זה היה באחד מימי השבת היותר נעימים של חודש דצמבר. בני משפחת רוזין, במקור מקרית ביאליק, התכנסו מחוץ לאצטדיון הכדורגל המיתולוגי בשכונת קריית אליעזר, כדי לצפות בקבוצתם האהובה הפועל חיפה. "מי יודע, אולי השנה נעשה את זה ונסיים במקום שיוביל להשתתפות באחד מהטורנירים היוקרתיים באירופה", אמר סבא עוזי, ששמח על כך ששני בניו ושלושת נכדיו הצעירים הצליחו למצוא זמן ולהגיע לחיפה בצהריי השבת כדי לצפות ביחד בקבוצה האדומה.
אבל החיים מלאים בהפתעות ותהפוכות. שעה לפני שריקת הפתיחה, כשבני המשפחה ישבו להם והעבירו חוויות מהשבוע החולף בגן השעשועים הסמוך לאצטדיון, קפא סבא עוזי במקומו, כשצדו השמאלי החל להשתתק ופניו מתעוותות. שני בניו ניסו מיד לטפל באביהם שידוע לכל אדם בריא - "אבא אתה בסדר?! " צעקו לו. הנכד דניאל הספיק לרוץ לקיוסק הסמוך ולהביא במהירות בקבוק מים, אך סבא עוזי התקשה בהושטת ידו לבקבוק, מיעט לדבר ולא הצליח לזוז. בשלב הזה, שינס טל את מותניו והרים טלפון למוקד החירום. מצדו של קו הטלפון ענתה פראמדיקית נחמדה שניסתה להרגיע את טל הנסער וביקשה לדעת מה קרה לאביו. לאחר אבחון קצר אמרה לו, "כנראה שאביך עבר אירוע מוחי. שלחתי אליכם צוות". למזלם, בגלל הקרבה לבית החולים רמב"ם, פונה עוזי במהירות וביעילות באמבולנס.
היום (שני) מצויין ברחבי העולם WSO יום השבץ הבינלאומי. שבץ מוחי הוא אחד מחמשת הגורמים העיקריים לתמותה בעולם המערבי, והגורם העיקרי לנכות כתוצאה ממנו. על פי דוח הרישום הלאומי לשבץ מוחי, לקו במדינת ישראל כ-18,417 איש ואישה באירוע מוחי חד בשנת 2017. 65% לקו בשבץ מוחי איסכמי, 7.2% בשבץ מוחי המורגי ו 28% באירוע מוחי חולף. שבץ איסכמי נגרם כתוצאה מבעיה באספקת הדם לרקמה מסוימת במוח, בעוד ששבץ המורגי נגרם כתוצאה מקרע של כלי דם או כתוצאה ממבנה חריג של כלי דם במוח. כ-85% מן המקרים של שבץ מוגדרים כשבץ איסכמי, ואילו היתר מוגדרים כשבץ המורגי.
הבוקר ייפתח במוזיאון "ארץ ישראל" בתל-אביב כנס "שבץ מוחי - בין מרכז לפריפריה" שמארגן משרד הבריאות. הכנס מיועד לקובעי מדיניות הבריאות בישראל ולצוותים המקצועיים שמטפלים בחולים עם שבץ מוחי. את האירוע יפתחו סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימן טוב ופרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי. הכנס יכלול הצגת מגמות לתחלואה וטיפול בשבץ מוחי בעולם, הצגת נתונים לגבי מדינת ישראל, הצגת הישגים ואתגרים של התוכנית הלאומית, בדגש על מרכז מול פריפריה, הצגת מודלים להתמודדות בעתיד ועוד.
"ישראל עשתה כברת דרך משמעותית במלחמה בשבץ מוחי בשנים האחרונות בזכות השקעה מערכתית אדירה של משרד הבריאות בתחום והעלאת המודעות בקרב הקהל הרחב", אמרה פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי, "יחד עם זאת, מספר החולים רק יעלה בגלל הגידול הצפוי באוכלוסייה. הטכנולוגיות החדשות בטיפול בשבץ מוחי שינו את פני הרפואה בתחום השבץ בעולם ובישראל והפכו אותה לרפואה דחופה הקצובה בזמן ותלויה בנגישות המטופל לטיפול מהיר וזמין בכל מקום ובכל שעה, וזהו אתגר שעדיין עומד לפתחנו".
רוזנצוויג הוסיפה, "90% ממקרי השבץ ניתנים למניעה על ידי אבחון וטיפול בגורמי סיכון. אם נצליח למנוע את התחלואה ולאפשר לכל חולה לקבל את הטיפול המיטבי בזמן המהיר, נוכל להציל חיים, לחסוך את הסבל של החולים ובני משפחותיהם ואף לצמצם בסופו של דבר את העלויות כלכליות האדירות הנדרשות מהמדינה לצורך טיפול באלה שנפגעו משבץ".
