השינויים שביצע משרד הפנים ליום הבחירות הנוכחי לרשויות המקומיות עלולים להוביל להפתעות רבות בזמן ספירת הקולות. עד היום נהנו המפלגות הסקטוריאליות, החרדיות, והערביות וכן ראשי הערים הוותיקים מאחוזי הצבעה גבוהים. חברי קהילותיהם היו יוצאים להצביע עבורם גם ביום עבודה. ייתכן שבעקבות יום השבתון מחר (שלישי) ייראו הפעם התוצאות אחרת.
בשנת 1993 הוחלט על ביטול יום השבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות. 20 שנה קודם לכן נערכו הבחירות המקומיות במקביל לבחירות לכנסת. השינויים נעשו הן מסיבות פוליטיות והן מסיבות כלכליות והובילו לירידת אחוזי ההצבעה וההשתתפות של הציבור בסדר גודל של 10%.
לקריאה נוספת בנושא:
יום אחרון למרוץ: דריכות ברחבי הארץ לקראת הבחירות לרשויות המקומיות
איפה צפוי מהפך ומי צריך לחשוש: הערים הגדולות מתכוננות לבחירות
מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן אינו מרוצה מאחוז ההצבעה האחרון שעמד על 51.8%, והיה מקווה להגיע לאחוז ההצבעה בבחירות הכלליות שעמד על 70%. לשם כך קיבלו במשרד שורה של החלטות בהן איחוד הבחירות לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לאותו היום וקיום יום שבתון. בנוסף לכך, ניתנה זכות הצבעה לסקטורים שעד עתה לא לקחו חלק בבחירות לרשויות המקומיות בהם ואסירים בבתי מעצר ובבתי הסוהר. יחד עם זאת, הם אינם מוכנים לנקוט ביעד אותו הם מציבים בייחוד מהחשש להציג כישלון.
מי שהעביר את התיקון לחוק לאותו יום שבתון, הוא שר הפנים לשעבר גדעון סער. הצעד נעשה במטרה להגדיל את אוכלוסיות המצביעים שעד עתה הדירו את עצמן מלהגיע ולהצביע. מי שהתנגד לאותה חקיקה היו המפלגות החרדיות, שהאמינו כי בחירות ללא יום שבתון מעניקות להן יתרון יחסי. מדובר בקהילות מאורגנות שיודעות לייצר שיעורי הצבעה גבוהים יותר עבור מועמדיהם ובכך מסייעים בניצחונם.
"יש לנו עניין להכניס כמה שיותר מעגלים של אוכלוסיות שהיו פחות בולטות במימוש זכות ההצבעה לאורך השנים, כמו נשים וצעירים", אמר מנכ"ל משרד הפנים. "אנחנו מקווים שיום שבתון הוא עוד מהלך שיגרום לקבוצות האלו להיות מעורבות ולהגיע להשתתף במשחק הדמוקרטי".
כשנשאל מי זוכה ומי נפגע מהעלאת אחוזי ההצבעה, ענה כי: "אלה שעד לפני מספר חודשים לא היו מאוימים והיו בטוחים בהיבחרות שלהם הם לא שבעי רצון מאחוזי הצבעה גבוהים. עבור כל מי שהיה בטוח בעצמו שהמערכת היא יציבה, קפיצה מהסוג הזה עלולה להביא לשינויים באותה רשות. מי שלא לקח בחשבון שיום שבתון יכול להביא להגדלת אחוזי ההצבעה יכול למצוא את עצמו מופתע".
לדבריו, בתום יום הבחירות יצטרכו לבחון במשרד הפנים את התוצאות ולחשוב אם יום השבתון, שעולה למשק הישראלי כמיליארד שקלים, תרם להעלאת אחוזי המעורבים בבחירות. "שר הפנים יצטרך להחליט אם יש כאן הישג משמעותי, או אם הנזק שנגרם למשק משמעותי ביחס לתוצאה", הוסיף כהן.
סער, שהביא לתיקון החוק, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "מגמת הירידה באחוזי ההצבעה מביאה לחוסר שיקוף של דעת הציבור האמיתית בתוצאות הבחירות. למפלגות מגזריות או סקטוריאליות למשל, קל יותר להביא את המצביעים שלהם לקלפי, בעיקר כשאין יום שבתון. כך הן מקבלות שיעור הצבעה גבוה לעומת כלל הציבור. כתוצאה מכך נוצר מצב שמקשה בהרבה מקומות על ראשי רשויות לנהל את המועצות באופן תקין מבחינת הרכב מועצת העיר. לכן אני טוען שזה בריא בכלל לחתור לשיעור הצבעה גבוה וצריך לאפשר ולתת את האפשרות לכל התושבים להצביע. הדבר הזה ניתן על ידי יום השבתון".
קבוצת הצעירים, שבעבר לא ראתה חשיבות לצאת ולהצביע, יכולה הפעם לשנות את המפה הפוליטית בכמה ערים שונות. ראשי רשויות רואים שתושבי עירם הצעירים הם קהל פוטנציאלי ומבינים כי הם יכולים להפתיע ולבחור דווקא במועמד שדווקא פונה וקורא אליהם.
יום שבתון עדיין לא מבטיח את העלאת אחוזי ההצבעה. רק בתום ספירת הקולות נוכל לראות אם האזרחים בחרו לנצח את יום החופש כדי להצביע או לטייל. שר הפנים לשעבר אופיר פינס מסביר כי "אם אחוז ההצבעה יעלה כמצופה הוא יעלה בעיקר בקרב הציבור הצעיר והחילוני, מכיוון שהדתיים והחרדים ממילא מגיעים לקלפיות כי הם מחויבים לכך".
לדברי שוקי אמרני, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, "ההחלטה להפוך את יום הבחירות ליום שבתון היא נכונה, אך המהלך הזה הוא חסר כי אינו מבטיח שאנשים ילכו להצביע. החקיקה הנוספת הייתה צריכה להיות שמי שמצביע זוכה ליום שבתון ומי שלא מצביע לא זוכה. אין ספק שיום שבתון עולה מיליונים רבים למשק הישראלי, לכן אם רוצים להצדיק אותו צריך לגרום לכך שאנשים יצאו להצביע". עוד הוסיף אמרני: "אין ספק שגידול באחוזי ההצבעה יכול להביא לשינויים במפה הפוליטית לאורך זמן".