פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה: בג"ץ הורה לשב"כ לחשוף הנחיות פנימיות בנוגע לשימוש בכוח בחקירות

      הוראת בית המשפט לארגון לחשוף בתוך שבועיים את ההנחיות על השימוש באמצעים פיזיים נגד עצורים מגיעה במסגרת עתירה נגד סגירת תיק בעניינו של אסיר ביטחוני שהתלונן על עינויים. בעתירה נטען כי האישורים שניתנים בשב"כ מנוגדים לפסיקת "בג"ץ העינויים" מ-1999

      לראשונה: בג"ץ הורה לשב"כ לחשוף הנחיות פנימיות בנוגע לשימוש בכוח בחקירות
      מתוך דף הפייסבוק "כולנו עם עצורי ציון"
      פעילי מטה "יהודי לא מענה יהודי" במיצג עינויים שעוברים הנערים העצורים בידי השב"כ, כיכר הבימה, תל אביב. דצמבר 2015 (אבי כהן)
      מיצג על עינויים בכיכר הבימה בתל אביב, ב-2015 (צילום: אבי כהן)

      בג"ץ הורה לראשונה לשב"כ לחשוף בפניו את הנחיות פנימיות שגיבש בנוגע לשימוש באמצעים פיזיים בעת חקירות, בתוך שבועיים. זאת במסגרת עתירה נגד סגירת תיק בעניינו של אסיר ביטחוני שהתלונן על עינויים. השופטים הורו למדינה להגיש גם את ממצאי בדיקת מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) בעניינו.

      לפני כשנתיים הודיעה הממונה על המבת"ן כי הוא גונזת את התלונה שהוגשה על ידי הוועדה נגד עינויים בשמו של פראס טביש. בתלונתו טען טביש כי בשנת 2012 היכו אותו חוקרי שב"כ, החזיקו אותו בתנועות לחץ, מנעו ממנו שינה ואיימו עליו. ההודעה על הסגירה הגיעה בעקבות עתירה לבג"ץ בנושא, ונכתב בה בין היתר כי התקיים מצב של "צורך" ולכן החליטו החוקרים להפעיל "אמצעי חקירה מיוחדים". בעקבות זאת הגיש הוועד נגד עינויים עתירה שנייה לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה על סגירת התיק ולנקוט בהליכים פלילים נגד חוקרי שב"כ בטענה כי מדובר בעינויים ונטען כי לא היה צורך לנקוט באמצעים פיזיים כואבים.

      בנוסף, נטען בעתירה כי האישורים שניתנים בשב"כ לשימוש באמצעים פיזיים, מנוגדים לפסיקת בג"ץ מ-1999, המכונה "בג"ץ העינויים", שפסלה את השימוש בעינויים, כמו טלטולים ומניעת שינה. אך בעקבות זאת, פרסם היועמ"ש דאז אלייקים רובינשטיין הנחיות בנושא, לפיהן לצד החוקרים עומדת בדיעבד "הגנת הצורך" מפני העמדה לדין פלילי. זאת, "במקרים בהם נקט חוקר במהלך חקירה באמצעי חקירה הדרוש באופן מידי להשגת מידע חיוני לשם מניעת סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בביטחון המדינה, בחיי אדם, בחרותו או בשלמות גופו, ואין דרך סבירה אחרת בנסיבות העניין להשגתו המידית של המידע, ונקיטת אמצעי החקירה הייתה סבירה בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה".

      בתשובה לעתירה, השיבה המדינה כי ההחלטה לסגור את התיק הינה "מקצועית עניינית ושקולה". המדינה מסבירה כי היה חשד ממשי שטביש יודע על מחסן נשק ששייך לתשתית טרור, בה היה חבר, וכי היה חשד שהתשתית מתכננת פיגוע באמצעות נשק זה. כמו כן, השיבה המדינה כי אמצעי החקירה שהופעלו "רחוקים באופן ניכר מן הנטען על ידי העותר בתלונתו" וכי "בהתחשב בחומרת האיום שנשקף מתשתית הטרור אליה השתייך העותר - מצאה הממונה על המבת"ן כי אמצעי החקירה המיוחדים שהופעלו היו מידתיים והלמו את חשיבות גילוי המידע שאותו הסתיר העותר". בעקבות העתירה, הורה אתמול בג"ץ למדינה להגיש לו את המלצות ראשת המבת"ן וממצאי הבדיקה וכן את ההנחיות הפנימיות שנקבעו בשב"כ בהתאם להנחיית היועמ"ש.