נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הסמן הימני למותו של עידן הפוליטיקלי קורקט, גם בהתייחסותו לנושא סיוע החוץ האמריקאי, מצהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - שסיוע החוץ האמריקאי יינתן רק למי שיתיישר לפי הקו האמריקאי ויסייע לקידום האינטרסים המדיניים והכלכליים של ארה"ב. כמו מדינות רבות אחרות, טראמפ עושה שימוש בסיוע החוץ ככלי לקידום אינטרסים כלכליים אך ללא התעלמות מאינטרסים פוליטיים ודיפלומטיים שיש להם תפקיד מרכזי בגיבוש מדיניות סיוע החוץ והפיתוח הבינלאומי - הרצון להשפיע, ליצור בריתות דיפלומטיות ולקבל תמיכה ממוסדות בינלאומיים, מכוון מדינות רבות לפעול ולהשקיע במדינות המתפתחות.
עולם הסיוע והפיתוח הבינלאומי הוא מנוע חיובי המנגיש הזדמנויות וכלים לעולם המתפתח ומסייע למדינות חלשות לצמוח, בעיקר כשמדובר בפרויקטים בינלאומיים המשלבים בין המגזר האזרחי, הפרטי והממשלתי המאפשרים לתת הזדמנות לקהילות מקומיות ולבנות עתיד לאנשים במדינות בהן קיים מחסור חמור במשאבים בסיסיים כגון- מים נקיים, תשתיות, חשמל ושירותי בריאות ואף להציל חיים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מדינות מפותחות רבות מעניקות סיוע חוץ בעיקר לטובת קידום אינטרסים כלכליים ומדיניים. סין לדוגמא, משקיעה משאבים כלכליים רבים בפיתוח תשתיות ברחבי יבשת אפריקה, אך האם היא מייצרת מודל בר קיימא או "קונה" את השליטה הכלכלית שלה ביבשת?
יתרה מזאת, יש לזכור כי פעילות נרחבת יותר במדינות מתפתחות לא רק מסייעת לכלכלה המקומית, אלא גם מפתחת את הממשל המקומי ונותנת כלים ברי קיימא, שעשויות להיות המפתח למניעת בעיות בינלאומיות רבות. הרי ברור שלולא המצב בכמה ממדינות אפריקה היה כה קשה, אנשים לא היו בוחרים לסכן את חייהם על סירות גומי רעועות בניסיון נואש לחצות את הים התיכון בדרך לאירופה.
ואיפה ישראל משתלבת בתמונה? מחד, מובן שישראל לא יכולה להתחרות בעוצמות הכלכליות וביכולות של מעצמות-על כמו ארה"ב וסין ולבנות אוטוסטרדות באפריקה או להשקיע באנרגיה חלופית ביבשת. מאידך, ישראל נחשבת למובילה עולמית כמעט חסרת תחרות בתחומים כמו מים, חקלאות, אנרגיה חלופית, בריאות ורפואה, פיתוח קהילתי ומערכות רווחה לאומית. הידע, הטכנולוגיה והמודלים הפיתוחיים החדשניים של ישראל, ממצבים אותה במקום קריטי בעולם הפיתוח, שצמא להחדרת חדשנות ויזמות.
אז איך עושים את זה? ראשית, יש לייצר אסטרטגיה מדינית. לשמחתנו, לאחר שנים של הימנעות מעיסוק בפיתוח בינלאומי ובסיוע חוץ, החליטה ממשלת ישראל ביולי האחרון להידרש לנושא ולגבש אסטרטגיה לאומית. החלטת הממשלה התקבלה בעקבות התהליך האסטרטגי, "The Israeli Global Impact -2030", שיזמה והובילה בשנה האחרונה- האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל. ההחלטה תאפשר לישראל להפוך לשחקן במגרש הפיתוח והסיוע הבינלאומי, ותהווה פלטפורמה ליישום הידע והטכנולוגיה הישראליים ליצירת אימפקט חיובי בעולם המתפתח.
שנית, כדי לייצר "אימפקט" חיובי אמיתי, יש לפעול ולשלב את כל המגזרים בחברה הישראלית בעשייה משותפת. רק שיתוף פעולה מלא בין מגוון המגזרים יכול לייצר מודל בר קיימא שיאפשר השפעה חיובית אמיתית על הסביבה ועל החברה בעולם המתפתח. כך למשל יוכל המגזר הפרטי ליהנות משנים ארוכות של ניסיון, עבודה והיכרות עם השטח של ארגוני חברה אזרחית ישראליים ויהודיים הפועלים בעולם המתפתח ובתמורה לספק הזדמנויות לשיתופי פעולה. ארגוני חברה אזרחית יוכלו ליהנות מגישה לקהלי יעד ולהזדמנויות חדשות שיגיעו מהמגזר הפרטי.
בהתאם לתפיסה זו ומתוך רצון לשתף את הציבור הישראלי בפוטנציאל האדיר שיש לישראל ביצירת "אימפקט" חיובי בעולם המתפתח, הובילה האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל להשקתו של מיזם "Global Impact Awards" בשיתוף עם וואלה!NEWS ששיאו באירוע גאלה במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ב-16 בינואר 2019. באירוע יוענקו אותות הוקרה למיזמים ישראליים ולאנשי מפתח שמשפיעים לטובה על החיים ועל הסביבה בעולם המתפתח. המיזם יאפשר לציבור הישראלי הצצה לעולם המתפתח ויראה כיצד מתנדבים, חוקרים, חברות מסחריות וארגוני חברה אזרחית וסטארט אפים פועלים בשטח ומשנים חיים בעולם המתפתח ובה בעת, בזכות העשייה הזו, תורמים לכלכלה הישראלית ולמאמץ הדיפלומטי הישראלי.
להגשת מועמדות לאות "GLOBAL IMPACT AWARDS" -לחצו כאן