פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מלכודת ללא מוצא": הוויכוח על קו ההגנה מול המצרים ביום כיפור

      בתחילת שנות ה-70 ניטש בצה"ל ויכוח לגבי כדאיות המעוזים שהוקמו להגנת תעלת סואץ. במלאת 45 שנה למלחמה, חושף ארכיון צה"ל דיון שנערך במטה הכללי בצל החשש מהשתלטות מצרית. "ההיסטוריונים לא יבינו למה הסורים היו בתוך חורים ודפקנו אותם, ואחרי הניצחון אנו בתוך החורים"

      מוצב צה"ל בסיני במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: רנן שור
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      מוצב צה"ל בסיני (צילום: רנן שור, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף היום (שני), לרגל 45 שנה למלחמת יום הכיפורים, מסמכים השופכים אור על שתי הגישות העיקריות שהיו בצה"ל לגבי תפיסת ההגנה מול סיני וכדאיות המעוזים שהוקמו בגבול בין ישראל לבין מצרים אחרי מלחמת ששת הימים. הוויכוח מוכר וידוע, כבר בזמן אמת, אם כי המצדדים בקו המעוזים, המוכר כ"קו בר-לב", לא הציגו אותו כקו הגנה, אלא כמוצבי תצפית והתראה.

      עם זאת, המסמכים שמתפרסמים היום מחדדים את שתי הגישות: גישת ההגנה הנייחת של בר-לב ואלוף אברהם אדן (ברן), המבוססת על קו מעוזים לאורך תעלת סואץ (קו בר-לב), וגישת ההגנה הניידת של האלוף ישראל טל והאלוף אריאל שרון.

      חיים בר-לב במפקדת פיקוד צפון במלחמת יום- הכיפורים. מימין לשמאל: מנחם מירון, ישראל טל, חיים בר-לב, מרדכי הוד, יצחק חופי ואחרים בוחנים מפה, 17 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: מיקי אסטל, במחנה
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      חיים בר-לב במפקדת פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים יחד עם מירון, טל, בר-לב, הוד וחופי (צילום: מיקי אסטל, במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      המסמך הראשון הוא הצעת האלוף טל, מספטמבר 1970, לגבי הגנה חלופית לשיטה הקיימת - שיטת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל בר-לב. טל פתח בטענות שהמעוז אינו חסין בפני אש ארטילרית ואינו יכול למנוע חציית קו המים על ידי האויב, שתרומתו להגנה נגד מתקפה אפסית ושהוא מהווה מטרה סטטית נוחה כיעד אש ופשיטות. בנוסף לכך, לטענתו, אחזקתו יקרה מדי בהשוואה לתוצאות.

      הצעתו של טל הייתה "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים... שתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו, כל אחת משתי החטיבות בקו תהיה אחראית לשלוש גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור". עוד הדגיש כי "אין לקיים בתחום המרחב המוכה באש הארטילריה פעילויות מנהלתיות". לגבי הכוחות המוצבים המעוזים הציע האלוף טל: "במעוזים, מאחר והם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמש שיתחלפו כל 24 שעות".

      מסמך נוסף שמפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון הוא מפה של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל מיד עם תום מלחמת יום הכיפורים, שמתארת את תקיפת המעוזים על ידי המצרים ונתונים על מצבת כוח האדם בכל אחד מהם.

      "אם יצלחו, נשמיד אותם"

      ארכיון צה"ל חשף לראשונה גם את פרוטוקול דיון המטה הכללי מה-25 במאי 1972 שעסק גם הוא בתפיסת ההגנה בסיני. הדיון הוכרע לבסוף באותה השנה על פי רצונו של אריאל שרון, שהיה אז אלוף פיקוד הדרום, כשצה"ל נטש כמה מעוזים.

      בתחילת הדיון סקר האלוף שרון את תפיסתו בנוגע להגנת סיני. הוא הבחין בין מעוזי הגזרה הצפונית לקנטרה, שלגביהם הוא לא מציע שינוי, לבין מעוזי הגזרה הדרומית לקנטרה שאותם הוא מחלק לשניים: מעוזים שהוא לא רוצה להחזיק בכלל ומעוזים שהוא מסכים להשאיר כמעוזי-דמה ובכל מקרה, לדבריו, להחזיקם "לא בצורה שמחזיקים היום אלא להיכנס בכלל לשיטה חדשה ולהחזיק אותם על ידי כוחות ניידים".

      הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר במסוק בחזית סיני, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      "אין לי תפיסה ערבית של כבוד והחזקה". הרמטכ"ל דוד אלעזר במסוק (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      שרון הדגיש כי נוכח העובדה שהמעוזים כבר קיימים, "אני לא רואה היום מבחינה פוליטית כלפי המצרים לזוז מהמקום". שרון, בדומה לתומכי קו המעוזים, הסכים גם כן שתפקיד המעוזים הוא לתצפת ולהתריע ולא להיות קו הגנה. "הגנה על קו התעלה אינה בנויה על 11 מעוזים אלה", טען. "מעוזים אני צריך לראות כמו כיתות תצפית בשטח".

      באותו הדיון טען שרון כי "מבין הדברים שיכולים לקרות לנו, סכנות שצפויים בתעלה זה לפחות אקט צליחה מצרי. אם יצלחו, נשמיד אותם". הייתה זו תחזית שלא התממשה ברגע האמת.

      חזית הדרום, חיילים בתור לקנטינה ניידת במלחמת יום הכיפורים, 20 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: בני הדר, במחנה
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      חיילים בתור לקנטינה ניידת בחזית הדרום (צילום: בני הדר, במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      אל שרון הצטרף ראש אג"ם, האלוף ישראל טל, שאמר: "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנציית האויב, יכול לקבל בקלות 5,000 פגז בשעה, וזה לא רק שאלה שהמעוז ייהרס, אלא גם אם לא ייהרס האנשים שנמצאים שם יותר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכו'. אנחנו לא התנסינו בזה ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים..."

      "נקודת המוצא שלי בשלילת המעוזים היא שזו מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה, וזה יכול לקרות תוך שעה אחת", הוסיף טל. "ואם זה יקרה ביום אחד לארבעה-חמישה מעוזים כאלה, זה מבחינה לאומית אסון, לא יותר קטן מ (הצוללת) דקר או מהמשחתת (אח"י) אילת".

      החשש: המצרים יתפסו את השטח ללא קרב

      דברי האלופים טל ושרון נאמרו ברקע המגבלות המדיניות שעמדו בפני צה"ל בבואו לתכנן את קו ההגנה מול המצרים. החשש היה כי המצרים יחצו את תעלת סואץ, יתפסו חלק מהשטח שישראל תפנה, יעמדו במקום ויקראו למעצמות לאכוף הפסקת אש. בכך הם יזכו בהישג קרקעי ללא קרב וריבונות ישראל תיפגע.

      התרחיש ממנו רצו להימנע בישראל היה חציית כוחות קומנדו שינצלו את השטח הריק שנוצר, יכבשו תא שטח או שיציבו מארבים נגד הטנקים שיהוו את ההגנה הניידת, ויזהמו את הקרקע במוקשים. קו בר-לב שהוקם כקו התראה, ולא כקו בלימה, נועד למנוע תרחישים כאלה.

      ביצורים בתעלה- קו בר-לב, הקמת קו בר-לב בחזית תעלת סואץ. בונקרים בעלי תקרה קמורה להגברת המיגון, מעליהם שקי חול. 26 באוקטובר 1970 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      ביצורים בתעלה, קו בר-לב (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      חברי המטכ"ל היו למודי קרבות. הם היו שייכים לדור 48' והיו שותפים לקרבות הקשים ביותר, של מלחמת העצמאות, כשגורל המדינה שרק קמה היה מוטל על כף המאזניים.

      האלוף דן לנר, לדוגמה, שהשתתף באותו דיון חשוב כמפקד עוצבת סיני, היה בקבוצת הצנחנים העבריים שהוצנחו מעבר לקווי הנאצים באירופה במלחמת העולם השנייה ולחם אז לצד הפרטיזנים של טיטו. במלחמת העצמאות השתתף בשורת קרבות, בהם פיקד בקרב הגורלי על משמר העמק.

      ביצורים בתעלה- קו בר-לב. מוצב צה"ל בגדה המזרחית של תעלת סואץ בעת הבינוי לפי מפרטי קו בר-לב. מימין- רכב משוריין וממוגן, 26 בנובמבר 1970 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      ביצורים בתעלה, קו בר-לב (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      בדבריו בדיון הציג את מורכבות הדברים והבהיר שלא הייתה החלטה שהיא חד משמעית טובה על פני השנייה. לנר שאל את עצמו האם מלחמת ההתשה הביאה להקמת הביצורים, או האם הקמת הביצורים הביאה למלחמת ההתשה, והודה שאין לו תשובה לכך. שאלה נוספת שהעלה בדיון היא: "האם המעוז הוא נקודה חזקה לנו או חלשה? אני חושב ששני הדברים גם יחד. צבאית - חלשה, פסיכולוגית - חזקה".

