אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 24. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.
יש לי לא מעט חברים, כולם אוטיסטים, כל אחד מהם מיוחד בדרכו שלו. הם לא תמיד תקשורתיים, הם לא תמיד מקשיבים, אבל הם שם בשבילי. הם מדברים אלי בשפה שונה, הם מחבקים אותי בלי מגע, הם אוהבים אותי ללא תנאים, הם שם בשבילי. אני רוצה לומר שהם חברים אמתיים. לא מרכלים או מלכלכים. הם לא יעלו על דעתם לפגוע בי בכל דרך. החברים שלי יראו רק את הטוב בחיים ויתנו יד אם צריך, הם יתחשבו בי, וזה מה שחשוב. יש קשים נכון, הם לא מדברים כל כך, הם לא יודעים להקשיב ממש, הם לא מספרים על חייהם או חולקים בדיחה מצחיקה או סתם משהו מעניין, אבל הם נאמנים. לעומתם, רוב החברים ה"רגילים" בדרך כלל שופט את הצד השני.
חברים שהם לא על הרצף לא באמת מתנהגים בחברות. חברים רגילים לא תמיד אמיתיים. יש להם אינטרסים. אני צריכה מישהו לסמוך עליו, אני צריכה שיהיו שם בשבילי, שיתנו לי כתף לבכות עליה, שידברו אליי יפה, שיעטפו אותי מכל כיוון וגם שיאמרו לי תמיד את האמת, אפילו על החסרונות שלי. החברים שלי פשוט הם, אמיתיים. אני אוהבת שאני מכירה אותם באמת.
אני אוהבת לדבר עם החברים שלי, הם לא תמיד מקשיבים או עונים בחזרה, אבל זה עדיין כיף. התקשורת שלנו קצת שונה, הם לא מנסים להשתיק אותי, הם לא רוצים להפסיק שיחה. נכון שזה נשמע מוזר, אבל ככה זה אוטיסטים. אני רוצה המון חברים מכל הסוגים שרק אפשר, אוטיסטים ורגילים, כולם. הם אולי לא יתנו לי במה, אבל שיהיו מגוונים. אני רוצה לשמוע על עולמות שונים, על חיים מכל הסוגים, אפילו ממדינות שונות אם אפשר, לראות תמונות ממקומות רחוקים ולדבר שפות שונות. אתם אולי לא יודעים, אבל אני דוברת ומבינה שלוש שפות - עברית, אנגלית וקצת ספרדית. נכון שרק בכתב, אבל גם זה משהו. בקיצור, אני רוצה כמה שיותר חברים אמיתיים.
יש לי הגדרה שונה לחברות. אני מאמינה שחבר זה הכל, זה השמש והכוכבים. חברים צריכים להיות זמינים תמיד, להקשיב ולחבק, להבין ולהכיל, לשמוע הכל ולספר הכל, לתת לי יד שלא אפול ולתת לי ללכת כשארצה, לחבק ולאהוב בכל מצב. לא כולם מוכנים לזה, יש כאלה שלא רוצים בכלל, שאומרים שזה מוגזם, אבל ככה אני מאמינה שזו המשמעות האמיתית והנכונה של חברות.
על חברות ואהבה
ס' ואני חברים כבר שנים ועברנו לא מעט ביחד, לפעמים הקשר הוא קצת יותר רומנטי ולפעמים הוא חברי, אבל ס' תמיד נמצא בחיי.
ס' כמוני, גם הוא שונה, אבל השוני שלו הוא אחר ולא תמיד קל לי עם זה , לאחרונה דווקא החברת אתו עוזרת לי להשלים עם השוני שלי בעצמי, ס' למרות השוני והקשים שלו עושה מה שהוא יכול כדי להתקדם: הוא רץ ומתחרה בתחרויות, הוא מנגן ובשנה האחרונה אפילו עבר לגור בדירה משל עצמו וזה ממש ממש מעורר השראה בעיני, אני לומדת ממנו המון.
אני חושבת שגם הוא ממני.
חברות בשבילי היא אהבה. אני אוהבת את המשפחה שלי מאוד. בני המשפחה יעשו הכל בשבילי. הם מרכיב חשוב בחיי. אבל הם לא חברים, אני אוהבת את המשלבות שלי ממש. הן חלק כל-כך גדול מהחיים שלי ויש להן המון משמעות בלמידה שלי כיצד להשתלב בעולם שלנו. אבל בסוף המשלבות עוזבות, חלק אחרי הרבה זמן וחלק אחרי קצת זמן, אבל הן עוזבות, ומי שנשאר הם המשפחה והחברים. אני מרגישה שהחברים של ממלאים אצלי הרבה.
יש משהו בפגישות בינינו שמרגש אותי. קשה לי להסביר, אבל בכל פעם שאני נפגשת עם אחד מחברי אני מרגישה מלאה יותר, כאילו הרווחתי משהו, ואולי זו הגישה שלי לחברויות שאני יוצרת ומחזיקה. הן עולם ומלואו עבורי. הן מחזקות אותי. אני חושבת שמה שאני מנסה להגיד זה, שתאהבו, תעריכו ותוקירו את החברים שלכם. להבדיל מבני המשפחה, בני המחזור בבית הספר, באוניברסיטה או בצבא - את החברים אתם בחרתם והם בחרו בכם. זה רק יעשה לכם יותר טוב.
מילה של לי