פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביטול הסכם הגרעין עם רוסיה: טראמפ שלף את הנשק לפני הבחירות

      בניגוד להסכמים אחרים שמהם פרש מאז תחילת כהונתו, ההחלטה של הנשיא לסגת מהאמנה שנחתמה עוד בתקופת המלחמה הקרה הגיעה בהפתעה, אבל בתזמון מחושב. שבועיים לפני הבחירות, תחילת מרוץ חימוש מול פוטין היא לכאורה הוכחה לכך שהוא אינו משת"פ של הקרמלין

      ביטול הסכם הגרעין עם רוסיה: טראמפ שלף את הנשק לפני הבחירות
      צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

      בעצרת בחירות בנבאדה, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שארצו פורשת מהסכם שנחתם עוד עם ברית המועצות ב-1987. ההסכם, לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני, אוסר על ייצור ואחזקת טילים לטווחים שבין כ-500 ל-5,500 קילומטרים -טילים המאיימים על בעלות בריתה של ארצות הברית, אך לא עליה.

      טראמפ טוען שרוסיה מפרה את ההסכם שנים רבות, והוא לא מוכן יותר לאפשר זאת. הוא לא הביא הוכחות להפרות האלה, אבל בהתחשב בנפשות הפועלות - והמדינות הפועלות - סביר מאוד ויותר מזה להניח שאכן רוסיה מפרה את ההסכם, ודאי ברוחו אם לא אותיות הקטנות. לדוגמה, ארצות הברית רואה בהצבת טילים באירופה הפרה של האמנה, בעוד שרוסיה טוענת שארצות הברית היא המפרה.

      טראמפ מציב כהרגלו איום ופתרון. או מרוץ חימוש חדש, לא רק מול רוסיה, אלא מול רוסיה וסין בנושא הנשק הגרעיני לטווח בינוני, או ישיבה ליד שולחן הדיונים והשגת הסכם חדש וטוב יותר מבחינת ארצות הברית.

      נשיא ארה"ב טראמפ בעצרת בפיניקס, אריזונה, 19 באוקטובר 2018 (רויטרס)
      ממשיך לפרוש מהסכמים. טראמפ (צילום: רויטרס)

      כך בדיוק קרע טראמפ את הסכם NAFTA ומקסיקו וקנדה חתמו על הסכם חדש וטוב יותר, על פניוו לארצות הברית. ההבדל החשוב הוא שבניגוד להסכמים קודמים, לא הייתה התראה לגבי ההסכם הזה. לא היו התבטאויות בעבר של טראמפ או יועציו שמדובר באחד ההסכמים הגרועים בהיבטוריה, כפי שהוא נוהג לעשות.

      אלה המאוימים, לכאורה, בידי הטילים הרוסים המיוצרים ומוצבים בניגוד להסכם לא מתלהבים מהמהלך החדש של טראמפ. הם לא מעוניינים בהחרפת המתיחות עם מוסקבה. המעצמות האירופיות לא מעוניינות במרוץ חימוש חדש. הן זוכרות את ההפגנות הסוערות בשנות ה-80 נגד הצבת טילים גרעיניים אמריקנים על אדמת אירופה, והרגשות האנטי-אמריקניים המתנגדות לנשק גרעיני רק התגברו מאז.

      הן לא סומכות על טראמפ, על שיקול דעתו ושיקול הדעת של ממשלו הנצי. כרגע הן מסויגות וממתינות להתפתחויות: היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, שלפי ההערכות ביטול ההסכם הוא יוזמה שלו, מגיע למוסקבה, תחנה ראשונה בסיור שיכלול גם את מדינות הקווקז - ארמניה, אזרבייג'ן וגיאורגיה.

      נשיא רוסיה פוטין ושר ההגנה שויגו בטקס בפאתי מוסקבה, 19 בספטמבר 2018 (רויטרס)
      באירופה חוששים מהחרפת המתיחות עם רוסיה. פוטין ושויגו, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      שלוש המדינות חיות בשכנות בלתי-נוחה לרוסיה, והמערב מנסה לשחק במגרש הזה אמנם בלי להתחייב לגמרי. בלי להכניס אותם לברית נאט"ו שתעניק להן, ולו תיאורטית, הגנה. זיכרון מלחמת חמשת הימים, שבה רוסיה פלשה לגיאורגיה לפני עשור והביסה אותה, עדיין מהדהד. גם ארמניה לא תחליף חסות רוסית קרובה בהסכם אמריקני מרוחק, שלא יסייע לה מול אזרב'ייגאן.

      בולטון ינסה להתחיל מגעים עם רוסיה, כשבצד השני נמצא, אם לא פיזית אז ברוחו, נשיא רוסי, שבנה מחדש עוצמה רוסית, וחשוב יותר - גאווה לאומית רוסית. תחושה שרוסיה היא שוב מעצמה גלובלית, ולא אסקופה נרמסת של המערב כפי שהיתה בשנות החולשה של בוריס ילצין.

