הפילוג החרדי שישפיע על הבחירות: הישורת האחרונה בקרב על ראשות י-ם

שבוע לפני הבחירות המוניציפאליות בירושלים - סימן שאלה גדול מאפיל על העיר אבל עוד לפני שיוכרז המנצח הגדול, הבחירות הנוכחיות סיפקו הצצה לפילוג בתוך המפלגות החרדיות, וזה עלול להשפיע לא רק על זהותו של ראש העיר אלא גם על הבחירות לכנסת.

במשך שנים, ש"ס ויהדות התורה הלכו לקלפי כמקשה אחת אבל מאז הבחירות הקודמות בירושלים, האחדות ביניהן נסדקה. בסיבוב הנוכחי, זו כבר מלחמה של ממש. הליטאים והספרדים תומכים במועמד משה ליאון ולעומתם החסידים תומכים ביוסי דייטש. כל אחד מהם רץ ברשימה נפרדת למועצת העיר - צעד חריג בפני עצמו. ראשי המפלגות החרדיות משמיעים ביקורת חריפה אחד נגד השני, ונראה שהאמון בין חלקם אבד.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, וסגן שר החינוך מאיר פרוש חשים שח"כ משה גפני (יהדות התורה) ושר הפנים אריה דרעי (ש"ס) בגדו בהם כי הודיעו על תמיכה רשימת בליאון ולא בדייטש. בתגובה, הם חידשו את הברית עם אלי ישי, שנים אחרי שהיו עמו בנתק מוחלט. עכשיו, כשהקרע כה עמוק, ספק אם כשיידרשו לטפל בסוגיות משמעותיות יותר כמו חוק הגיוס, הם יצליחו לעשות זאת מתוך אמון והערכה הדדית.

קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של הפילוג על הפוליטיקה החרדית בשנים הבאות אבל ניתן לראות את אותותיו כבר במרוץ הנוכחי לראשות עיריית ירושלים. אחוז ההצבעה הוא זה שיכריע את הבחירות הקרובות אבל גם לבריתות עם החרדים יש השפעה לא קטנה בבירה, וככל הנראה העיר תלך לסיבוב שני עד להכרעה מי יהיה ראש העיר.

כשתשאלו את השר זאב אלקין אם האמין כי יגיע לישורת האחרונה לקראת הבחירות עם תמיכה של זרם חרדי אחד בלבד, זאת לאחר שהפלג הירושלמי הודיע הבוקר כי יתמוך בו, הוא יענה בשלילה.

חסידות "גור" יחד עם שאר הפלגים בסיעת אגודת ישראל החליטו להריץ את דייטש עד הסוף, ולעומתו אלקין שקיווה לקבל את תמיכתם - נשאר ללא קולותיהם. קשה לזלזל בתמיכה של ראש הממשלה, הבית היהודי וקהלים מתוך הציונות הדתית באלקין, אבל זה עדיין לא מספיק עבור אלקין. סיכויו, נכון להיום, נמוכים מאד לעלות לסיבוב השני.

לא רק אלקין מתמודד עם תוצאות הפילוג, יוסי דייטש חווה אותו על בשרו גם בימים אלה. המועמד החרדי לא חשב שיאלץ לכתת את רגליו בעיר כדי לנסות לעלות לסיבוב השני. דייטש אומנם הוכיח עד כה שחרדי בפוליטיקה הוא לא בהכרח "דוס סקטוריאלי" ויצר חיבור עם קהלים חדשים, זוכה לאהדה גדולה ברחוב אבל ספק אם ישבור את תקרת הזכוכית אליה הגיע.

כעת, דייטש זוכה לתמיכה של אגודת ישראל, אריה קינג, אלי ישי והרב צבי טאו. בהערכה של גורמים חרדים בירושלים, סיכום התמיכה בו שווה ל-50 עד 55 אלף קולות. זוהי ללא ספק תוצאה מרשימה אבל שבוע ימים זהו פרק זמן קצר מאוד כדי לגייס אלפי קולות נוספים שהוא נזקק להם בשלב הנוכחי.

שני מועמדים אחרים במרוץ - משה ליאון ועופר ברקוביץ' דווקא נהנים מהפילוג החרדי וההערכה בירושלים היא כי אם אף מתמודד לא יסיר את מועמדותו, הם השניים בעלי הסיכויים הגבוהים לעלות לסיבוב השני. מועמדותם של דייטש ואלקין, והתעקשותם לרוץ עד הסוף, הופכת את ליאון ממועמד בעל סיכויים נמוכים בתחילת המרוץ למועמד עם בסיס המצביעים הגדול ביותר במרוץ הנוכחי.

ליאון מחזיק בתמיכתן של דגל התורה וש"ס, אותה ניתן להעריך בכ-60 אלף קולות. ההפסד בפעם הקודמת מול ניר ברקת עשוי להביא אותו אל הניצחון בבחירות הקרובות. אחרי שהפסיד בבחירות האחרונות, ליאון נשאר לכהן כחבר מועצה, היה אחראי בכהונתו על המנהלים הקהילתיים והצליח ליצור חיבורים עם קהל חילוני ודתי גדול בעיר. עכשיו, הוא מגיע הרבה יותר מוכן לקרב.

ריבוי המועמדים במרוץ מחזק גם את סיכויו של ליאון שמועמדותו הפכה לחלק בלתי נפרד מהפילוג החרדי. אם יגיע לסיבוב השני, העובדה שהוא מחזיק בבסיס מצביעים חרדי גדול יותר מהמועמד שמולו, צפויה ככל הנראה לסלול את דרכו לניצחון. הציבור החרדי נותר נאמן למנהיגיו הרוחניים וייצא להצביע גם בפעם השנייה על אף שזה לא יהיה יום שבתון. במקרה כזה מועמד שנתמך על ידי החרדים - ינצח.

חוזקת ליאון באה לידי ביטוי גם בכך שדייטש ככל הנראה יתמודד עד הסוף. הסיבה לכך נעוצה בשר אלקין שבנה על הקולות של דייטש, וכעת, נפגע קשות כשאיבד עשרות אלפי קולות חרדים, זאת בזמן שליאון יוכל לקבל את קולות אלה בסיבוב השני. בתרחיש כזה, לא מן הנמנע כי הוא יכהן כראש העיר הבא של ירושלים.

גם עופר ברקוביץ' נחשב למועמד עם סיכויים גבוהים להגיע לסיבוב השני, ככל שיהיה כזה. ברקוביץ' הפך בשבועות האחרונים למועמד ששואב אליו את רוב הקולות החילוניים בבירה. גם רוב המועמדים במרוץ הנוכחי נוטים להסכים עם ההנחה שהוא יעלה לסיבוב השני. עם זאת, סיכוייו בסיבוב השני נמוכים יותר, לא רק בשל התמיכה החרדית בליאון אלא גם בשל אחוז ההצבעה הנמוך הצפוי בציבור היהודי-חילוני בסיבוב השני. בנוסף, גילו הצעיר והתדמית השלילית שנדבקה בברקוביץ' ביחסו לנושאי דת-מדינה בתקופה שקדמה לבחירות לרשויות המקומיות יקשו עליו.