הורי אסון השיטפון, שבו נהרגו עשרה תלמידי מכינת "בני ציון" בנחל צפית, הגיעו אתמול (ראשון) לבג"ץ כדי לתמוך בהוריו של תלמיד מכינה שהתמוטט ומת במסע ומדבר יהודה. אלן ומארק, שאיבדו את בנם לפני כארבע שנים, מנהלים מאבק משפטי לאחר שחקירת מותו של בנם נסגר מחוסר ראיות.
בספטמבר 2014 יצא אריאל ניומן בן ה-18 למדבר יהודה יחד עם חבריו למכינת "ייעוד" שפעלה ליד אפרת בגוש עציון. ביום השני למסע, לאחר שלא חש בטוב, אריאל ביקש לעלות לרכב האיסוף ולסיים את המסלול, אך התבקש על ידי מדריכי המכינה להמשיך במסע עד לארוחת הצהריים. בהמשך הוא התמוטט ופונה לבית החולים, אך מצבו הידרדר בטרם נקבע לבסוף מותו.
להוריו, אלן ומארק, נאמר שהוא מת כתוצאה מהתייבשות, אך בשנים שחלפו מאז האירוע הם דרשו לנהל חקירה נגד המכינה, שלטענתם התרשלה במילוי תפקידה כאחראית עליו. אלא שחקירת המשטרה והחומרים שהועברו לפרקליטות לא הובילו לכדי כתב אישום, והתיק בעניין מותו של אריאל נסגר.
ב-2015, שנה לאחר סגירת התיק, החליטה הפרקליטות לפתוח אותו מחדש. המשפחה טוענת כי הפרקליטות כלל לא פעלה לבצע פעולות חקירה נוספות, ולפני חודשיים הוא נסגר פעם נוספת.
ההרכב השופטים החליט כי תבוצע השלמת חקירה בנוגע לאחד העדים בתוך 45 ימים. פרקליטה של המשפחה טען כי הפרקליטות החלה בחקירה רק שמונה חודשים אחרי האירוע. עוד אמר כי שהמשפחה הייתה צריכה לחפש בעצמה את העדים בתיק ולדאוג שיגישו תצהירים, לאחר שהפרקליטות לא עשתה זאת.
בדיון בבג"ץ נכחו גם הוריהם של עשרת הצעירים שמצאו את מותם באסון שאירע לפני חצי שנה בנחל צפית. מעבר לתמיכה בהוריו של אריאל, מבחינתם יש חשיבות להשתתפות בדיון מאחר ש"אילו האשמים במותו של אריאל היו עומדים לדין, אולי מישהו היה מתעשת ומבין שהמכינות מסכנות חיים, ואולי האסון שלנו, בו קופחו חייהם של עשרה ילדים, היה נמנע".
איציק אור, אביה של אלה אור שנספתה באסון, אמר לוואלה!NEWS: "באנו לדיון בבג"ץ כדי לתמוך בהורים של אריאל ניומן שנהרג בטיול במסגרת מכינה קדם צבאית בדיוק כמו עשרת ילדינו. באנו גם להשמיע את קולנו שאילו הגורמים המוסמכים במדינת ישראל היו חוקרים את המוות של אריאל, ועוד אירועים רבים של כמעט-תאונות בטיולי המכינות, כנראה שהנהלים היו משתנים והטיול שבו נספו עשרת ילדנו לא היה יוצא לפועל".
אור הוסיף כי הם "רוצים להתריע שלמרות שעברה חצי שנה מהאסון שלנו, עדיין מדינת ישראל לא הקימה ועדת חקירה ציבורית בראשות שופט בדימוס, שתחקור את המציאות שהביאה לאסון שלנו, ואנו חוששים ומנסים למנוע את האסון הבא שעלול להתרחש אם לא תהיה חקירה ממצה ויוסקו המסקנות הנדרשות".
גם יעל כהן, אמה של רומי כהן שנספתה באסון בנחל צפית, רואה חשיבות רבה בהחלטה שתתקבל בבג"ץ. "המחשבה שהאסון שקרה בטיול הגיבוש של מכינת 'בני ציון', שבו איבדנו את רומי וחבריה, היה יכול להימנע, לא מרפה מאיתנו ההורים", סיפרה האם. "זה מה שמניע אותנו למרות כל הקושי, להגיע לכאן ולתמוך בהורים של אריאל ניומן שיצא לטיול, הרגיש לא טוב, דורבן להמשיך במסלול ובסופו קרס ומת. לדאבונם של הוריו קולו לא נשמע, כתב אישום לא הוגש, לא הוסקו מסקנות, הכול הושתק".
לדברי כהן, "אולי מותם של עשרה ילדים יזעזע סוף סוף את האחראים, משרד החינוך, משרד הביטחון, ראשי המכינות, להתעורר לפני האסון הבא. חוסר הפיקוח והעדר נהלים במכינות הכשיר את הקרקע לאירוע הזה, כמו גם לאירוע שלנו".