      פוטין לא יכול להרשות לעצמו לקבל תכתיב אמריקני. והוא ימתין, ואולי יגבה מחיר במקום אחר. זה יכול להיעשות בהסכמה, של אינטרים לעומת אינטרסים, נניח בעסקת טילים מול הסכמה אמריקנית למעשי רוסיה באוקראינה, או בסוריה, זה יכול להיות בלי הסכמה. רוסיה מכירה היטב את המשחק הזה.

      נשיא ארה"ב רייגן ומנהיג ברית המועצות גורבצ'וב חותמים על אמנה להגבלת פיתוח טילים גרעיניים לטווח בינוני, 1987 (AP)
      ההסכם נחתם בסוף המלחמה הקרה. רייגן וגורבצ'וב, 1987 (צילום: אי-פי)

      ביטול הסכמים קיימים הוא חלק מהותי מהאידיאולוגיה של טראמפ ומהשקפת עולמו. לתפיסתו, ארצות הברית נכנסה לשורת הסכמים גלובליים, חלקם מאגדים את כל או מרבית מדינות העולם, כמו אמנת הדואר, הסכם האקלים או האו"ם - ובכולם היא מנוצלת.

      בכולם מדינות אחרות מקבלות עוצמה מעל לכוחן היחסי, וארצות הברית כבולה בחוקים האלה. הסכמים אחרים, פרטניים, גם הם גרועים - כי הושגו על ידי נשיאים קודמים, כי הושגו עם יותר מדי רצון טוב ופחות מדי תשומת לב לעובד האמריקני - וגם אותם יש להחליף בטובים מהם עבור ארצות הברית.

      משרות, משרות, משרות

      טראמפ סבור כעת יש שעת כושר מעולה. ארצות הברית היא המעצמה החזקה בעולם, צבאית וכלכלית, היכולה לאכוף את רצונה ושום מדינה לא יכולה להתנגד לה, לא לבדה בכל מקרה. על כן, מלחמות הסחר עם סין והאיחוד האירופי וקנדה ומקסיקו, למשל. הוא קורע לגזרים את ההסכמים הקיימים ומכריח מדינות לחתום על חדשים, תוך איומים. זה מצליח, חלקית, לפחות בשלב זה.

      זהו הרציונל המסוים מאחורי ביטול הסכם הגרעין. מבחינתה צינית, מרוץ חימוש מחודש, ולו באופן מוגבל, יוצר משרות בתעשיית הנשק והטילים. זה מסיט משאבים מחינוך, בריאות וכל השאר - אבל במרכז תפיסתו של טראמפ נמצאות משרות לאמריקנים. כל השאר בטל לעומת זאת.

      גם התזמון - שבועיים לפני הבחירות - לא מקרי. בנבאדה מתנהל מרוץ חשוב לסנאט, והבחירות לקונגרס הן מעין משאל עם על טראמפ ועל מדיניותו. אחד העננים המעיבים על ממשל טראמפ בעצם מאז נבחר הוא נושא המעורבות הרוסית במערכת החבירות של 2016. טראמפ הכחיש את עצם קיומה, וגם כשאולץ לומר בחצי פה שהייתה מעורבות, הוא טען כל הזמן שלא ברור לטובת מי היתה המעורבות, ושהוא הנשיא הקשוח ביותר מול פוטין שהיה אי-פעם.

      משבר עולמי חדש

      ביטול הסכם הגרעין בעיתוי הזה הוא תחמושת נוספת בידי הנשיא, ותומכיו, לבוא ולאמר לציבור האמריקני שלא רק שלא היה שום שיתוף פעולה בין מטה טראמפ לרוסיה - לא היה סיוע רוסי לטראמפ עצמו והטענות שטראמפ מסייע לאינטרסים הרוסיים מאז שנבחר אינן נכונות.

      לראייה ביטול ההסכם, והתגובות הרוסיות הזועמות לביטול הזה, כולל של מיכאיל ג'ורצ'וב, אחרון מנהיגי ברית המועצות, שחתם על ההסכם עם נשיא ארצות הברית אז רונלד רייגן.
      האיש שמומחיותו היא עשיית דילים שהיטיבו איתו ממשיך בשיטה הזו כשהוא נשיא.

      התוצאות עד כה - לשיטתו של טראמפ ותומכיו - מעולות. הסכמים שלא רצה בהם בוטלו, חלקם נותרו אבל נכים, NAFTA נפתח מחדש לטובת ארצות הברית, איראן במשבר כלכלי עם ביטול הסכם הגרעין, ולגבי אחרים עוד מוקדם לשפוט.

      כעת נוסף עוד משבר, והפעם בין המעצמות הגרעיניות החזקות בעולם, ללוח השחמט הגלובלי.