      עם זאת, בסופו של דבר נטה לשיטת ההגנה הניידת: "אני חושב שפעם היסטוריונים לא יבינו למה צבא זה עד 1967 היה נייד ודינמי והסורים היו בתוך חורים ואנו דפקנו אותם, ואחרי הניצחון אנו בתוך חורים", אמר. הוא הדגיש כי "למעוז ערך חשוב" והם שסייעו לישראל לשמור על התעלה. הוא סיכם את עמדתו שהוא "יותר בעד לוחמה ניידת", אך אמר שלא צריך לוותר על כל המעוזים.

      אלוף אריאל שרון מפקד אוגדה 143 בחזית סיני מנהל את הלחימה ברדיו, משמאלו הרב הצבאי לשעבר אלוף(מיל') שלמה גורן, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      אלוף אריאל שרון בחזית סיני (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      בדיון לנר גם הזכיר כי טרם הוקמה מערכת התראה, מערכת שהובטח כי תקום כשתושג רגיעה לאורך התעלה. "עברו שנה ועשרה חודשים (מאז הפסקת האש) ואין מערכת התראה", אמר.

      את הדיון במטה הכללי סיכם הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר: "הטענות נגד המעוז הן חצי נכונות. אני אומר להשתמש בזה (במעוזים)... התעלה אינה מכוסה כולה על ידי המעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי".

      יחידת טנקי פטון בסיני במלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אבי שמחוני
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      יחידת טנקי פטון בסיני (צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      הרמטכ"ל הסכים כי קו המעוזים אינו מושלם ולא התעלם מהמגבלה של המעוזים בקשר לסכנה לאנשים שיושבים בהם, ולכן החליט: "נשאר במעוזים ואם יהיה נורא, נפנה אותם. אין לי תפיסה ערבית של כבוד והחזקה".

      דדו הודה בדיון כי "גם אם חשבתי שהמעוז אינו טוב מבחינה צבאית, הייתה לי דילמה אם לנטוש אותו מבחינה פוליטית".

      את החשיבות של האחיזה בשטח הדגים הרמטכ"ל בעקשנות של קיבוצי הגליל העליון לא לעזוב את יישוביהם ערב מלחמת ששת הימים, למרות המצב הקשה בו היו נתונים. "איני רוצה להשוות את התעלה ל(קיבוצים) דן-דפנה, אך יש כאן אלמנט דומה: ערב מלחמת ששת הימים העיתה לסורים מספיק ארטילריה ליישר ישוב שלם", אמר.

      כח טנקים מסוג מגח (פטון) בהתארגנות במרחב עורפי בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אבי שמחוני
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      כח טנקים מסוג מגח (פטון) בהתארגנות במרחב עורפי בחזית סיני (צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      על השאלה האם המעוזים הם הגנה נוקשה, נייחת או ניידת, ענה הרמטכ"ל: "לדעתי זו לא הגנה נוקשה, כי הגנה נוקשה קובעת תוואי הגנה שעליו מתנהל הקרב, ואת המעוז אני לא רואה כתוואי הגנתי שאותו אי אפשר לעזוב ועליו מתנהל קרב".

      הרמטכ"ל קיבל את הדברים שנאמרו בדיון ואמר: "עוד לפני הדיון הזה הייתה נטייה לוותר על מספר של מעוזים. קודם כל אני אומר שלא נוטשים, אבל במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פתוח במקום שיש שלושה מעוזים, אז נסגור מעוז אחד. זה יכול לבוא בחשבון".

      הערכות עורפית בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אבי שמחוני
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      היערכות עורפית בסיני (צילום: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      בנית גשר הדוברות מעל תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אברהם ורד
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      בניית גשר הדוברות מעל תעלת סואץ (צילום: אברהם ורד, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      צוות תותחנים בפעולת לילה אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אברהם ורד
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      צוות תותחנים בפעולת לילה (צילום: אברהם ורד, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      אלוף אריאל שרון (חבוש בראשו) מחזיק בידו את מפת מבצע "אבירי לב"- (תכנית צה"ל לצליחת תעלת סואץ) משמאלו שר הביטחון משה דיין ורא"ל חיים בר-לב, מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      אלוף אריאל שרון עם דיין ובר-לב (צילום דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      מוביל טנקים עמוסים בתותחים מתנייעים 155 מ"מ מכוסים ברשתות הסוואה במלחמת יום הכיפורים, חזית סיני, 16 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: אבי שמחוני, במחנה
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      מוביל טנקים עמוסים בתותחים (צילום: אבי שמחוני, במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      כח מעורב של טנקי מגח 6 (פטון) ונגמשי"ם M-113 במלחמת יום הכיפורים חזית סיני, 10 באוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צילום: במחנה
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      חזית סיני (צילום: במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)