ראש השנה ויום הכיפורים הם מהחשובים שבחגי ישראל, שקיום מנהגיהם מהווה חלק משמעותי בחיי העם היהודי. גם בתקופת השואה, תחת תנאים בלתי אפשריים, ניסו יהודים רבים בגטאות, במחנות או במסתור להיאחז בחיים - ובכך לשמור על מעט מרוח החג.
במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים", מבצע לאיסוף פריטים אישיים מתקופת השואה, נמסרו למוזיאון "יד ושם" בירושלים תצלומים, ברכות ולוחות שנה שליוו את היהודים באירופה ושפכו אור על האופן שבו הם ציינו את חגי תשרי באותם הימים. חלק מהפריטים שיוצגו בתערוכה הגיעו לידי וואלה! NEWS.
"בממלכת העבדים הענקית של מאות מחנות-ריכוז, מחנות-מוות ומחנות-עבודה הכפופים ליחידות מנהל שונות, היה כל יום זהה למשנהו: אותם ימים ארוכים שהתמשכו מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ובהם מפקדים שאין להם סוף, אותו מזון דל, אותם מצעדים ארוכים לעבודה וממנה, ואותן הכאות עד מוות יום-יום", הסבירה החוקרת יפה אליאך במאמרה "שמירת המסורת היהודית בקרב האסירים היהודים במחנות הריכוז". "היה זה מקום שבו השינוי היחיד היה שעת מותו של הפרט. ואולם, למרות הכול, מספר ניכר למדי של יהודים דבקו גם כאן, ומתוך סכנת נפשות, במסורתם, ולא נכנעו למהלכם החדגוני של חיי המחנה שפירושם איבוד גמור של חוויית אנוש".
"תהיה שנה טובה גם בלי תפוח בדבש": חגי תשרי של היהודים בשואה
10.9.2018 / 20:59