בשבועיים האחרונים מחלת הכלבת הרימה ראש והזכירה לכולם שהמחלה עדיין כאן, חיה ונושכת. תנים שתקפו כמה מטיילים בעמק המעיינות העלו את מספר מקרי הכלבת מתחילת השנה ל-57. מדובר בהמשך המגמה המדאיגה של התבססות הכלבת בצפון הארץ, אחרי 74 מקרים שאירעו בצפון בשנת 2017.
אבל על רקע תמונת המצב הזו, הרשויות המקומיות בהן התגלו 80% ממקרי הכלבת, לא מצליחות לעמוד בתנאי הסף שהציב משרד החקלאות עבור סיוע במימון מבצעי עיקור וסירוס חתולי רחוב. מדובר במועצות האזוריות בצפון-מזרח המדינה: עמק הירדן, עמק המעיינות, גלבוע, עמק יזרעאל ומגידו.
משרד החקלאות מקצה 4.5 מיליון שקל בשנה עבור סיוע לרשויות המקומיות במבצעי עיקור וסירוס חתולי רחוב. סירוס ועיקור החתולים מסייע לבלום את מגמת התרחבות אוכלוסיית החתולים שחשופים גם הם לכלבת. כמו כן, על פי הפרוטוקול, חתול רחוב שנלכד לצורך עיקור או סירוס גם מחוסן נגד כלבת, משום שאחרי שנלכד פעם אחד, יהיה כמעט בלתי אפשרי ללכוד אותו בשנית.
בשנה שעברה נמצאו שני חתולים שחלו בכלבת, בישוב גן-נר שבמועצה האזורית גלבוע. גם בפעם הקודמת בה נמצאו בישראל חתולים נגועים בכלבת, בשנת 2011, זה היה במועצה האזורית גלבוע. אלא שלמרות הצורך במבצעי עיקור, סירוס וחיסון חתולי רחוב ברשויות המקומיות שבצפון-מזרח המדינה, ה"קול קורא" שפרסם משרד החקלאות לצורך מבצעי עיקור וסירוס חתולים העמיד תנאים שמונעים מאותן רשויות לזכות בסיוע המשרד. כך, לדוגמה, ככל ששטח הרשות קטן יותר וככל שאוכלוסיתה גדולה יותר, תינתן לה עדיפות על פני רשויות ששטחן הגיאוגרפי גדול ואוכלוסייתן מועטה יחסית. כלומר לעיריות סיכוי גדול בהרבה לזכות בסיוע המדינה על פני מועצות אזוריות.
"פרוייקט של עיקור, סירוס וחיסון עולה הרבה כסף ומועצה אזורית לא יכולה לעמוד בו בכוחות עצמה", הבהיר הד"ר שי רודריג, וטרינר המועצה האזורית גלבוע. "אנחנו יכולים לטפל במספר מצומצם של חתולים וכדי להרחיב את הפעולה חייבים את עזרת המדינה".
לדבריו "שינויים שמשרד החקלאות הכניס ב'קול קורא' שהוציא דחקו את המועצות האזוריות לסוף התור. אין בנוהל החדש שום התייחסות לסכנת הכלבת. אצלנו החתולים הם לא מטרד או מפגע תברואתי, הם יכולים להעביר כלבת".
גולדריג הזכיר כי "מדי כמה שנים מחלת הכלבת בישראל משנה את פניה; היא היתה בעיקר בשועלים, אחר כך בכלבים, כעת בתנים ואני חושש שהיא עלולה לעבור לחתולי רחוב. זו חיה שחיה במסות גדולות בקרב בני אדם. אם זה יקרה, יהיה קשה מאוד להתמודד עם התפשטות המחלה".
לדברי עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע, "התייחסות המדינה בנושא הכלבת, הינה סימפטום כואב להתעלמות מתמשכת מהצרכים של הפריפריה, גם כאשר מדובר בסכנה מוחשית ומהדהדת. בדיוק לפני שנה היינו באותו סרט בו כולם דיברו על "שעת חירום", אבל לא עשו דבר שדומה לזה. זה לא יחזור על עצמו. התנהלותו של משרד החקלאות בנושא העיקורים והסירוסים, לא מקובלת עלינו, ובלתי נתפסת לנוכח הבעיות בשטח. יש כאן התעלמות בוטה מהצרכים של הרשויות שבקו הראשון, והדבר יוביל אותנו לאסון הבא. מדובר באחריות לחיי תושבינו. במידה ומשרדי המדינה לא מסוגלים לקחת אחריות, אנו ניקח אותה ונדאג לשלוח את להם את חשבון ההוצאות".
משרד החקלאות: התנאי המדובר אינו תנאי סף
בתגובה נמסר ממשרד החקלאות: "לאור החשיבות הרבה שמשרד החקלאות רואה במניעת התרבות החתולים, מוקצים בכל שנה 4.5 מיליון שקל לטובת פעולות מניעת התרבות לחתולי רחוב, ובשנים 2017-2016 הוקצו 9 מיליון שקל לטובת הנושא. כמו כן, המשרד מממן את פעולות צמצום ההתרבות של כמחצית מהחתולים שהרשות מתחייבת לעקר בכל שנה, ומעודד את הרשויות להקים פינות האכלה לטובת חתולי הרחוב".
"יש לציין כי התנאי המדובר אינו תנאי סף, אלא אחד מהתנאים הנותן ניקוד, כאשר הניקוד הגבוה ביותר ניתן לרשות בעלת מספר החתולים הגבוה ביותר. העדפת ישובים בעלת צפיפות גבוהה יותר (הן מבחינת חתולים והן מבחינת אנשים) ניתנת מפני שביישובים בעלי צפיפות גדולה, הבעיה הקיימת גדולה יותר. יתר על כן, בעקבות התפרצות הכלבת באזור הגלבוע והעמקים בשנה האחרונה, ומתוך רצון לסייע ליותר רשויות מקומיות, החליט המשרד לאחרונה כי התמיכה לשנים 2020-2019 תאוחד, כך שרשויות רבות נוספות יוכלו לקבל תמיכה על מנת להגביר את יעילות הפעולות לצמצום התרבותם של חתולי הרחוב".