תומא הלון, תושב עוספיא שטייל להנאתו בפארק שקמונה בכניסה לחיפה, לא האמין למראה עיניו. הוא נדהם והזדעזע מההזנחה במקום, בו מצויים שרידיה של כנסיה או אולי מצודה נוצרית יוונית, מתקופת התהילה הביזנטית. כנוצרי יווני-קתולי, הכעיסה אותו העזובה ברחבי מה שכינה "האתר הנוצרי, המוזנח, המרושל והניצב שם כאבן שאין לה הופכין".
אין חולק על כך שמדובר באתר עשיר בממצאים ארכיאולוגיים, החשוב להבנת ההיסטוריה של ארץ ישראל בכלל ושל חיפה בפרט. יש באתר עדות לתקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית, הרומית, וככל הנראה במיוחד לתקופה הביזנטית החשובה לתולדות הנצרות. חלק מהממצאים מהאתר נאספו זה מכבר ומוצגים לציבור במוזיאון הימי הלאומי בעיר. ב-2008 הוכרזו 1,677 דונם כשמורת טבע שקמונה ובתוכה גם גן לאומי שקמונה המשתרע על שטח של 73 דונם. מדובר גם באתר נצפה מרכס ההר, לצד הכביש הראשי הנכנס לעיר מדרום ובצמוד לטיילת פופולרית.
הלון הוא לא היחיד שהבחין בהזנחה בתל שקמונה, בניגוד מוחלט לטיילת הכט המטופחת. רבים התלוננו על הלכלוך והזבל שאפיינו את המקום בשנים האחרונות. "בעשרות השנים האחרונות סבל התל מפגיעה בעתיקות, פסולת בניין נערמה על גבי השרידים ורכבי שטח חרשו את האתר", דיווחו מאוניברסיטת חיפה כשב-2010 החלה חפירה בניהול ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן תוך שחשף את אותם שטיחי פסיפס מרהיבים מהתקופה הביזנטית במאה השישית לספירה, השייכים למבנה כנסייתי.
"אני מכירה את ההזנחה שנים רבות", אומרת לוואלה! NEWS פעילת שכונת עין הים הסמוכה, פדואה סרוג'י, "הנושא עלה כמה פעמים מול גורמים שונים בעירייה כולל סיורים בשטח אך לצערי מה שעשו זה תחזוקה מינימלית". ב-2017 גם המשרד להגנת הסביבה מצא את החוף הסמוך מלוכלך פעם אחר פעם, אבל פניות לעיריית חיפה בעניין זה נענו בהכחשה כי הוא מוזנח. "מנקים שם פעמיים בשבוע", מסרו בתגובה והפנו אצבע מאשימה אל המטיילים והמבלים במקום המותירים אחריהם את הזבל.
לתושבים ופעילי סביבה לא נותרה ברירה ומפעם לפעם הם הרימו את הכפפה וארגנו מבצעי ניקיון משלהם. אבל בהיעדר גידור ושמירה האשפה חזרה וההזנחה נמשכה במקום. ההזנחה אף הביאה לנזק לממצאים הארכיאולוגיים. בסערה של דצמבר 2010 ניזוקו פסיפסים חשופים וברשות העתיקות קבעו כי "אם לא קיימים משאבים לתחזוקה ההמלצה היא לכסות את האתר". אחרי חמש שנים נתנה סגנית ראש העיר, חדווה אלמוג, הנחיות לדאוג לכיסוי השטח. ההנחיות לא בוצעו. בראשית ינואר השנה נזעקה החברה להגנת הטבע לנוכח תל עפר עצום שהלך ונערם בסמוך על ידי קבלן של "יפה נוף", חברת הבת של עיריית חיפה.
בעירייה אמרו כי הקבלן פעל בניגוד להוראות שקיבל וכי יינקטו נגדו צעדים משמעתיים. מדובר באתר עתיקות ותיק. חפירות בתל ובסביבתו נערכות מאז שב-1939 גילתה בו עניין מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי ונחשפו קפלה ורצפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה. מזרחית לדרך ההגנה נחשף בית הקברות של שקמונה, הכולל עשרות מערכות קבורה חצובות על צלע הכרמל, סמוך לאנדרטת העוגן, רובן ככולן מהתקופה הרומית והביזנטית ואחת מתקופת הברונזה המאוחרת.
החפירות נמשכו מעת לעת עד 2010 וחפירות בסמוך נערכו גם ב-2013. אבל כפי שגילה תומא הלון, המקום נותר נטוש, "ללא גידור וקירוי בסככה כדרישה מינימלית לשמירה מפני מפגעים אנושיים וטבעיים שיש בהם להביא להריסת הכנסיה הנוצרית והמנזר באופן טוטאלי".
הלון, עורך דין במקצועו, פנה לעיריית חיפה ולרשות העתיקות בבקשה לטפל בתיקון המחדל, אך נענה לדבריו בצורה חמקנית. רשות הטבע והגנים לא ענתה לו כלל. הוא לא ויתר והגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה. את העתירה הוא הגיש מתוך זווית נוצרית, למרות שהוזכר בה שיש באתר שרידים לתקופות נוספות מעבר לתקופה הביזנטית שהלין על הזנחתה. נטען בעתירה גם שהזנחת האתר פוגעת בערכיה של המדינה כמדינה דמוקרטית שמחובותיה הבסיסיות השמירה על תרבות בני המיעוטים.
