כריתתה הצפויה של חורשת עצי אקליפטוס עוררה כעס בקרב דבוראים ותושבים מהגליל מהתחתון. מדובר באתר אחד מתוך רבים שבו יכרתו אקליפטוסים על רקע ויכוח שנמשך כבר כמה שנים סביב מדיניות כריתת עצים אלה.
המתנגדים למהלך טוענים כי מדובר בצעד ברוטאלי ולא מידתי של רשות הטבע והגנים שהחליטה, לדבריהם, להילחם מלחמת חורמה באקליפטוסים. מנגד, ברשות הטבע והגנים טוענים שמדובר בצעד הכרחי נגד מין זר שפוגע במערכת האקולוגית וגם מהווה סכנה בטיחותית.
קבוצת רוכבי סוסים המטיילת בשטחי הגליל התחתון גילתה בסוף השבוע האחרון כי רשות הטבע והגנים החליטה לכרות חורשה קטנה של עצי אקליפטוס שצמחו בעשרות השנים האחרונות בערוץ נחל אדמי. מדובר בנחל אכזב שתחילתו באזור מושב שדה אילן וסופו בבקעת יבנאל שבמזרח. אזור זה כמעט ואינו מטויל ומעטים מגיעים אליו. לדברי דובי נוי, חקלאי ותיק ממושב שרונה הסמוך, "זו חורשה ותיקה שהפכה חלק מהנוף שלנו. אין כל הצדקה לפגוע בה".
בשבת הקרובה מתכננת קבוצת רוכבי הסוסים לשוב למקום ולתלות מודעות אבל על מטות חורשת העצים. "זו פגיעה לא מידתית ומוצדקת", אמר אבי אוחיון, אחד מחברי הקבוצה. "נראה שכבר החדירו לעצים חומר שממית אותם והשלב הבא הוא כריתתם. זה עצוב ומקומם".
ברשות הטבע והגנים אמרו כי במהלך החודשים ספטמבר ונובמבר יבוצעו "פעולות דילול של עצי אקליפטוס בשטחי גנים לאומיים ושמורות טבע באזור הצפון". פעולות אלה מתבצעות "בשל סיבות בטיחותיות מחשש לנפילת העצים וענפיהם על מטיילים וכן לצורך שיקום אקולוגי ושמירה על מיני הצומח המקומיים".
לדברי הרשות, "פעולות אלה עבור הליך אישורים אקולוגי ובטיחותי מקצועי, לרבות אישור פקיד היערות. ויצוין כי דילול עצי האקליפטוס לצורך שיקום אקולוגי נובע משום שהעץ, הנחשב כמין זר בישראל שמקורו בכלל באוסטרליה, גורם לפגיעה משמעותית במערכת האקולוגית המקומית הטבעית. זאת תוך השתלטות מהירה, נרחבת ולא רצויה על השטח ודחיקת מיני צמחי הבר המקומיים. חשוב לציין כי הדילול מתבצע באופן מבוקר תוך רגישות ומחשבה על מנת למזער עד כמה שניתן את הדילול הנדרש".
בין האתרים שבהם יבוצעו הכריתות: גן לאומי בית שאן נחל חרוד, גן לאומי תל צפצפות ושמורות הטבע נחל אדמי, נחל עיון ותל דן. "בהתייחס לנחל אדמי ויצוין כי באזור זה הכניסה למטיילים אסורה מזה שלוש נשים בשל נפילת עצים וענפי אקליפטוסים וחשש לבטיחות המטיילים. בשלב זה מדובר על כריתה של עשרות עצים בכל אזור", ציינו ברשות.
"הפעולה פוגעת קשות בדבוראים ובאיכות הסביבה"
הוויכוח סביב מדיניות רשות הטבע והגנים נמשך כבר כמה שנים והוא מלווה בכעס רב וביצרים. מובילי המאבק נגד כריתת העצים הם הדבוראים שאומרים כי העצים מהווים מקור צוף חיוני לכוורת הדבורים.
בועז בן זאב, דבוראי ותיק מהמושב שדמות שבגליל התחתון, אמר כי "המהלך של רשות הטבע והגנים הוא קיצוני ומלווה בספין שקרי. אין להם סמכות להגדיר מין פולש, מה עוד שהאקליפטוס הוא לא מין שמתרבה באופן ספונטני. הפעולה שלהם פוגעת קשות בדבוראים ומן הסתם גם באיכות הסביבה, בשל תרומתן המכריעה של הדבורים לטבע".
בן זאב הסביר כי "האקליפטוסים פורחים בעונה הנוכחית, כשאין כל פריחה אחרת. אנחנו ארץ שחונה ומוכת בצורת שהאביב בה קצר מאד. עכשיו אין פרחי בר ומי שמחזיק כעת את הדבורים הן פריחות האיקליפטוס. כל עץ כזה שווה ערך ל-40 קילוגרמים דבש. זו פרנסה של כוורת לשנה. לו היו פועלים לפחות במתינות ונוטעים עצים חלופיים שיפצו על אובדן האקלפטוסים, הייתי אומר 'בסדר'".
לגבי הטענה על הסכנה הבטיחותית שטמונה בחשש מפני קריסת ענפי האקליפטוס, מגיבים המתנגדים כי מדובר ב"תירוץ". לדברי אוחיון, "אם יש סכנה לנפילת ענפים או קריסת העץ, מורידים ממנו משקל. זו הדרך המקצועית. מביאים סוקר עצים שמסמן איזה ענפים להוריד, לא כורתים באופן גורף וקיצוני".
בן זאב שאל בכעס: "האם בעקבות קריסת עצים ממינים שונים בחורף האחרון, ברחבי המדינה, יש מבצע לכריתת כל העצים בערי ישראל? גם סלעים מדרדרים בשמורות. שיוציאו את כל הסלעים. זו טענה שמהווה כסות למדיניות קיצונית".
דובי נוי טען כי "הסיכוי שיעמוד אדם תחת איקליפטוס שיקרוס נחל אדמי, הוא סיכוי אפסי. כמעט ולא מגיעים לשם אנשים. הם חושבים שאנחנו טיפשים? צריך לזכור שהאקליפטוסים שם עוד לפני שהמקום הוכרז כשמורה".
