בשבועות האחרונים התפרסמו בעיתונות האיראנית כמה דיווחים על גברים רווקים עיראקים המבקרים במשהד שבמזרח המדינה, ומנצלים את שהותם בה על מנת לקיים יחסי מין עם נשים מקומיות - בעיר שבה שוכן קברו של האימאם השיעי השמיני, רזא, יעד מרכזי עבור עולי רגל שיעים מרחבי העולם המוסלמי.
על מנת לעמוד בדרישות ההלכה המוסלמית האוסרת על קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים, נישאים עולי הרגל לנשים איראניות רווקות במסגרת נישואי הנאה זמניים, המכונים "מותעה" או "סיעה", המותרים על פי האסלאם השיעי ומאפשרים מסגרת חוקית והכשר דתי למעשים אלה.
הדיווחים על התופעה עוררו שיח נוקב ברשתות החברתיות באיראן, שהציגו אותה כעדות להידרדרות המוסרית ברפובליקה האסלאמית, למצוקות הכלכליות והחברתיות המחריפות, ולמוסר הכפול של אנשי הדת השמרנים - שלא זו בלבד שאינם פועלים נגד התופעה, הם אף מספקים לה הצדקה הלכתית.
בדיווח של עיתון ה"גארדיאן" הבריטי לפני כשלוש שנים, תוארה לראשונה תופעת פריחת תיירות המין במשהד והוערך כי הרקע לעלייה במספר התיירים העיראקים המבקרים בעיר הוא הקריסה במצב הביטחוני בארצם ומחירן הזול של חבילות התיירות לאיראן. ואולם, רק כעת מוכנים בכירים בתעשיית התיירות האיראנית להודות בקיומה, אף שהם מדגישים שמדובר בחלק קטן מהתיירים העיראקים.
הם מצביעים על התרחבות התופעה בחודשים האחרונים בעקבות קריסת הריאל המקומי, מתוצרי המשבר הכלכלי המעמיק באיראן. הקריסה הוזילה בצורה ניכרת את מחירי הטיסות והשהייה באיראן וביטול הצורך בוויזה עבור תיירים מעיראק.
מוחמד קאנעי, ראש התאחדות המלונות במחוז חוראסאן המזרחית, שמשהד היא בירתה, הזהיר לאחרונה מפני השלכות התופעה וציין כי היא פוגעת בתדמיתה של איראן בעיראק, ההופכת דומה יותר ויותר לזו שיש לתאילנד בראייתם של איראנים רבים.
הרשתות החברתיות הוצפו באלפי תגובות של גולשים שהתפרסמו תחת התיוג: "משהד היא תאילנד של השיעה" (#مشهد_تايلندتشيع). הגולשים ניצלו את חשיפת התופעה כדי לתקוף את אנשי הדת השמרנים ולשים אותם ללעג, ובמיוחד את דרשן תפילות יום השישי במשהד, אייתוללה אחמד עלם אל-הודא.
בעוד שאנשי דת בכירים אסרו על קיומם של מופעי מוסיקה בעיר, הורו על אכיפה קפדנית של קוד הלבוש האסלאמי וענישה חמורה בגין שתיית אלכוהול בטענה שהם מסכנים את צביונה הדתי והמוסרי של משהד, הם מאפשרים לתיירות המין להתקיים בעיר באופן חופשי.
"מדוע קיומם של קונצרטים נחשב במשהד לחרפה עבור האימאם רזא, אך 6,000 דירות תיירים (המשמשות לקיום יחסי מין בין עולי רגל לנשים איראניות) לא!", צייצה אחת הגולשות.
גולשת אחרת הזכירה את דבריו של אייתוללה עלם אל-הודא שהצהיר בעבר כי הוא מתנגד לקיומם של שווקים ומופעי מוסיקה במשהד משום שאלה עלולים לערער את זהותה של העיר הקדושה: "אף אחד לא אומר לו, שהוא בעצמו האויב הגדול ביותר של הזהות, ועלבון עבור המשהדים. הוא מתנגד לקונצרטים, אך אין לו שום בעיה עם צעירות המוכרות את גופן במחתרת לעולי רגל בשל העוני".
ביקורת ציבורית נשמעה גם ביחס למוסד הנישואים הזמניים שהוצג כזנות בכסות דתית. הגולשים האשימו את אנשי הדת השיעים כי הם מספקים הצדקה הלכתית לתופעה ואף מעודדים זאת, אף על פי שהדבר משמש לניצול נשים צעירות הנתונות במצוקה כלכלית קשה.
אחד הגולשים הצביע על המציאות הבלתי הגיונית באיראן שבה נישואים זמניים של אישה למשך כמה שעות עם עולה רגל מעיראק נחשבים מותרים מבחינה הלכתית, בעוד שעיסוק נשים ברוכלות נחשב לאסור מבחינה הלכתית ולפשע.
הבלוגר רזא דאנשמנדי, מרצה למדעי המדינה המתחזק טור אישי באתר "חבר אונליין", קרא לרשויות לבחון מחדש את סוגיית הנישואים הזמניים המנוצלת לרעה על ידי התיירים מעיראק, ולהגביל את כניסתם של רווקים מוסלמים שאינם איראנים למשהד.
זנות ממוסדת
הביקורת כלפי מוסד הנישואים הזמניים אינה חדשה. אף שמוסד זה זוכה לעיתים לעידוד מצד השלטונות ואנשי הדת רואים בו פתרון לעלייה הנמשכת בגיל הנישואים הממוצע באיראן, הרי שבקרב הציבור באיראן, ובמיוחד בקרב חוגים רפורמיסטיים ופעילי זכויות נשים, מעוררים הנישואים הזמניים ביקורת גוברת ומוצגים כזנות ממוסדת הפוגעת במעמד הנשים.
לצד הביקורת על הצביעות הדתית, נשמעו גם גילויי עוינות וגזענות כלפי עולי הרגל הערבים. חלק מהגולשים הציגו אותם כרודפי מין שכל כוונתם היא לפגוע בכבוד הנשים האיראניות ובכבוד העם האיראני בכלל: "לפני 1,400 שנה הערבים פלשו לארצנו במטרה לאנוס את הנשים האיראניות, לפני 40 שנה (בהתייחסו למלחמת איראן-עיראק), הערבים פלשו לארצנו כדי לאנוס את הבנות האיראניות, וכיום הערבים תוקפים את ארצנו כדי לקיים יחסי מין עם בנות איראניות", צייץ אחד הגולשים.
האמירות הפוגעניות כלפי עולי הרגל העיראקים מספקות עדות נוספת להתנשאות ולגזענות כלפי ערבים המשתקפת לעיתים ברשתות החברתיות האיראניות.
הדיון סביב תיירות המין במשהד מבטא רגישות גוברת בציבור האיראני לתופעות חברתיות קשות המחריפות על רקע החמרת המשבר הכלכלי כדוגמת התמכרות לסמים, מכירת איברים וזנות.
כמו כן חושפות תגובות הגולשים את תופעת הניכור המתרחב זה שנים כלפי אנשי הדת השמרנים הנתפסים בעיני אזרחי איראן, ובעיקר הדור הצעיר, כמנותקים מהעם. בהיעדר פתרונות מצד השלטונות והממסד הדתי למצוקות הכלכליות והחברתיות ברפובליקה האסלאמית, גם תופעות שוליות יחסית מצליחות לייצר שיח ציבורי נוקב.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהדסק לחקר רשתות על שם דורון הלפרין במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב
(עדכון ראשון 18.10, 17:00)