כשבקבינט מחפשים את הסיבה לתקוף בעזה - על חמאס לשחק חכם

ביום שישי שעבר הגיע ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה לעודד את ההפגנות וההסתה בגבול רצועת עזה, אך נמלט מהמקום באופן לא מתוכנן לאחר שנקלע עם מאבטחיו למטח רימוני גז שירה כוח צה"ל במטרה למנוע ממחבלים לפרוץ את גדר הגבול. מאוחר יותר בנאום שנשא הסביר כי מי שחושב שחמאס מתכוון לוותר על "צעדות השיבה" - אותן הפגנות טרור אלימות על הגבול - טועה מאוד. בכיר הארגון אף איים על הרחוב הפלסטיני שלא יפסיקו את השתתפותם בהפגנות למרות המחיר שהם משלמים בהרוגים ובפצועים. דבריו באותו נאום כללו את המסר הברור ביותר כי מדובר בהחלטה אסטרטגית של ארגון הטרור.

את מה שהתפרץ כעת בגלוי ובצורה סדורה ומובהקת בדבריו של הנייה, שר הביטחון אביגדור ליברמן כבר הבין. בדיוני הקבינט בחודשים האחרונים החל ליברמן לטפטף כי הפרות הסדר האלימות בגבול רצועת עזה הן הנשק האסטרטגי החדש של הנהגת חמאס, לכן אמר כי על צה"ל ליזום מהלך צבאי ממוקד שיגבה מחיר כבד מאוד מארגון הטרור. תקיפות מסוגים שונים שימשו רק חלק קטן מבנק המטרות של צה"ל על רצועת עזה כדי להחזיר את השקט לגבול לאורך זמן. מאחר ודיוני הקבינט מתומללים, אי אפשר להתכחש לכך. במיוחד כשאתה אומר משהו אחד בישיבות ודבר אחר לכלי התקשורת.

ליברמן ביקש בשבוע האחרון לפגוש את מפקדי צה"ל כדי לראות בגובה העיניים ולשמוע את מה שמתרחש בגבול. הסיפורים תיארו לחימה של ממש. שוב ושוב מתגברת ההבנה שעל צה"ל לשלוט בגובה הלהבות ולא להיגרר למערכה או לתגובה בזמן שחמאס ימצא לנכון. ברור לכולם כי אילו פגיעת הרקטה בבית בבאר שבע הייתה גורמת לכמה הרוגים, מדינת ישראל הייתה חייבת להגיב בעוצמה. במידה ואין מוכנות מתאימה לאירוע שכזה, התגובה עשויה "לצאת מהקווים" ולגרום למצב שעלולים להצטער עליו.

אף אחד מהצדדים, הישראלי או הפלסטיני, לא מעוניין במלחמה. לכן הם מתכתבים ביניהם בשפה שהולכת ומתבהרת מאז ה-30 במאי, מועד העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. למרות זאת, שר הביטחון מתעקש לשקול ברצינות תגובה כשכל המדדים יהיו לטובת ישראל. לא רק מזג האוויר והמועד ביחס לחגי ישראל או לאירועים בגבול עזה, אלא בזמן שבו ירגיש הקבינט כי הלגיטימציה הבינלאומית גבוהה והמחירים שישראל עשויה לשלם יהיו נמוכים.

בסוף כל תהליך צריך הקבינט לשאול את עצמו, האם ניתן להשיג את אותן תוצאות של שקט יחסי בגבול עזה מבלי לשלם מחיר? מבלי לצאת למלחמה? ואם תצא למלחמה - איזה מחיר מוכנים לשלם כשברקע הרוגים, פצועים ופגיעה בכלכלה גם בצד הישראלי?

נראה כרגע שהמערכות בישראל מחודדות לקראת שינוי דיסקט. אחד הגורמים שעשוי להשפיע על עיתוי תקיפות מסוג זה הוא ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף דרור שלום, מי שאמור לקרוא את ראשי הנהגת החמאס והאופן בו יגיבו להתפתחויות. אסור לשכוח שמבצע עמוד ענן, שהחל בחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי, הסתיים אחרי שמונה ימים עם מחיר שליברמן היה חותם עליו עכשיו. עניין העיתוי היה קריטי באותם ימים.

היום (שישי) תתקיים הפגנה על גבול רצועת עזה. כשבקבינט מחפשים את הסיבה לתקוף בעזה, על חמאס לשחק חכם אם הוא באמת לא רוצה מלחמה. מסיבה זו לא מעט גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי האלימות בגבול עזה השבוע תהיה נמוכה משמעותית ביחס לשבוע שעבר. אסור לזלזל באויבי ישראל, גם הם מקיימים הערכת מצב ומבינים שכדי להעסיק את המערכת המדינית בישראל באופן שלא יגרור מלחמה, עליהם להוריד מדי פעם את הראש. הפגנה שתהיה הרבה פחות אלימה משבוע שעבר עשויה להוביל לצעדים חיוביים מצד ליברמן כמו פתיחת מעברי גבול ושקילת הרחבה מחדש של מרחב הדיג.

כשהערפל הפלסטיני מסרב להתפוגג הכל אפשרי. לכן על צה"ל להיות ערוך ומוכן לכך שחמאס ינסה לנצל את ההתלבטות הישראלית על הדרך בה הצבא צריך להגיב, ובינתיים יבצע פיגוע חטיפה או חדירה ואף ישגר רקטות נוספות. לצבא אסור להיות מופתע ועליו להסיק מסקנות מתהליך קבלת ההחלטות לפי נפילת הרקטה בבאר שבע.

גם הפוליטיקאים שמעבירים ביקורת על הרמטכ"ל צריכים לשאול את עצמם מי מקבל את ההחלטות במדינת ישראל - הדרג המדיני או הרמטכ"ל? לא בכדי יצא שר הביטחון בביקורת נגד אלו שמשנים את דעתם בתדירות גבוהה ומותחים ביקורת על איזנקוט.

במילים אחרות, אם חברי הקבינט חושבים שמערכה רחבה או תקיפה אגרסיבית על רצועת עזה היא דרך הפעולה - עליהם רק לקבל החלטה. יש להפעיל את כובד המשקל על המערכת הביטחונית, כשם ששר הביטחון לשעבר אהוד ברק התעקש לגייס עשרות אלפי חיילי מילואים במבצע "עמוד ענן" בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל דאז, ולו רק כדי שחמאס ומצרים יפנימו היטב כי בישראל רציניים.