פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החתימה ההיסטורית שהפכה לשריד מעידן נשכח: 25 שנה להסכמי אוסלו

      ב-13 בספטמבר 1993 התאספו קלינטון, רבין וערפאת וחתמו על הסכם אוסלו הראשון. 25 שנה אחרי, האופטימיות של אז רחוקה. פרט לפגמים שהיו מושרשים בו, גם היום נושאי הליבה שנדחו להחלטה מאוחרת יותר - עדיין שולטים בכותרות

      החתימה ההיסטורית שהפכה לשריד מעידן נשכח: 25 שנה להסכמי אוסלו
      עריכת וידאו: ניר חן

      בזמן שהפלסטינים מתכוננים להוריד את הדגל מהנציגות שלהם בוושינגטון, אף אחד לא יכול להעריך מתי הם ישובו לעיר שרק לפני רבע מאה חגגה הישג דיפלומטי על מדשאות הבית הלבן שטופות השמש.

      תחת חסותו של נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון, המנהיגים הפלסטינים והישראלים התאספו ב-13 בספטמבר 1993 כדי לחתום על הסכם אוסלו הראשון. הוא היה אמור להיות המסגרת להסכם קבע בתוך חמש שנים, שיוביל להקמת שתי מדינות, זו לצד זו.

      שלושת האנשים שיזכו בפרס נובל לשלום שנה לאחר מכן - ראש הממשלה יצחק רבין, שר החוץ שמעון פרס ומנהיג אש"ף יאסר ערפאת - לא ראו את השלום בחייהם. היום, כשהיחסים בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפלסטינים, הרואים בו כבעל ברית בלתי מסויג בממשלת הימין של בנימין נתניהו, נמצאים בנקודת שפל, הסכם אוסלו נראה כשריד מעידן נשכח.

      משרדי אש"ף בוושינגטון (רויטרס)
      הדגל עומד לרדת. משרדי אש"ף בוושינגטון (צילום: רויטרס)

      פרט לפגמים שהיו מושרשים בהצהרה העקרונית של אוסלו, 25 שנה לאחר מכן, אלו אותם נושאי ליבה שנדחו להחלטה מאוחרת יותר ששולטים שוב בכותרת. נושאים כוללים את מעמדה של ירושלים, שגם ישראל וגם הפלסטינים רואים בה את בירתם, את זכות השיבה שלה טוענים מיליוני צאצאי הפליטים הפלסטינים ממלחמת העצמאות, כמו גם את הסכמי הביטחון וגבולות הקבע בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית העתידית.

      התקווה לשלום, ששררה בחלק גדול מהציבור הישראלי באותם הימים, החלה להיסדק כבר עם המבוכה שניכרה בקרב רבין וערפאת כשלחצו ידיים במדשאת הבית הלבן. אך היא נופצה לגמרי רק שנתיים לאחר מכן, כשיגאל עמיר ירה למוות ברבין אחרי עצרת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. בין לבין, הטבח במערת המכפלה ופיגועי ההתאבדות מהצד הפלסטיני, הרחיקו גם הם את חזון השלום שאותו הביאו הסכמי אוסלו.

      יאסר עבד רבו פוליטיקאי פלסטיני (רויטרס)
      "אוסלו מת, אין מה להתאבל על רוח רפאים". יאסר עבד רבו (צילום: רויטרס)

      כיום מבטיח טראמפ את "הסכם המאה", אחרי כישלונות סבבי המשא ומתן בין הישראלים לבין הפלסטינים שנפסקו בשנת 2014. החלטתו של טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים הגבירה את המתיחות בין וושינגטון לבין הרשות הפלסטינית, שנמשכה עם ביטול המימון לסוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א) והגיעה לשיאה עם ההחלטה על סגירת נציגות אש"ף בוושינגטון.

      "אני מאמין שאוסלו מת", אמר יאסר עבד רבו, שהיה חבר במעגל המצומצם של הפוליטיקאים הפלסטינים שערפאת הפקיד על המשא ומתן עם ישראל שהחל בנורבגיה 1992. עבד רבו, כיום בן 73, מודה בכך שהצד שלו עשה טעויות.

      בחודש שעבר נפל שיעור התמיכה בפתרון שתי המדינות ל-43% בקרב יהודים ישראלים ופלסטינים לפי סקרי דעת הקהל - האחוז הנמוך ביותר זה כמעט שני עשורים.

      יוסי ביילין (ראובן קסטרו)
      "כשנרצה לעשות שלום, נעשה שלום". ביילין (צילום: ראובן קסטרו)

      "אל לנו להתאבל על רוח רפאים", אמר עבד רבו. "צריכה להיות לנו אסטרטגיה חדשה - לא לנטוש את הזכות להגדרה עצמאית עבור העם הפלסטינים, לא לנטוש את זכותנו להקמת מדינה עצמאית, אבל לנסות למצוא דרכים להגיע למטרה הזאת בדרכים שונות מאלה שניסינו בעבר".

      יוסי ביילין, פוליטיקאי ישראלי ממפלגת העבודה וממרצ ובין יוזמי תהליך אוסלו, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי פרטיו של ההסכם הסופי ידועים לכול. "ברגע שהאנשים הנכונים נמצאים בתפקיד, זה לא צריך לקחת כל כך הרבה זמן להגיע להסכם", טען. לדבריו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לא יהיה שם לנצח" ו"בסופו של דבר, כמו שהיה באוסלו, זה תלוי בצדדים. אם אנחנו והפלסטינים נרצה לעשות שלום, נעשה שלום".

      חתימה על הסכם אוסלו, 13 בספטמבר 1993 (AP)
      הסוגיות הבוערות עדיין על הפרק. החתימה על הסכמי אוסלו, ב-1993 (צילום: אי-פי)