אבנים אינטנסיבית ואף בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראלים בציר חווארה, מצומת תפוח ועד לכיכר החטיבה - מעבר הכרחי עבור המתיישבים. המנהלת גילתה כי מדובר בעיקר בצעירים מכפר אחר שפעלו לפגוע במסחר המקומי ולקדם את כפרם, ועל ידי תגובה ממוקדת, ללא ענישה קולקטיבית, מוגרה התופעה (100 מקרים של יידוי אבנים ב-2016, 16 מקרים ב-2017 ו-6 עד כה ב-2018).

      ההקשבה לרחוב הפלסטיני והניסיונות לשמור על הידברות גם כשהמצב מתחמם מסייעת לפרק מוקדי חיכוך וסכסוך. כך, סייעה המנהלת בפיקוד מרעי להחזיר אקדח שנחטף מישראלי תוך שעות ספורות, ולהביא מידע שסייע באיתור המחבל שרצח את איתמר בן גל. מרעי הוכיח במקביל עד כמה חשוב האמון שטופח עם השנים בין הצדדים. כשטיפל בהפרות הסדר בכפר לובן א-שרקייה, הוא הצליח לכנס סביב שולחן אחד את מנהל בית הספר, ראשי התנזים וגורמים משפיעים נוספים כדי להחליט על הפסקת האלימות.

      מטע זית בכפר בורין שבאזור שכם שבו נכרתו כמאה עצים, 20 באפריל 2018 (מערכת וואלה! NEWS , יש דין)
      להשיב את האיזון גם בימים אלימים. פעולת "תג מחיר" באזור שכם (תצלום: "יש דין")

      החיכוך עם הצד הישראלי העלה לא אחת את גובה הלהבות, במיוחד אחרי פעולות "תג מחיר" קיצוניות, ובהן ריסוס כתובות על מסגדים, כריתת עצי זית, פגיעה בכלי רכב, יידוי אבנים ואף שחיטת כבשים. אז, פעל מרעי להשיב את האיזון לאזור. כך, בסופו של דבר, הוא הצליח להשיב כלי טיס זעיר שהתרסק בשטח פלסטיני גם בעיצומם של ימים אלימים במיוחד.

      האווירה החיובית שנוצרה מתבססת, בין היתר, על קידום פרויקטים אזרחיים כמו פתיחת מתקן לטיהור שפכים של עיריית שכם, שיוביל, לראשונה ביהודה ושומרון, לשימוש פלסטיני במים ממוחזרים. המהלך יועיל מאוד לחקלאות, יחסוך במשאבים ויחבר את התושבים לקדמה. פרויקטים נוספים כוללים הקמת אולם ובית ספר בחווארה, סלילת ציר עוקף חווארה והסדרת התאורה במסדרון חווארה בתיאום עם חברת החשמל הפלסטינית.

      הפרויקטים הוכיחו את עצמם, אך הכול נזיל וכל יום מייצר מתיחות חדשה. הגישה האזרחית שהצליח מרעי להטמיע נשארת, אך היא דורשת חיזוק והרחבה לאזורים אחרים, מאחר והמבחן האמיתי עשוי להתרחש בכל רגע נתון, בין אם יהיה זה בעקבות מותו של אבו מאזן, או בשל תרחיש אחר שהשטח ייאלץ לספוג. אז, כששכם תתעטש, ינסו יורשיו של מרעי בתפקיד למנוע מהאזור כולו לחלות.