כשהרשויות השיבו לבית המשפט הן נאלצו להודות בחשיבותו רבת המעלה של האתר לבני תרבויות שונות כאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בחיפה, המייצג רצף יישובי של מעל 2,000 שנה, מתקופת המקרא - המאה ה-16 לפני הספירה - ועד התקופה הביזנטית - המאה ה-6 לספירה. הלון חזר בו מטענת הפליה כלפי הנוצרים, תוך שבית המשפט קבע כי מצבו המוזנח של האתר אינו שמור רק לחלקים הנוצריים שבו, אלא הרשויות נוהגות בו כך כלפי כל 17 שכבות האתר - הכנענית והיהודית והפניקית והמצרית והפרסית וההלניסטית והרומית והנוצרית.
"בתור ילד שיחקתי בגן פתוח לציבור שאחר כך נודע לי שזה מערות הקבורה מימי בית שני של חיפה אל-עתיקה", התוודה אף השופט מנחם רניאל שכחיפאים רבים יודע כי זה לא אתר העתיקות היחידי המוזנח בעיר. הוא פנה לנציגת העירייה, עו"ד שי וינברגר, "לא הגיוני שאתם אלה שתתנו את הכסף? כל כך הרבה כסף אתם משקיעים בפארק הכט", והוסיף, "אי אפשר לאסוף גם את האתר הזה ולסיים את פארק הכט באתר ארכיאולוגי מונגש ללא תשלום שמבטא את הדו-קיום בחיפה?"
העירייה טענה כי היא "עירייה גדולה, יש המון פרוייקטים, סדרי עדיפויות, יש קרקעות רבות בחיפה שמתבררות כאתרי עתיקות", והטילה את האחריות על רשות העתיקות. השופט ציין כי עיסוקה של עירייה בשימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית או ארכיאולוגית כגון אתר שקמונה אינו לפנים משורת הדין, אלא חובה על פי דין.
הוא מציין את חובתה של העירייה לכנס ועדת שימור, לערוך רשימת אתרים לשימור, לקבל חוות דעת מהנדס העיר אם לאתר המיועד לשימור לפי הרשימה נשקפת סכנה של הרס או ששימורו של האתר ייפגם, ולהורות על ביצוע עבודות אחזקה על ידי הבעלים - במקרה זה העירייה עצמה, כבעלת השטח. "אין היא בעלים רגיל של מקרקעין, אלא נאמן הציבור. היא אינה מחזיקה במקרקעין שהיא בעליהם לרווחתה האישית, אלא לרווחת תושבי העיר", ציין. בדיון האחד שקיים השופט רניאל נכח גם הארכיאולוג הראשי של מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, ד"ר דרור בן יוסף.
לא מדובר במחדל רק של עיריית חיפה. נחשפו גם אזלת ידן של רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בטיפול בתל שקמונה, אלא שבית המשפט דוחה את העתירה כנגדן. מכיוון שמדובר בגן לאומי, רשות העתיקות אינה נושאת כעת באחריות לתחזוקת המקום, מלבד הפיקוח על חפירות. רשות הטבע והגנים מצידה ציינה כי האתר החשוב כלל אינו מצוי בראש מעייניה ובית המשפט "אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי", כפי שציין השופט רניאל.
בסדר העדיפויות של רשות הטבע והגנים שימור תל שקמונה, האתר החשוב בחיפה, הוא רק במקום ה-27 מתוך 30 אתרים בצפון. לא כך לגבי עיריית חיפה שתוך כדי המשפט התברר כי שמירת אתר שקמונה כלל לא עמדה אצלה על הפרק ובכלל לא נכללה בסדרי העדיפויות.
השופט רניאל קיבל את העתירה נגד עיריית חיפה וציווה עליה לפעול לשמירת אתר שקמונה ותחזוקתו, באישור רשות העתיקות כגורם מקצועי. הוא הורה לוועדת השימור של העירייה, ועדת חובה לפי חוק התכנון והבניה, לערוך רשימת אתרים לשימור, ובהנחה שאתר שקמונה ייכלל ברשימה זו, מורה שהוועדה תקבל את חוות דעת מהנדס העיר בדבר מצב האתר והצורך בשימורו ואחזקתו, ותפעל כרשות מקומית בהתאם לחוק.
העירייה תצטרך לפעול לגידור האתר לאלתר, להצבת סככה לשמירה על האתר ולקירויו, למנוע כניסת סקרנים ומפגעים אנושיים וטבעיים, לפעול לשימור או שחזור הכנסיה והמנזר, להצהיר כי האתר הינו בעל ערך משמעותי להיסטוריית הנוצרים ולאסור על רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים להזניח אותו יותר. הוא הורה גם כי העיריה תשלם להלון הוצאות משפט.
פעילת שכונת עין הים, פדואה סרוג'י, ברכה על פסק הדין אבל היא מקווה ליותר. "לחוף זה יש גם היסטוריה לא פחות חשובה משנות ה-20 של המאה הקודמת", היא מבקשת לציין, "אז היה שייך למשפחת בוטאג'י והיה להם בית מרחץ במקום אשר שרידיו נותרו במקום ושנים הנופשים במקום נהנו משרידים אלו ולצערי לא ידעו את מקורם והכוונה לעמודי עץ נעוצים במים עם חבל נדנדה שהם בעצם השריד של בית המרחץ". היא אמרה עוד "כולי תקווה שעיריית חיפה תפעל בהקדם על פי החלטת בית משפט לשימור החוף ואף הכרתו כחוף מוכרז וגם הנגשתו לנכים כולל שימור וכיתוב ההיסטוריה שלו על דורותיה השונים".
טרם נתקבלו תגובות עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
