תושבי שכונת צפון יפו מנהלים כבר שנתיים מאבק מול עיריית תל אביב והמשרד להגנת הסביבה, בעקבות פליטת ריח רע ממפעל לצביעה תעשייתית הממוקם באזור עבודה ומגורים, בטענה כי הוא מזהם את האוויר ופוגם באיכות החיים. התושבים טוענים כי הריח הרע נפלט מארובה על גג האזבסט של המפעל ומגיע בחסות הרוחות היישר אל מרפסות התושבים. בשכונה מציינים כי למרות עשרות מכתבים ופניות, לא נעשה דבר מצד העירייה להקטנת הזיהום, והתושבים נאלצים להסתגר בבתיהם מחשש לבריאותם.
השכונה קיבלה היתר לפיתוח מטעם העירייה, למרות קיומו של המפעל. עם אכלוס הבתים בשנתיים האחרונות, החלו להגיע תלונות רבות למוקד 106 של עיריית תל אביב-יפו על מטרד של ריח חריף. התושבים טענו כי אותו הריח, שהמקור לו זוהה במפעל, גורם להם לנזקים בריאותיים כמו גירוי בגרון, צריבה בעיניים, שיעול, כאבי ראש חזקים ותופעות נוספות. אלא שאז לטענת התושבים, העירייה ביקשה כי יבצעו את בדיקת הזיהום על חשבונם.
תלונות התושבים הגיעו גם לרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב, ששלחה צוות לבירור העניין. התושבים סיפרו כי הבודקים השתמשו במכשיר PID המשמש לבדיקת חומרים נדיפים באוויר. בסיום הבדיקה נמסר לתושבים דוח ובו צוין: "לא הורגשו ריחות ולא נמצאו או נמדדו חומרים מסוכנים". הדוח לא כלל את פירוט החומרים שנבדקו. התושבים, שניסו להבין למה נועד המכשיר באמצעותו בוצעה הבדיקה, גילו כי הוא אינו משמש לבדיקת זיהומים, ומעבר לכך כי מומלץ לבצע בדיקה מסוג זה כמה פעמים באותו יום.
משכך, פנו התושבים לרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב כדי לקבל את רשימת החומרים בהם עושה המפעל שימוש, אך לפי החוק הרשות אינה מורשית לספק מידע שכזה. גם פנייה במסגרת חוק חופש המידע לא הובילה עד כה, כחודשיים לאחר שליחתה, למענה על השאלה.
"מנהל הרשות איתן בן עמי הסכים שיש בעיה באזור, אך טען כי אין מה לעשות מלבד למזער את הנזק", אמר לוואלה! NEWS שרון מנשרוב, שמנהל לצד תושבים נוספים את המאבק. הוא הוסיף כי דני חרמון, האחראי על חומרים מסוכנים בעיריית תל אביב, הודה אף הוא שיש בעיה, "אך מבחינתם הם פועלים באופן תקין ואין באפשרותם לעשות מעבר. שניהם הודו שישנן בדיקות מקיפות יותר שאפשר לבצע והציעו שאנו, הדיירים, נשלם על בדיקות אלה מכיסנו".
בפניית התושבים למשרד להגנת הסביבה, ענה להם צחי אסא, מרכז איכות אוויר במחוז תל אביב, כי "זו טעות בסיסית שהעירייה מאפשרת פעילות תעשייתית שכזו באזור מגורים", וכי ניתן לנסות ולמזער את הפליטות המזהמות אך לא ניתן למנוע אותן. אסא טען כי בעבר המליץ לעירייה להגביה את הארובה במפעל אל מעל גובה הבניינים הסמוכים, אך העירייה לא אימצה את ההמלצה. התושבים מספרים כי בשנה האחרונה ניסה המפעל לאטום חלונות שבורים וסדקים בעזרת ניילון, אך הדבר לא שינה מאומה בפליטת הריח.
מנשרוב סיפר כי עבר ליפו לפני חמש שנים וגג המפעל, השוכן מתחת לביתו, עשוי אזבסט. "הוא לא אטום, יש לו ארובה בת 40 שנים, חלודה כולה. במהלך העבודה היומיומית היא מוציאה החוצה את שאריות הצביעה בתנור והריח הוא כל כך נוראי. כל השכנים חיים עם חלונות סגורים, אנשים פה סובלים מכאבי ראש, גירויים בעיניים ושיעולים".
