אחרי עיכוב של כמה שבועות, חל צעד משמעותי בתהליך הכרעת בחירת הרמטכ"ל ה-22. אתמול (שלישי) הוצגו שמותיהם של פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי, שני הנציגים לוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה להשלמת הסגל.
לתפקיד הרמטכ"ל הבא ישנם ארבעה מועמדים: האלוף אביב כוכבי, האלוף יאיר גולן, האלוף ניצן אלון והאלוף אייל זמיר. מתוך הרביעייה שני מועמדים בולטים: סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף יאיר גולן וסגן הרמטכ"ל המכהן האלוף אביב כוכבי. שני המועמדים בעלי קורות חיים מרשימים מאוד, מלאי ניסיון מבצעי ופיקודי שהכשירו אותם להתמודד על תפקיד החייל מספר אחת של צה''ל. להערכתי, האלוף כוכבי מוביל ביתרון מסוים על פני האלוף גולן.
לצדם מתמודדים האלוף אלון שתפקידו האחרון במטה הכללי היה ראש אגף המבצעים (אמ"צ), במסגרתו קיבל שבחים משר הביטחון אביגדור ליברמן על פועלו בהפעלת הכוח. מתמודד נוסף, האלוף זמיר שימש בתפקידו האחרון כמפקד פיקוד הדרום עם תום מבצע צוק איתן.
התמודדותם של שני האלופים האחרונים על תפקיד הרמטכ"ל הבא עלולה לגרום לשינויים בדרגים הגבוהים; בחירה בניצן אלון (53) לתפקיד הרמטכ"ל תביא לפרישתם של האלוף כוכבי והאלוף גולן מצה"ל אך תאפשר לאלוף אייל זמיר (52) שהתגייס בשנת 1984 להפוך לסגן רמטכ"ל ראשון. בחירה באלוף אייל זמיר עשויה להביא לרעידת אדמה במטה הכללי מאחר ושלושת האלופים האחרים עשויים לפרוש מצה"ל ולהביא למהלך נוסף: בחירת אלוף משורות המטה הכללי לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אלא אם כן, בתרחיש בסבירות נמוכה, יסכים האלוף ניצן אלון לשמש כסגנו של זמיר.
בחירה באלוף אייל זמיר, קצין מצטיין עם רקורד מרשים, תרים גבה משום שזמיר עד כה לא מילא תפקיד ליבה במטה הכללי (בשונה מהאלוף ניצן אלון שכיהן כראש אמ"צ) ואף לא כתת-אלוף. בנוסף לכך, ניתן להעריך כי בחירה באלוף אייל זמיר כסגן רמטכ"ל ראשון תביא לכך כי סגן הרמטכ"ל השני יהיה האלוף הרצי הלוי, מי שבעבר כיהן כראש אמ"ן וכיום משמש כמפקד פיקוד הדרום. לפיכך, הבחירה בו לתפקיד הרמטכ"ל, בשלב זה, עשויה להסב נזק לתהליך ההכשרה לתפקיד הנכסף, במידה ואכן ההכרעה תהיה לטובת מינוי שיריונר לתפקיד הרמטכ"ל.
הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, שהוגדר כמועמד לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, אמר לשר הביטחון דאז אהוד ברק, כי הוא מעדיף לבצע תפקיד נוסף כסגן במסגרת תהליך ההתבשלות שלו לתפקיד הרמטכ"ל. הוא מצא כי יהיה נכון יותר לבחור לתפקיד הרמטכ"ל את בני גנץ, כמי שמילא בעברו את תפקיד סגן הרמטכ"ל. היום אנו יודעים כי החלטתו של איזנקוט הייתה מדויקת; איזנקוט התמנה לסגן הרמטכ"ל, התבשל בתפקיד, במהלכו חווה את מבצע צוק איתן והתמנה ב-2015 לרמטכ''ל ה-21. במבט לאחור, התהליך הכשיר ובנה אותו היטב לתפקיד הרמטכ"ל הבא. כמו שנאמר "הדרך הארוכה היא הקצרה".
שר הביטחון אביגדור ליברמן ביצע תהליך מרשים וסדור לבחירת הרמטכ"ל הבא; ליברמן נועץ עם רמטכ"לים לשעבר וכן הרמטכ"ל הנוכחי וניהל שיחות מקצועיות עם שרי ביטחון לשעבר, ביניהם גם יריביו הפוליטיים. תהליך הבחירה נוהל בקור רוח ומחשבה עמוקה ללא התלהמות וכותרות מיותרות, בדיוק כמו יתר ההחלטות מתחילת כהונתו, שהחלה בשנת 2016 ובשונה מההצהרות שליוו את מערכת הבחירות הקודמת שלו.
בחירת הרמטכ"ל ה-22 תיזכר לעד כהחלטה היסטורית ולכן ליברמן מחזיק את הקלפים קרוב מאוד לחזה. ניתן לחשוב כי ליברמן עושה את הכול כדי שהציבור, הצמרת הפוליטית והצמרת הביטחונית יאמינו כי הכול אפשרי בבחירת הרמטכ"ל הבא וכי אין לצפות מראש את ההכרעה הסופית. אחת הסיבות לכך היא הדעה הרווחת במטה הכללי כי האלוף כוכבי מחזיק ביתרון מסוים על פני שאר המועמדים, ומשום שליברמן הוא מי שרוצה להשאיר אחריו מורשת - לא היה רוצה להצטייר כחותמת גומי או כמי שבחר את המועמד המובן מאליו אלא כתב בדפי ההיסטוריה פרק יוצא דופן משלו. על הדרך ליברמן מפרגן לראש הממשלה ומזכיר כי החלטה נלקחת בעצה אחת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומתוך רצון לקבל החלטות בפה אחד.