במסגרת הכנס שנערך היום, פרופסור בו נורבינג, יו''ר ארגון השבץ העולמי, אמר כי "שבץ בדרך להפוך לגורם מס' 1 לנכות אצל אנשים בגיל העבודה. טעות להתייחס לשבץ כאל מחלה שנגרמת ממצב בריאותי בלבד. שבץ קשור קשר הדוק לעוני, לחינוך".
סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן: "צריך שבכל בית חולים יהיו מצנתרי מוח".
ד''ר ענבר צוקר מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות אמרה כי "נשים לוקות בגיל מאוחר יותר בארבע שנים מגברים, ערבים בגיל צעיר יותר בתשע שנים מיהודים. בקרב היהודים, שיעור הלוקים בצפון ובדרום גבוהה יותר מבמרכז. כ- 40% מהחולים שהו במחלקות נוירולוגית, והשאר במחלקות פנימיות.
ד''ר אסף בן שוהם, שחקר עתיד התחלואה, ציין כי "ב- 2065 שיעור האוכלוסייה המבוגרת יהיה גבוה בהרבה וכך גם כמות השבץ - פי 3.5, כלומר 64,000 מקרי שבץ בישראל בשנה. בקרב הערבים התחלואה צפויה לעלות פי שישה".
בישראל הטיפולים בחולים שלקו בשבץ מוחי הם באמצעות טכנולוגיות רפואיות שונות, שמטרתן פתיחה ותיעול מחדש של כלי הדם החסום לשם זרימה מחודשת של הדם לרקמת המוח. שיטות אלו כוללות הזלפה תוך ורידית של תכשירים ממיסי קרישה ולעיתים אף צנתור של עורקי המוח. הטיפולים הללו מקטינים משמעותית את שיעורי התמותה והנכות הנגרמים מהאירוע המוחי, בתנאי שהם ניתנים בתוך שעות ספורות מתחילת הופעת התסמינים החשודים.
טיפולים תרופתיים נמצאו יעילים בתנאי שניתנו תוך ארבע שעות וחצי מתחילת הופעת הסימנים הראשונים. הטיפולים החודרניים, כמו צנתור מוחי ושליפת קריש הדם, נמצאו כיעילים גם אם ניתנו מאוחר יותר - עד שמונה שעות מרגע הופעת התסמינים. הטיפול הניתן צריך לכן להיות מהיר ככל האפשר וקרוב למועד חסימת כלי הדם.
נתונים מעודדים: עליה בשיעור ביצועי צנתורי מוח
בשנת 2015 נחנכה על ידי משרד הבריאות התכונית הלאומית לטיפול ומניעת שבץ מוחי, זאת מתוך הבנה כי תחלואה זו מרכזית ובעלת נטל משמעותי על הציבור - הן במובן הטיפולי והן במובן הכלכלי. כמו כן הייתה ההבנה כי זיהוי מוקדם וטיפול במסגרת זמן הם קריטיים, והוגדרו כמשימה לאומית. מאז החלה התוכנית במשרד הבריאות, מספר הישגים כבר הושגו בתחום: עלייה בביצוע הדמיית כלי דם ראש/צוואר בחולים עם אירוע מוחי איסכמי מ-
50% (2014) עד 74.4% (2017), עלייה בשיעור הגעה באמבולנס מ 43% (2014) ל- 47.8% (2017), עליה בשיעור מתן טיפול מסוג IVTPA מ- 5.9% ל- 10% (2017) ועליה בשיעור ביצוע צנתורי מוח מ- 1.94% (2015) ל-
3.98% (2017). המשך התוכנית תאפשר עלייה נוספת בכלל מדדים אלה, כמו גם פיתוח מדדים בתחומים נוספים כגון שיקום.
לדברי ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, מדובר באחת מהתוכניות החשובות שהמשרד מוביל, כשהוא בעל השפעה ישירה על איכות הטיפול ועל תוצאותיו, "אנחנו נמשיך לקדם את התוכנית בכלל היבטיה - הן במניעה, הן בשלב הטיפול והן בשלב השיקום".
ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, הוסיפה כי "התכנית הלאומית לשבץ מוחי הביאה את ההכרה במחלה ואת שיפור הטיפול בה, לקדמת המודעות הציבורית והקשב הניהולי של בתי החולים. נמשיך לקדם את איכות הטיפול, המניעה והשיקום של חולי שבץ".
(עדכון ראשון: 06:07)