כהן טענה כי במשרד החינוך "פשוט עושים מה שבראש שלהם, כל מנהל ומשנתו" ו"במשך שנים רבות התפתחה במכינות תרבות של הליכה על הקצה, איתגור אינטנסיבי של הגוף והנפש: העדר שעות שינה, קיום פעילויות חוץ מסכנות חיים, ניווטי לילה באזורים מפוקפקים. כמה עוד אסונות יצטרכו לקרות עד שיואילו לקחת אחריות על החיים של ילדינו?".
חניכי "בני ציון" היו, לדבריה, "אכפתיים, דואגים לאחר ולא רק לעצמם", ולכן "זו הייתה הרוח שלהם, ובעצם הנוכחות שלנו כאן, אנחנו ממשיכים אותה, כואבים ביחד עם ההורים של אריאל ואומרים להם: אתם כבר לא לבד. אנחנו ביחד במאבק הזה, לא למען אלה שהלכו, למען הילדים שעוד חיים ומגיע להם להיות בטוחים ומוגנים".
הדר אלפי, אימה של צור אלפי אמרה לאחר הדיון בבג"צ כי "העמידה שלנו כתף אל כתף עם הוריו של הנער אריאל ניומן מכוונת לצורך הבוער להקמת ועדה חקירה בלתי תלויה, שמטרתה לשים סוף למערב הפרוע הקיים במכינות הקדם-צבאיות".
"לדאבוננו, מותו הטרגי והבלתי נתפס של אריאל ניומן לא זכה לדין, מסיבות שהן בלתי מתקבלות על הדעת. נער נהרג ואין דין ואין דיין", הוסיפה אלפי. "עברנו, הורי הנערים שנהרגו, מדובר בחרפה ובפשיטת רגל מוסרית ומצפונית שלנו כחברה אנושית. שלחנו את בנותינו ובנינו לבנות חברת מופת, והם שילמו בחייהם על הזילות בחיי אדם ועל השפל המוסרי שקיים בקרב מנהלי המכינות. לא ניתן להמשיך את המצב הקיים כל עוד חיי נערות ונערים על הכף".
אחרי האסון בנחל צפית נעצרו שני אנשי צוות מהמכינה - אביב ברדיצ'ב, שהיה המדריך האחראי על הטיול, ומנהל המכינה יובל כהאן. חקירת המשטרה העלתה כי ברדיצ'ב קיבל התראות מגורמים שונים לגבי סכנת השיטפונות והאחריות על ההחלטה לרדת לנחל למרות אזהרות אלה. האחריות על ההחלטה לרדת לנחל הייתה שלו, וזאת בניגוד לעצת המדריכה. המשטרה חושדת כי כהאן ידע על התכנית ולא מנע אותה. המשטרה המליצה להעמיד לדין את המדריך בגין הריגה, ואת מנהל המכינה על גרימת מוות ברשלנות, אולם חלק מהורי הצעירים שנספו באסון מתחו ביקורת על המלצות המשטרה וטענו כי כהאן הוא האחראי לתהליך קבלת ההחלטות שהוביל לאסון.
"לבם התמלא הוקרה והערכה לפגוש את המשפחות"
עו"ד עמוס פריד, המייצג את הוריו של אריאל, מסר: "זה למעלה משלוש וחצי שנים אנו נאבקים מול הרשויות הכי חזקות במדינה - המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, אשר מסרבים בעקשנות לתקן את העוול הנורא שעובר על מרשיי. לא זו בלבד. מרק ואלן נוימן אבדו את בנם היחיד כעבור שבוע בלבד לאחר שהגיע לישראל, אלא הימנעות גורמי אכיפת החוק מלנהל חקירה אמתית ולהעמיד את האחראים לדין הינה שערורייה בלתי מתקבלת על הדעת".
לדבריו, "אנו מבכים על העובדה המצערת שלו המקרה של אריאל היה מטופל ברצינות הנדרשת, הטרגדיה שפקדה את משפחות האסון בנחל צפית היה נמנע. תחת זאת, נאלצנו להפציר בשופטי בג"ץ להורות למשיבים להתעשת ולהכיר בכך שמלכתחילה מדובר בכשל מערכתי חמור ביותר".
הוא הוסיף כי "לבם של מרשיי התמלא הוקרה עמוקה והערכה נרגשת לפגוש את המשפחות שטרחו להגיע לדיון אתמול כדי להזדהות בצערם ולהשתתף במאבקנו. אין לי ספק שמראה המשפחות באולם בית המשפט נגע גם לליבם של השופטים. המדובר בקשר של דמעות בין משפחת נוימן למשפחות האבלות שאלה וגם אלה אבדו את היקר להם מכל".