באמצע כתה ט' התהפכו חייה של נוי לוי. היא היתה תלמידה רגילה, כהגדרתה, בבית הספר "כדורי". אלא שאז אובחן גידול סרטני אגרסיבי בארובת העין שלה. הסרטן, אוסטרוסרקומה, פוגע לרוב בידיים וברגליים. בנוי הוא פגע במקום כה רגיש ונאמר לה שמוכרים מקרים בודדים כאלה וכי באותם מקרים הרופאים נאלצו להסיר את עיני החולים ולבסוף החולים מתו.
"החיים נקטעו בבת אחת", שחזרה נוי. "טיפולים בבית חולים 'שניידר' ובבית חולים בניו-ג'רזי, בארצות הברית. אי אפשר ללמוד ואי אפשר לפגוש חברים, בגלל הרס המערכת החיסונית".
היא עברה שמונה ניתוחים, אירוע מוחי, טיפולים ביולוגיים, טיפולים כימיים והקרנות. במהלך התקופה כפר הנוער החקלאי כדורי שמשתייך למנהל לחינוך התיישובותי, שמר אתה על קשר וחיזק אותה; נערכו טקסים של הפרחת בלונים, אירועי בית הספר צולמו בווידאו והועברו אליה, נערכו איתה שיחות רבות ועוד.
ב-14 בפברואר השנה, הסתיים הטיפול האחרון ונוי החלה לשוב לאט למסגרות החיים שנאלצה לעזוב מאחור. "זה היה ממש קשה", סיפרה. "נוצר פער גדול אחרי תקופה ארוכה שלא פגשתי חברים, שלא למדתי, עליתי 20 קילוגרמים במשקל, בגלל שקיבלתי סטרואידים. לאט, לאט התחלתי להשלים פערים בחומר הלימודים ופערים חברתיים. למזלי זכיתי לתמיכה אדירה של כל המסגרות ב'כדורי'".
למרות הקושי שבהסתגלות לחיים "הרגילים", נוי הגדירה את עצמה כנערה "מאושרת"; "זה כיף פתאום לדבר על לימודים ועל קשיי היום-יום ולא על עוד טיפול רפואי וסבל וכאב". המחלה שעברה גרמה לה לראות את החיים בקנה מידה אחר לגמרי מזה שבני גילה חווים. ", הפרופורציות אחרות" , ציינה. "לי נראה פתאום מוזר שמדברים על ח'צקון שצץ על הפנים".
"לתת לאנשים פרופורציות"
כשסיימה את הטיפולים הרפואיים ולפני ששבה ללימודים, נפגש איתה רועי בר-אילן, מנהל כפר הנוער "כדורי". "במשך תקופת הטיפולים נוי שיתפה כל הזמן בסרטונים שצילמה ושידרה המון אופטימיות", נזכר בר-אילן. "שאלתי אותה למה עשתה את זה? והיא השיבה לי שעשתה זאת כדי לתת לאנשים פרופורציות. שבן אדם שרע לו ושהוא נמצא בשפל, ידע שהוא יצא מזה ועוד יהיה לו יותר טוב. ואז שאלתי אותה מה הוא החלום שלה והיא השיבה לי: 'לעשות טוב לאחרים'. התשובה הזאת השאירה אותי בלי מלים. נוי החליטה לתעל את הסבל והכאב שלה כדי לעשות טוב לאחרים. הבנתי שהיא לא חושבת על עצמה ואמרתי לעצמי שאולי זה התפקיד שלי לדאוג לה למשהו שישמח אותה ויעשה לה טוב".
השניים החלו לחשוב ביחד כיצד לקדם את הרעיונות שלהם והחליטו להקים מיזם משותף בו כל אחד ייגשים את החלום שלו - נוי תפעל למען נערים שהחלימו ממחלות קשות ומבקשים לחזור לשגרת חיים ורועי יפעל למענה.
נוי סיפרה כי במהלך הטיפולים הרפואיים נתקלה בנערים בני גילה ונחשפה לקשיים הגדולים שכרוכים בחזרה לשגרה. "לי הייתה זכות גדולה להיתמך על ידי המשפחה ובית הספר. אבל לא כולם זוכים לתמיכה כזאת, מכל מיני סיבות, כלכליות ואחרות. זו תקופה מאד קשה, פשוט תקופה נוראית. אני אמרתי לעצמי: 'למה שזה יהיה ככה? זכיתי בחיים, למה שלא אעשה אותם טובים יותר עבור אחרים?'".
"יצאנו למסע משותף", אמר בר-אילן. "החלטנו שצריך לגייס משאבים כספיים כדי שנוי תקדם את תכניתה שנקראת 'היום שאחרי' ואני אממש את החלום שלי להטיס את נוי, להופעה של הזמרת קייטי פרי, אותה היא מעריצה". לצורך כך הם מבקשים לגייס 85 אלף שקלים שיתרמו לעמותה שתסכים להכין תהליך שיסייע לילדים לחזור לשגרת חייהם בתום הטיפולים. כך, 80% מהתרומות יופנו לעמותה, ו-20% יממנו טיסה של נוי ביחד עם אמה ואחותה שליוו אותה במסע הקשה, להופעה של קייטי פרי.
במקביל, נוי גיבשה הרצאת "TED" מקצועית שבה היא מתארת במשך חצי שעה את מה שהיא עוברת, מזקקת את התובנות ומעודדת להתמקד בדברים החיוביים שבחיים. יניב ניצן, מאמן מרצים, ליווה אותה בתהליך הכנת ההרצאה. "ההרצאה היא בהתנדבות ובתחושת שליחות גדולה", הסבירה. "זה קשה לחזור על הסיפור שלי, אלו דברים שאני מעדיפה לשכוח, זה מחזיר אותי שוב ושוב למחלה, אבל ניתנה לי הזדמנות לעזור ולחזק אחרים. מספיק שנער אחד או נערה אחת יצאו מההרצאה שלי עם משהו שיחזק אותם.
בר-אילן הוסיף כי הוא מצדו החליט לקחת על עצמו מסע שכרוך בכאב ובחוסר ודאות. באוקטובר הקרוב הוא מתכוון לרוץ לאורך 66 קילומטרים, מרחק כמוהו לא רץ מעולם. "אומרים לי שאני עושה מעשה יוצא דופן, אבל מה זה לעומת מה שנוי עשתה. נערה שעברה טיפולים קשים, שידעה פחד מוות והיא מתעלת את זה למען אחרים. היא גיבורה אמיתית".
לתרומות למיזם