נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר היום (רביעי) סערה לאחר ששיבח את המרשל אנרי פיליפ פטן, דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה הצרפתית, על תפקודו במלחמת העולם הראשונה. פטן, שהוביל את הצרפתים לניצחון בקרב ורדן במלחמת העולם הראשונה, נודע לשמצה כמנהיג משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"זה לגיטימי לחלוק כבוד למפקדי הצבא שהובילו אותנו לניצחון", אמר מקרון בעיירה שרלוויל-מזייר, שהייתה בעבר קו החזית בין צרפת לגרמניה, על תכניתו להוקיר כבוד לפטן ולשבעה מרשלים נוספים שהנהיגו מערכות צבאיות במלחמת העולם הראשונה, שיום השנה המאה לסיומה יצוין ב-11 בנובמבר. "מרשל פטן היה חייל גדול במלחמת העולם הראשונה.
הארגונים היהודיים בצרפת אמרו כי דבריו של מקרון "מזעזעים" ומהווים עלבון. פרנסיס קאליפת, נשיא ארגון הגג של יהודי צרפת (קריף), אמר כי "זה מעורר תדהמה שצרפת מוכנה להוקיר אדם שהוגדר כלא ראוי להיות צרפתי במשפט שבוצע בשמו של העם".
גם יריביו של מקרון גינו את התבטאויתיו על הגנרל. ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג השמאל הרדיקלי, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מרשל ז'ופר היה המנצח במלחמת 1914-1918. פטן היה בוגד ואנטישמי. פשעיו ובגידתו לא יכולים להימחק מההיסטוריה. מקרון, הפעם, הלכת רחוק מדי".
בהמשך היום, ארמון האליזה נסוג מדבריו של מקרון. "פטן לא יזכה לכבוד רשמי ב-10 בנובמבר", אמר גורם בארמון האליזה. הוא הוסיף כי רק חמישה גנרלים שקבורים באנדרטת האינווליד בפריז יכובדו בטקס.
מקרון עצמה ניסה להבהיר אחר כך לכתבים כי הוא לא ניסה לתרץ את הפשעים שבוצעו על ידי פטן במלחמת העולם השנייה, אלא להבטיח את זכר ההיסטוריה הצרפתית כהווייתה. "אני לא סולח על שום דבר, אבל אני גם לא מוחק שום דבר מההיסטוריה שלנו", אמר מקרון. "אני תמיד אלחם נגד אנטישמיות".
נמק בכלא עד מותו
פטן קודם להנהגת צבא צרפת באמצע 1917, אחרי הניצחון בוורדן, כשהוא משקם את המורל בקרב החיילים אחרי שורה של מרידות ומפלות אחרות. זה היה הקרב הארוך ביותר במלחמת העולם הראשונה, שבו נהרגו יותר מ-300 אלף חיילים צרפתים וגרמנים במשך עשרה חודשים של קרבות שוחות. פטן הפך לגיבור לאומי ועל שמו נקראו רחובות ברחבי צרפת.
שני עשורים לאחר מכן, עם כיבוש צרפת בידי הנאצים, פטן מונה לשמש ראש ממשלת צרפת. ממשלו, שהתבסס בחלק הלא כבוש המוכר כצרפת של וישי, שיתף פעולה עם הנאצים ועם גירוש יהודיה למחנות ההשמדה. הוא נידון למוות אחרי המלחמה, אך הנשיא דאז שארל דה גול, שהעריץ את הישגיו הצבאיים של הגנרל, הפחית את העונש למאסר עולם. הוא מת ב-1951 בכלא בגיל 95.