על הבדיקה שנעשתה מטעם העירייה ולא העלתה דבר, אומר מנשרוב: "איך זה ייתכן, יש פה ריח נוראי, פנינו גם למשרד לאיכות הסביבה ולמשטרה הירוקה, ואחרי שפנינו פעמים רבות, החליטה העירייה להקים ארובה גבוהה יותר". עוד אמר מנשרוב שהעירייה טענה שהם לא יכולים לעשות דבר מלבד להפחית את כמות הזיהום, אך בפועל גם זה לא נעשה. "יש פה הרבה משפחות, ילדים. במהלך היום אנשים חיים בהסגר ולא פותחים את החלונות שלהם, מסתגרים בבתים, זה פשוט סיוט. מה שעוד יותר מרגיז הוא שהרשות לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב אומרת לנו שאת הבדיקות המקיפות יותר עלינו לעשות על חשבוננו, ובכך מסירה אחריות", אמר.
לדבריו, משום שמדובר ביפו, אזור שעד לפני שנתיים אוכלס על ידי תושבים מוחלשים שלא יצרו קשר עם העירייה בדבר המטרד, היא לא עשתה דבר. "כל עוד אף אחד לא עושה מספיק רעש הם לא יפעלו מתוך עצמם, כל עוד הדיירים משלמים ארנונה הכול בסדר, אף אחד מהעירייה לא גר פה". הוא מוסיף: "העירייה מפקירה אותנו התושבים ביודעין - היא מעדיפה להסתתר מאחורי רגולציה שלא מתאימה לשכונה מעורבת שכזאת, במקום להגיד לנו 'אתם צודקים, המפעל הזה מזהם, פוגע בבריאות ומסכן את החיים שלכם, אבל זה פשוט לא מספיק חשוב לנו כדי שנעסוק בזה'".
"אנו לא יכולים לפתוח את החלונות"
עופר שחר, המתגורר בשכונה עם אשתו ובנם הפעוט, מספר במכתב חריף לנציגת המשרד לאיכות הסביבה בעירייה על הבעיות הבריאותיות שנגרמו כתוצאה מפליטת הריח מהמפעל: "המפעל פולט אדי צביעה חריפים מאד דרך ארובה ישנה ומתפוררת וללא פילטר היישר לתוך הבית שלנו. הריח ואדי הצבע כל כך חזקים בתוך הבית שאין אנו יכולים לפתוח את החלונות בכל משך שעות היום וגם אם המפעל נסגר בשעה חמש בערב, הריח והחומרים האוויר נשארים גם אחרי. התחילו לנו כאבי גרון ממש תחושה שהוושט נסתמת, וקשיי נשימה חזקים מאד. בשיחות עם שכנים נוספים התברר לנו שזאת בעיה חמורה גם אצלם".
לדברי שחר, אופי השכונה, המכילה משפחות עם ילדים, הופך את הקושי והסכנה למשמעותיים עוד יותר, "מפעל מזהם מסוג זה לא אמור להיות באזור מרכזי לצד מבוגרים וכמו כן ילדים קטנים. נפגשתי באופן אישי עם גורמים באיכות הסביבה והתשובות שקבלתי היו שהמפעל קיבל רישיון עסק לצמיתות לפי תקנות איכות הסביבה, וכי אין באפשרותם לעשות דבר".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "במקום הוקם בניין מגורים לצד מפעל ותיק עם רישיון עסק מאושר. המפעל ביצע את כל הדרישות לצמצום המטרד כולל הפסקת עבודות הלילה, כאשר בבדיקות של הרשות לאיכות הסביבה נמצא שאין כל סיכון בריאותי במטרד. נוסיף כי הדרישה להקמת ארובה התעכבה זמן רב בשל סוגיות משפטיות והנדסיות פנים עירונית שנדרש זמן לפתרן. בעיה זו נפתרה לפני כחודשיים ומאז בהליך מזורז אושרה הקמת הארובה. אנו מקווים שבשבועות הקרובים תתבצע ההתקנה בפועל ובכך תצמצם מאד את מטרד הריחות. בכל מקרה, הרשות העירונית לאיכות הסביבה נמצאת במעקב אחר התהליך עד לסיום ההתקנה".