קמפיין #לא_התלוננתי ברשתות החברתיות חשף לאחרונה סיפורים קשים על אנשים שחוו הטרדות או פגיעות מיניות אך לא התלוננו. המקרה של אלימלך הירשמן בא בעקבותיו - אך הוא שונה. הירשמן הוא נכדו של לייבל מינצברג, מנהיג קהילת "מתמידים", מהקהילות החרדיות החשובות בירושלים, ביתר עילית, בית שמש ואלעד. בסוף השבוע פרסם הירשמן פוסט שבו חשף לראשונה באומץ את ההתעללות שחווה מצד סבו במשך תקופה ארוכה, את התלונה שהגיש במשטרה לפני כשנה, ואת ההודעה על כך שהתיק נסגר מחוסר ראיות.
"הייתי אחד מאלפי תלמידיו ומעריציו", כתב הירשמן בפוסט. "כאשר הייתי צריך להתחיל את לימודיי בישיבה גדולה, הוא קרא לי וביקש ממני שאלמד בישיבה שלו ולא בישיבת פונביז' לשם נרשמתי, כי הוא ישמח מאוד שנכדו יקבל את החינוך 'שלנו' ולא בישיבות אחרות. באופן כללי הייתי תלמיד מצטיין, אולם הייתי חוזר הביתה בערבים בשעה מאוחרת, קם בבוקר מאוחר ומאחר לתפילה".
הירשמן סיפר שבשביל שילך לישון מוקדם התחיל לישון אצל סבו כי הוא היה גר קרוב לישיבה. "אצלו 'אין חוכמות', חייבים לחזור מוקדם לישון ולקום מוקדם. וכך היה, חזרתי לישון בכל ערב עד השעה 23:00", כתב הירשמן.
הירשמן העיד כי בלילות שישן אצל סביו הוא חווה התעללות מינית מתמשכת. "בעודי במיטה, אני שומע צעדים, נשימות, נשיפות באוזן. מסתבר שסבא לידי, רוכן מעלי ונוגע בי. מוריד שמיכה, מכנסיים ותחתון, עושה בי כרצונו, מסיים מחזיר את הבגדים והשמיכה ונעלם", תיאר. "וכך עוד לילה ועוד לילה, נדמה לי עשרות פעמים. ואני קפאתי. לא זזתי. חיכיתי שייעלם".
הוא גדל במשפחה מיוחסת שהובילה את אחת הקהילות החשובות ביותר במגזר החרדי. בהמשך הקים את קו "הסקופים", קו חדשות טלפוני מוביל במגזר החרדי וכיום הוא מכהן כסמנכ"ל רשת חרדית גדולה של מקומונים. כדי לחשוף את מה שעבר, נדרש אומץ גדול. "בבקרים הייתי טרוד מחשבות", הוא מעיד. "שיתפתי את חברי הטוב א' והשבעתי אותו שחלילה לא יספר לאיש. הוא סיפר ועוד איך סיפר. אני לא כועס. לאחרונה א' סיפר לי שמאז משהו באמונה שלי נשבר, נכנסתי פחות לשיעורים והתחלתי לזלזל בכל מיני דברים, כך לדבריו".
כעת, "לאחר שנים של הדחקה מוחלטת של האירועים" החליט לחשוף לראשונה את הסיפור. "זה צף בחוזקה ורציתי לסגור מעגל", הוא כתב.
בפוסט הוא הסביר כי באותה תקופה לא העז להתלונן כי היה בקהילה חרדית סגורה והאמין "שזהו חילול השם". לדבריו, "עליתי אל סבי, פתחתי את אשר על ליבי ואמרתי לו שאני מציע שכבודו יפסיק לחנך נערים צעירים ויעזוב את תפקידו בישיבה. כבודו אמר לי שחלמתי חלום ושלח אותי לדרכי. הרגשתי שהוא נפנף אותי אז כתבתי לו מכתב והבאתי לו בדיקת פוליגרף שערכתי. לאמור: לא חלמתי חלום, זו המציאות שהייתה".
"הייתה לי תקווה שהוא יפסיק להתעלם מהפגיעה החמורה, ייקח אחריות על מעשיו ויתנצל על כך", המשיך הירשמן. "לייבל התקיף אותי ממש, הוא אמר לי שאני 'רשע, שוטה ומושחת' והוסיף להגיד לי ש'גם אם נניח ראית אותי מעשן סיגריה בשבת, שזו עבירה חמורה, מה זה עניינך? שב ותלמד!' זו פעם אחרונה שפגשתי אותו".
מאז, העיד הירשמן בפוסט, הוא עבר מסע של לחצים והתקפות מתוך הקהילה. "כעבור כמה ימים הופץ בבתי הכנסת של הקהילה פשקוויל תחת הכותרת 'מחאה!' אשר היה מכוון אליי, ככל הנראה בכדי שאחזור בי. לאחר שלא התנצלתי בפני כבודו על ה'פגיעה הנוראה' שפגעתי בו, הופצו בבתי הכנסת של הקהילה פשקוויל תחת השם 'רבם דקרו' מלא תיאורים ותארים בשבילי, כמה מהם נהדרים ממש ובכך סיימתי את דרכי בקהילתו של משיח".
הפוסט שפרסם אלימלך הירשמן
עוד סיפר הירשמן כי בהמשך סבו הרחיק אותו מהקהילה וכך גם את כל החסידים שהאמינו לטענותיו. אלה, ספגו איומים והטרדות, כמו התיאור הבא מתוך הפוסט: "על דלתות הבתים של האנשים שהאמינו 'לעלילה' הודבקו מדבקות באישון הליל על ידי אנשי לייבל מינצברג 'כאן גר אברך בוגד'. אחדים מתלמידי מינצברג זרקו ביצים על חלונות ה'כולל' שבו אבי לימד. כולם הוחרמו במלחמת חורמה וכל זאת בגלל שאני 'פגעתי' ברבי והם האמינו 'לעלילה'. איזה חטא".
לפני כשנה פנה הירשמן למשטרה כדי להתלונן. סבו נחקר בעקבות התלונה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות. "חשוב להגיד, לא כל הרבנים הם מטרידים או אנסים. ממש לא. בוודאי שלא כל החרדים אנשים רעים ופוגעים. לא. יש ויש, כמו בכל מקום. אצל הרבנים אולי יש יותר כמו בסיפורי הכנסייה שנחשפו", ציין. "אבל אי אפשר לטאטא כל כך הרבה זבל מתחת לשטיח. השטיח נעלם מזמן בתוך ערימות הזבל והגיע הזמן לפנות את הזבל".
הרב לייבל מינצברג סירב להגיב לכתבה.